תעלת הימים – דחיה?
למרות שאנשי הבנק העולמי עוסקים בנושא כבר יותר משנתיים עד היום לא היתה התייחסות לסיכון הסביבתי שבמיזם, למרות פניות ואזהרות מכל הגופים הירוקים לא טרחו העוסקים בקידום המיזם להתיחס לנושאים הסביבתיים באופן מקצועי
חלופות לתעלת הימים. מתוך אתר משרד החוץ הישראלי
קראתי ב-NRG ידיעה על-פיה : השלטונות הירדנים מודיעים כי "יוכלו להשקיע במיזם "תעלת השלום" רק חמישה אחוז מהתכנון המקורי",
כשראיתי את הכותרת חשבתי הללויה. כנראה שיש גם מי שמבין את הנקודות השליליות שבמיזם המגלומני וחסר האחריות הסביבתית.
חיפשתי את הידיעה המקורית ב"ג'ורדן טיימס" לא מצאתי ובכל זאת בהתייחס לידיעה כפי שהופיעה ב-NRG ראוי (לדעתי) לברך על החלטת ירדן, גם אם נעשתה מהסיבות הלא נכונות, שכן יש סיבות נכונות ל"ירידה מהסולם" עליו טיפסו רבים, גדולים וטובים, הסיבה הראשונה היא הסיכון הסביבתי העצום שעליו נאמר ונכתב רבות, בין היתר גם על ידי הח"מ כאן, כאן וכאן
למרות שאנשי הבנק העולמי עוסקים בנושא כבר יותר משנתיים עד היום לא היתה התייחסות לסיכון הסביבתי שבמיזם, למרות פניות ואזהרות מכל הגופים הירוקים לא טרחו העוסקים בקידום המיזם להתיחס לנושאים הסביבתיים באופן מקצועי.
הבנק העולמי ש"שפך" על בדיקת המיזם מליונים לא הגיע למסקנות ברורות, גם לא בנושאים הכלכליים, עד היום לא התפרסמו הערכות ברורות על ההיתכנות הכלכלית שבמיזם, כלומר גם כלכנים טובים ובכירים לא מבטיחים היתכנות כלכלית למיזם ה"מפואר".
כל זאת לא מבלבל את השר לפיתוח אזורי ולא מונע ממנו לצאת בהכרזות שרק מעצימות את ההרגשה כי המיזם נדחף מכח היותו מגלומני.
הבנק העולמי ש"שפך" על בדיקת המיזם מליונים לא הגיע למסקנות ברורות, גם לא בנושאים הכלכליים, עד היום לא התפרסמו הערכות ברורות על ההיתכנות הכלכלית שבמיזם, כלומר גם כלכנים טובים ובכירים לא מבטיחים היתכנות כלכלית למיזם ה"מפואר".
כל זאת לא מבלבל את השר לפיתוח אזורי ולא מונע ממנו לצאת בהכרזות שרק מעצימות את ההרגשה כי המיזם נדחף מכח היותו מגלומני.
בהמשך הידיעה כתוב כי ממשלת ירדן החליטה "לצמצם את המיזם" … ולחלקו לשלושה שלבים. אילו חלקים? איך מצמצמים? למקור הידיעה ולכותביה פתרונים.
יש רק לקוות כי הפתרון (שלושת השלבים) אינו אותו "מיזם ניסוי" עליו הכריז שר הפיתוח. שכן ניסוי יעלה מיליונים רבים, לא ייתן תמונה נכונה על הסיכויים להצלחה אבל כן ייצר סיכון סביבתי רב מערכתי. אולי זו הסיבה שלשכת הנשיא (פרס) נאלמה דום ואילו מלשכת שר הפיתוח מכחישים?
בהמשך הידיעה טוענים הירדנים כי " עלות המים (המותפלים) תהיה גבוהה עבור האזרח הירדני", ואכן זו טענה צודקת בחלקה שכן כאשר מחשבים את עלות המים המותפלים בקצה המיזם הם גבוהים בהרבה ממים מותפלים בכל מפעל שמיועד להתפלה בלבד.
ראוי לזכור כי התירוץ הראשוני ל"הרצתו" של המיזם היה "להציל את ים המלח", מאוחר יותר באו ה"הבנות" כי תוך כדי "הצלת ים המלח" ניתן לספק מי שתיה לירדנים, "לפתח" את הערבה וכמובן לחזק את השלום, לכן גם קיבל המיזם את השם "תעלת השלום".
יבואו ה"מתריעים בשער" וישאלו מהיכן יהיו מי שתיה לירדנים ? "איך מצילים את ים המלח"? שתי בעיות שהניסיון לחברן מונע פתרון נכון, שכן עלות מים מותפלים יורדת. כבר היום עלות מי הכנרת שמגיעים דרומה גבוהה ממים מותפלים. הירדנים יכולים להפיק מים מותפלים ממפרץ אילת (כמו באילת) אבל יותר מכך, במעמקי וואדי רם יש מאגרי מים "מאובנים" שעד היום לא נוצלו. מי שרוצה לספק מים ימצא פתרונות רבים ללא מיזמים מסוכנים ומיותרים.
נשארת המשימה של הצלת ים המלח : כבר בעבר כתבתי כי כאשר מייצרים בעיה הפתרון הנכון לבעיה שנוצרה הוא הפסקת ייצורה, ים המלח מתייבש משתי סיבות עיקריות : האחת היא הפעילות של הפקת המינרלים משני צידי הגבול, הסיבה השניה היא עצירת הזרימה בירדן הדרומי, אז מה הפתרון? הורדת פעילות הפקת המינרלים וחידוש הזרימה בירדן, יש פשוט מזה ?
באשר להורדת פעילות ההפקה, רק בידי השלטון פתרונים. חידוש הזרימה בירדן מחזיר אותנו למי שחזה את תעלת הימים … להרצל, שכן תעלת הימים הוא רעיון חיובי במידה ויתבצע כראוי, הרצל חזה תעלה מהים התיכון לים המלח. בשנות השבעים, בעזרת מגבית מיהודי ארה"ב, הוחל בניסוי לכרית תעלה מהים התיכון, פיתחה של מנהרה עתידית נראה ליד מעלה יאיר, נגבו כ מאה מיליון דולר שבוזבזו בניסיונות הזויים וכך נקבר המיזם.
באשר להורדת פעילות ההפקה, רק בידי השלטון פתרונים. חידוש הזרימה בירדן מחזיר אותנו למי שחזה את תעלת הימים … להרצל, שכן תעלת הימים הוא רעיון חיובי במידה ויתבצע כראוי, הרצל חזה תעלה מהים התיכון לים המלח. בשנות השבעים, בעזרת מגבית מיהודי ארה"ב, הוחל בניסוי לכרית תעלה מהים התיכון, פיתחה של מנהרה עתידית נראה ליד מעלה יאיר, נגבו כ מאה מיליון דולר שבוזבזו בניסיונות הזויים וכך נקבר המיזם.
לעומת זאת כאשר החל פרס לדחוף את המיזם המחודש, "מיזם השלום" וכאשר התבררה האפשרות והסיכון כי המיזם יוצא לדרך החלו לעלות הצעות חילופיות, שאחת מהן הובאה כאן http://www.hayadan.org.il/1108093/ משום מה אף חלופה לא נבדקה ע"י הבנק העולמי. החלופה שהובאה כאן זולה בשני שליש מ"תעלת השלום", הסיכונים הסביבתיים קטנים ומועטים, אלא שיש "קוץ בעליה" בחלופה המוצעת אין צורך בהסכמת הירדנים ו/או הפלסטינאים, כלומר לא יהיה זה מיזם שיחזק את השלום האזורי, ולכן קטן הסיכוי לקבל עבורו מימון בין לאומי.
מסתבר כי כדי להפיק מיזם חיובי שיועיל לכל הצדדים יש צורך לחברו ל"שלום אזורי" אז אולי תמצא היוזמה ודרך להראות כי תעלה מהים התיכון שתזרים מים לירדן הדרומי תועיל לכל השכנים וכך יבואו כולם על סיפוקם?
