תעלת בלאומילך, גירסת 2008

גרשון פלג, מנכ"ל החברה להגנת הטבע יוני 2008 בשנת 1969 יצא לאקרנים סרט הקולנוע "תעלת בלאומילך", שכתב אפרים קישון. בסרט מופיע משוגע בשם בלאומילך, שנמלט מבית משוגעים, גונב פטיש אוויר מעיריית תל אביב, ומתחיל לקדוח לפנות בוקר בלב כיכר מוגרבי. סביב החופר מתפתחת מהומה שלמה, בעיקר לנוכח הרעש וההפרעה לתעבורה, אך איש אינו מנסה לעצור בעדו. אף אחד מהאחראים אינו רוצה להצטייר כמי שאינו יודע מה מתרחש בתחום אחריותו, וכולם, כולל אנשי העירייה והמשטרה, מעמידים פנים כאילו כל המבצע היה מתוכנן וידוע מראש. כעת, 39 שנים אחרי צאת הסרט, אנו מקבלים את סרט ההמשך, כשעל התסריט אחראים מוסד הנשיאות ומדינת ישראל. ההבדל הוא שבמקום תעלה מקומית ברחוב תל אביבי, מדובר בפרויקט בעל היקף "מעט" גדול יותר – 166 קילומטר של תעלה, בין מפרץ אילת לים המלח. במקום פועל בודד ופטיש אוויר - פרויקט הבנייה והנדל"ן הגדול ביותר שתוכנן אי פעם בישראל. במקום קומדיה- סרט אימה. מדובר, לא פחות ולא יותר, על שטחי בנייה של 200 אלף חדרי מלון (פי ארבעה מסך כל חדרי המלון כיום בארץ), שורה של אגמים מלאכותיים, מבני תעשייה ועוד, אותם מקדמים במרץ רב נשיא המדינה מר שמעון פרס ואיש העסקים והיזם יצחק תשובה. וממש כמו בסרטו של קישון, אף אחד לא מעלה על דעתו לשאול את השאלות האמיתיות: האם הדבר בכלל נחוץ ומה השלכותיו,  כך גם בפרוייקט שמקדמים פרס ותשובה. לציבור, לארגונים הסביבתיים, למומחים ולאנשי המקצוע, אין אפשרות לשאול, להעלות סוגיות או להביע ספקות. כל מה שנותר לנו הוא להביט בעיניים משתאות אחרי דהירתם של היזמים וההתייצבות המהירה בתור לטקסי גזירת הסרטים. רעיון תעלת הימים מופיע כבר בספרו של הרצל, 'אלטנוילנד', משנת 1902, כתעלה שתוביל את מי הים התיכון דרך עמק יזרעאל לירדן הדרומי, בואכה ים המלח. מאז, התגלגל הרעיון בצורות שונות ובתוואים שונים, כשלאחרונה קיבל רוח חיים מחודשת, בעיקר בגלל הצורך בהתפלת מים לממלכת ירדן, מחד והנסיגה הדרמטית במפלס ים המלח, בשיעורים של למעלה ממטר בשנה, מאידך. התעלה, במתכונתה הנוכחית, כוללת הזרמת מי מפרץ אילת לים המלח דרך הערבה. בימים אלה ממש החלו חברות בינלאומיות בעריכת סקר היתכנות הנדסי סביבתי לפרוייקט, שיימשך כשנה וחצי, והוא עתיד לבחון את מכלול ההשלכות הצפויות לפרוייקט. במסגרת זו צפויות להיבחן ההשלכות על מפרץ אילת, ים המלח והערבה שבתווך. אולם טרם נבדקו הסוסים - ועגלת התעלה כבר יצאה לדרך, ועליה רוכב איש העסקים יצחק תשובה, בגיבוי מלא של הנשיא פרס. תשובה הודיע שברצונו 'להפריח את השממה' ולהקים את המיזם הפרטי שלו, שזכה לכינוי "לאס וגאס בערבה". העובדה כי הערבה היא אינה שממה שיש צורך להפריחה, אלא מערכת טבעית ואקולוגית חשובה ביותר לאורך השבר הסורי אפריקאי, ובה ערכי טבע רבים ונדירים, נדמה שחמקה מעיניו של איש החזון. ובינתיים- הנשיא מודיע כי יקדם חוק מיוחד, עוקף תכנון, בכדי לקדם את הפרוייקט המגלומני והשאפתני. לצערנו, מסתבר שכאשר הכסף הפרטי מדבר, הכול נדחק לשוליים: השקיפות, הדמוקרטיה, המקצועיות והזהירות. כל אלה נדרסות על ידי המולך. העובדה שמדובר בפרויקט הגדול ביותר שנהגה בישראל מאז ומעולם, שהשלכותיו מרחיקות לכת וסביב מרביתן לוטה ערפל כבד, אינן מונעות את מקבלי ההחלטות לרוץ קדימה אחרי מקסמי השווא. קואליציה הכוללת את ששת הארגונים הסביבתיים הגדולים בארץ – החברה להגנת הטבע, אדם, טבע ודין, ידידי כדור הארץ המזרח התיכון, חיים וסביבה, מגמה ירוקה וצלול,  הוקמה בימים האחרונים על מנת לפתוח במאבק ציבורי וליצור לחץ על מקדמי התוכנית, שלא להמשיך ולקדמה עד שלא יובנו כל ההשלכות הסביבתיות שלה ויבחנו גם חלופות נוספות והשפעותיהן על האזור. עיקר חששנו הוא מהמחיר האקולוגי הכבד אותו אנו עלולים לשלם על אזור הערבה, ים המלח ומפרץ אילת. פרוייקטים גרנדיוזים רבים באזורינו החלו בקול תרועה רמה והסתיימו במפח נפש או באסון אקולוגי. ייבוש החולה בשמות השישים בארץ, ובניית סכר אסואן במצרים הן דוגמאות לכך. לכן, אסור לנו לרוץ קדימה בעיניים מסונוורות, שמא, בעוד שנים ספורות, נתפוס את הראש בשתי ידיים ונזעק: "על מה, לעזאזל חשבנו?".

אל תרוצו לחפור

עמיר בן-דוד , ידיעות אחרונות יוני 2008 בחודשים האחרונים גורמים שונים רוצים לגזור קופון - בין אם כלכלי ובין אם יחצני - מהקמת תעלה שתחבר בין ים סוף וים המלח, וטוענים שכך יצילו את ים המלח הגווע. יש לנו היסטוריה ארוכה של פרויקטים גרנדיוזיים ששינו את הסביבה הטבעית, ובכל פעם שנגענו - הרסנו משהו. אז לפני ש"מתקנים" שוב ובדרך הורסים משהו אחר, בואו ננשום רגע עמוק ונבדוק קודם את ההשלכות.   בשנות ה-50 פיתח הראש היהודי רעיון כביר. בואו נייבש את האגם החביב שבעמק החולה ונייעד את שטחו לחקלאים. במקום להפוך לפורייה, אדמת האגם - שבניגוד לאמונה הרווחת לא יובש כדי להילחם ביתושים - מתה. היא החלה לבעור באופן ספונטני ואי-אפשר היה לעבד אותה. המים הטובים שפעם זרמו לכיוון הכנרת החלו להרעיל אותה. אחרי כמה עשורים הבינו שטעו וניסו לתקן. אבל גם ניסיונות השיקום וההצפה מחדש החזירו רק חלק קטן ממה שהיה פעם.   באותן שנים החליטו פרנסי המדינה לסכור את הכנרת והירדן ולהעביר את המים לנגב הצמא. אין כמובן ויכוח על חשיבות המים, אבל התוצאה הייתה שהירדן הדרומי הפך לתעלת ביוב, וים המלח שלא קיבל מים החל לאבד גובה בקצב הולך וגדל.   עכשיו שוב מציעים לתקן את מה שקילקלנו באמצעות רעיון חדש, שיכול לגרום נזק שאיש אינו יכול לאומדו. ישראל וירדן מקדמות הקמת צינור רחב, שיוביל מים מים-סוף לים המלח, כשבדרך ינצלו חלק מהמים ליצירת חשמל ולהתפלה. לאיש העסקים יצחק תשובה יש רעיון גרנדיוזי עוד יותר: את הצינור יהפכו לתעלה פתוחה, שלאורכה יוקמו גם אגמים, בתי מלון וקזינו ועוד עסקים מכניסי ממון.   האם למדנו משהו מההיסטוריה? בתיאוריה, את ההשפעות אמור הבנק העולמי לבדוק. חוקרים מטעמו אמורים לבדוק, למשל, אם ואילו נזקים ייגרמו לים-סוף ולבעלי החיים שבו, מה עלול לקרות אם צינור שעובר סמוך כל-כך לשבר הסורי-אפריקאי יתבקע והאם ים המלח מסוגל לספוג כמויות כאלה של מים במליחות נמוכה, או שיהפוך כפי שחוששים במכון הגיאולוגי, לאדום מאצות, מסריח מתחמוצות גופרית ומלא בגבס.  (משמאל: דיונה בערבה. צילום: גיא חיימוביץ) אבל מתברר שיש מי שלא רוצים לחכות, וכולם, כמובן, מלאי כוונות טובות. תשובה כבר מגייס משקיעים ומציג הדמיות. גם לנשיא שמעון פרס אצה הדרך לגזור סרט. בעוד מספר ימים הוא יכריז, בנוכחות הנשיא הצרפתי, על תחילת הפרויקט.   אחד מעוזריו של פרס אמר לאחרונה בראיון: "נשיא המדינה לא מתנגד לסקר של הבנק העולמי או לבדיקות אחרות... הבעיה היא שהבנק העולמי פועל באטיות. הרי לקח לו ארבע שנים לגייס את הכסף לבדיקות שמתחילות עכשיו. כדי להציל את ים המלח צריך לפעול הרבה יותר מהר."   אז תעשו לנו טובה. אל תצילו את ים המלח מהר ואל תרוצו לשום מקום. יחכה בעל ההון, יחכה גם הנשיא. אם מדובר בפרויקט כל-כך מוצלח, שנתיים של בדיקות לא יפריעו לו מלהציל את הים הגווע מהנזקים שגרמנו לו בעשרות השנים האחרונות. בינתיים תזכרו שבמדינה שמתכוונת להתפיל תוך שנים ספורות כמויות מים שיספקו את כל צורכי השתייה שלנו. יכול להיות שיהיה פשוט יותר לפתוח את סכר דגניה מחדש מלחפור תעלת בלאומילך בערבה.   פרס היה כאן כשייבשו את החולה וסכרו את הכנרת. אנחנו רוצים לקוות שיהיה כאן גם כשהבנק העולמי יסיים את בחינותיו. אז נדע אם אפשר לגזור עוד סרט, או שעדיף להשאיר את המספריים במגירה.

פגיעה בים המלח? היזמים לא מחכים

פגיעה בים המלח? היזמים לא מחכים

"אסור לנו לשבת בחיבוק ידיים בעוד ים המלח הופך לים המוות, וגם ארגוני הסביבה צריכים לגלות פתיחות לחלופות להצלתו. אך יש לדחות כל החלטה עד אשר יהיו בידינו כל הנתונים והתחזיות". פרופ' אלון טל יוצא נגד ההתלהבות מפרויקט "תעלת הימים"

פרופ' אלון טל  YNET

פורסם:  24.06.08, 08:48

לאחרונה, תוכניתו של איש העסקים יצחק תשובה לאמץ את יוזמת "תעלת הימים" צוברת תאוצה, מגובה בתמיכה נלהבת של גורמים בכירים בממשלת ישראל. התוכנית, חפירת תעלה שתוביל את מימי הים האדום ממפרץ אילת לים המלח, ולצדה כ-200,000 חדרי מלון ומתקני התפלה, מציעה פיתרון להתייבשות ים המלח. ואכן, הים הולך ומתייבש. מפלסו יורד ביותר ממטר בשנה ושטחו הצטמצם בכ-30% מממדיו הטבעיים. הסיבות להתייבשות ידועות מזה שנים: כ-1,200 מיליון קוב מים שבעבר זרמו מדי שנה לים המלח מנהר הירדן, הצטמצמו לכמות מזערית של 100 עד 200 מיליון קוב בלבד. זאת, כתוצאה מהטיית המים, בעיקר לשימוש החקלאות בישראל ובירדן.  

  

הרעיון עליו מבוסס פרויקט "תעלת הימים" אינו חדש כמובן. עלות ביצועו נמוכה מהצעה נוספת שהועלתה במהלך השנים - הובלת מי התיכון לים המלח בתעלה שתצטרך 'לטפס' לא מעט לפני שתרד לים המוות. אולם קיימים רעיונות אחרים להצלת הים: יש הטוענים זה שנים כי הפיתרון הראוי, הן מבחינה סביבתית והם מבחינה כלכלית, הוא הפסקת הטיית מי הכנרת באמצעות המוביל הארצי, פתיחת סכר דגניה והזרמת מי הירדן לים המלח כבימיי קדם. מתקני התפלה יחליפו את הזרמת המים המלוחים יחסית מאגן הכנרת, פעולה שגורמת להמלחת הקרקע ומי התהום ולנזק יקר שעליו הדורות הבאים ייאלצו לשלם. 

לא מדובר בהצעה של גורמים ירוקים העלולים להיחשב קיצונים, אלא של מומחים מובילים בהם פרופ' דן זסלצבסקי, נציב המים לשעבר ואחד המוחות היותר מוכשרים בתחום ניהול משאבי הטבע בישראל. לטענת המומחים, נוכח היכולת להפיק מים באיכות גבוהה מן הים - תרומתו ההיסטורית של המוביל הארצי

הסתיימה. בנוסף, הזרמת המים הטבעיים לים המלח מהירדן עשויה למנוע את הריאקציות הכימיות שעשויות להתחולל בעקבות ערבוב מים מהים האדום במי ים המלח, כחלק מפרויקט "תעלת הימים".

  

מבין ההצעות, "תעלת ימים" זוכה לתמיכה מפתיעה של שכנינו. על כן, מזה שנים ישראל וירדן מבקשות מהבנק העולמי סיוע כספי למימוש הפרויקט. בעידן אחר, לא כל כך רחוק, ייתכן והבנק היה קופץ על ההצעה, פרויקט הנדסי שאפתני העשוי להביא לשיתוף בין שתי מדינות יריבות. אך רוח חדשה נושבת במסדרונות הבנק, רוח של אחריות סביבתית וצניעות אנושית. על כן, הבנק החליט שלא לקבל החלטה עד אשר תתקיים בדיקה משמעות שתבחן את היתכנות הפרויקט ואת השלכותיו הסביבתיות.

הבדיקה הכלכלית והסביבתית, שמשכה כשנתיים, תהיה המקיפה ביותר מסוגה שנערכה אי פעם בישראל ועלותה עומדת על כ-15 וחצי מיליון דולר. היא תתבצע בידי תשלובת אנגלית-צרפתית שאמורה להעסיק גם חוקרים ישראלים. ארגונים ירוקים רבים החליטו לדחות את התנגדותם לפרויקט - או תמיכתם - עד הצגת ממצאי הבדיקה. והיזמים? הם לא מחכים. תשובה ושותפיו העסקיים מקדמים במרץ חזון שישנה את פני הערבה מקצה לקצה. לא כל היוזמות של תשובה הביאו ברכה לנופי ישראל ולסביבתה. הוא הוביל פרויקטי נדל"ן בהיקף עצום, בהם מגדלי חוף כרמל שחרגו מהתוכנית המאושרת, לא הוסיפו לחוויה החופית של חיפה והניבו רווחים ליזמים בלבד.

בחברה חופשית מותר ליזם לחלום על פרויקטים כאלה. אבל מההנהגה, האמורה להעמיד בראש מעייניה את נחלת הכלל ואת האינטרס הציבורי של אזרחי המדינה - כמו גם של הדורות הבאים - יש לצפות ליותר. גם מנשיא המדינה שמעון פרס, המכריז מעל כל במה אפשרית על מחויבותו לתפיסה הסביבתית. אחד העקרונות הבסיסיים במחקר הוא עיקרון 'תוצאות הבלתי צפיות', הקובע שככל שהפיתוח גדול יותר השלכותיו עלולות להיות הרסניות ובלתי צפויות יותר. אנו, אשר חיים באזור בו חלומות עצומי ממדים כאלה, בהם הקמת סכר אסואן וייבוש החולה, הוכיחו את אמינותו של החוק, מבינים ש"תעלת הימים" לא תציית בהכרח לתמונה הוורודה שתשלובת תשובה מציגה.

אסור לנו להיות הדור אשר יושב בחיבוק ידיים בעוד ים המלח מתייבש והופך לים המוות. הארגונים הסביבתיים צריכים לגלות פתיחות לחלופות השונות להצלת הים, משאב טבע נדיר וחיוני כל-כך. אבל יש לדחות כל דיון, לא כל שכן החלטה, עד אשר יהיו בידינו נתונים ותחזיות אמינים בדבר החלופות השונות והשלכותיהן.



הפיכת המדבר לשממה

מאת צפריר רינת, 'הארץ' פורסם לראשונה: 22.6.08    ראשי מדינות ובהם נשיא המדינה, שמעון פרס, אילי הון, אנשי הבנק העולמי וסתם בעלי חזון עוסקים לאחרונה בקדחתנות באזור הערבה וים המלח. הם מציעים "להפריח" אותו על ידי פיתוח אגמים, בתי מלון ועוד שלל תוכניות בנייה, ולהתפיל כמויות מים אדירות באמצעות תעלה שתזרים מים ממפרץ אילת לים המלח. כך תיעצר ירידת המפלס המתמשכת של ים המלח. הנה כמה עובדות על מצב החזון: אין שום גורם שיש בידיו כיום תוכנית ברורה, שממנה ניתן ללמוד מהי העלות של הפיכת המדבר לשממה ושל חציבת תעלה באורך של יותר ממאה קילומטרים. עד עתה לא נערכה שום בדיקת היתכנות הנדסית, כלכלית או סביבתית של תוואי התעלה ולא ברור היכן היא אמורה לעבור. הבנק העולמי אמור לערוך בדיקה כזאת והיא תימשך כשנתיים. אין כל הערכה מבוססת לגבי ההשלכות הסביבתיות והאקולוגיות של הפרויקט. חמור יותר, לא ברור מהן המטרות של הרעיונות השונים. אנשי עסקים רוצים להפוך את הערבה משני צדי הגבול בין ישראל לירדן לאזור תיירות וסחר אחד גדול. לעומת זאת, הבנק העולמי בודק רק אפשרות של תעלה שתעבור בעומק שטח ירדן ותשמש לצורכי התפלה והפקת אנרגיה בלבד. כל אלה אינם פרטים שוליים, שאפשר למצוא להם פתרונות טכנולוגיים. הפקת אנרגיה יקרה עשויה להיות בלתי כדאית מול חלופות אחרות. עלות ההתפלה עשויה להיות גבוהה לעומת התפלה בחופי הים התיכון. ההשפעה של הכנסת מי ים סוף לים המלח עשויה להיות מרחיקת לכת, ועמידותה של תעלת הימים בפני רעידות אדמה גם היא סוגיה שיש להתייחס אליה בכובד ראש. צילום: גיא חיימוביץ ההשפעה האקולוגית והנופית על אזור שבו התפתחה מערכת מרתקת של צורות נוף, ומגוון מיני צומח וחי, עשויה להיות הרסנית במיוחד. מבחינת חלק ממקבלי ההחלטות בישראל, הערבה היא מעין מכרה אחד גדול שניתן לחצוב ולחפור בו. הם בוודאי נזכרים בערגה בשירו של נתן אלתרמן, שכתב לפני יותר מ-50 שנה: "עורי שממה דינך נחתך, אנו באים לכבוש אותך" (מצוטט בספרו של עוזי פז, "לעבדה ולשמרה" - שמירת טבע בישראל). יש חשש אמיתי שחלק מיוזמי הפרויקט דוחפים למהלך של בדיקות חפוזות וחלקיות ומנסים ליצור מסלול שיאפשר לעקוף הליכי תכנון ובדיקה. לשם כך הם מפליגים בהבטחות על התועלת שיביא הפרויקט, מתוך ציפייה שהדרך לערבה תפונה במהירות למימוש החזון. גישה זו, שעל פיה אפשר לאשר תוכנית באזור רגיש מבחינה אקולוגית ומועד לרעידות אדמה ללא בדיקות מעמיקות, מעידה על זלזול עמוק בהליכים שנהפכו לחובה בסיסית במסגרת אישור תוכניות בנייה ותשתית בכל רחבי העולם. היא הופכת את החזון למסוכן לא רק לערבה, אלא לכל הליכי התכנון וקבלת ההחלטות בישראל.

תעלת הימים: לעכב את ההכרזה על הפרויקט

החברה להגנת הטבע קוראת לנשיא המדינה, מר שמעון פרס, להקפיא את ההכרזה המתוכננת בעוד כשבועיים על פרויקט "תעלת הימים", עד לאחר שייבחנו כל ההשלכות הסביבתיות והפגיעה האפשרית בערכי הטבע שבאזור הערבה. לינק למקור http://www.teva.org.il/?CategoryID=813&ArticleID=2793 יוני 2008 מנכ"ל החברה להגנת הטבע, מר גרשון פלג, פנה השבוע לנשיא המדינה, מר שמעון פרס, בבקשה להקפיא את הכרזתו על תחילת פרויקט "תעלת הימים", הצפויה להיערך בעוד כשבועיים, בעת ביקורו של נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, בישראל. לטענת החברה להגנת הטבע, הבדיקה הסביבתית של השלכות התעלה, שיבוצעו על ידי הבנק העולמי, טרם החלה, וצפויה להימשך לפחות כשנה. בנוסף, ההשלכות הסביבתיות של הפיתוח הנלווה אותו מציע היזם, מר יצחק תשובה, הכוללות בתי מלון, מפלים ובנייה בהיקפים עצומים, כלל לא עומדות לבדיקה. במכתב שכתב פלג לפרס הוא כותב: "בחברה להגנת הטבע, כגוף הסביבתי הוותיק והגדול בישראל, אנו מביעים דאגה וחרדה לגורלו של ים המלח, אולם הקשר שנעשה, לעניות דעתנו, בין הפרויקט המתוכנן לבין הצלת ים המלח לא נבדק דיו והוא טומן בחובו סיכונים שאי אפשר להמעיט בחשיבותם לגבי המערכת הטבעית של אזור הבקע הסורי-אפריקאי, ובמיוחד לאזור הערבה, בו מתוכננת לעבור חלק מהתעלה..." לטענת החברה להגנת הטבע, אין להעלות על הדעת כי יקודם חוק מיוחד לנושא זה, שיזכה לטיפול "מהיר", במטרה לנסות ולעקוף תהליכי תכנון יסודיים ובדיקות מקיפות, אלא ההליך חייב להתבצע תוך כדי דיון ציבורי מעמיק ויסודי, תוך התחשבות בחוות הדעת של מומחים ואנשי מקצוע מתחומים שונים ורק לאחר בחינה ובדיקה של כל החלופות." במידה והתוכניות ל "הפרחת השממה" יקודמו ללא בדיקה מקיפה הכוללת בדיקת חלופות שונות וההשלכות  וללא דיון ציבורי יסודי, בכוונת החברה להגנת הטבע לצאת למאבק ציבורי בנושא. לדברי ראש אגף שימור סביבה וטבע בחברה להגנת הטבע, ניר פפאי, "לא ייתכן כי המדינה תרוץ בעיניים עצומות לביצוע פרויקט בסדר גודל כזה בעל השלכות סביבתיות עצומות, ללא בדיקה מקדימה, רצינית, כפי שנעשה גם בפרויקטים מצומצמים הרבה יותר". מצ"ב המכתב שנשלח לשמעון פרס בנושא

From תעלת הימים two seas canal

From תעלת הימים two seas canal

From תעלת הימים two seas canal

תעלת הימים זה ירוק

תעלת הימים זה ירוק

הארץ,  שחר אילן

18.06.2008  00:00

הורד עכשיו ללא תשלום הארץ iPhone

הורד עכשיו ללא תשלום הארץ android

• לתגובות
• הדפס
• 

עוד כמה עשרות שנים ים המלח אולי יהפוך לשממת המלח הנמוכה ביותר בעולם. אולי הוא בכלל יהיה שלולית המלח הנמוכה ביותר בעולם. תיירים חובבי אסונות אקולוגיים ישתתפו בטיולים מיוחדים שיכללו את שדות הבולענים ואת בתי המלון המוצפים. וכולם בוודאי יאשימו את הממשלה במחדל הגדול. אבל בפועל יש סיכוי סביר שבין הגורמים העיקריים לחורבנו הסופי של ים המוות יהיו דווקא כמה ארגונים ירוקים.

יש היום רק אפשרות מעשית אחת להציל את ים המלח, וזהו פרויקט תעלת הימים ו"עמק השלום" שעליו מבקשים להכריז בשבוע הבא נשיא ישראל שמעון פרס ונשיא צרפת ניקולא סרקוזי. אבל ארגונים סביבתיים, ובראשם ארגון "ידידי כדור הארץ - המזרח התיכון", נאבקים בפרויקט. הם מבקשים לעכב אותו לצורך בדיקות השפעה סביבתית ובדיקות היתכנות, ושאר בדיקות שמטבען מכניסות מקלות בגלגלים וגורמות לתוכניות להישכח במגירות.

המתנגדים משולים בעניין הזה לקרוב משפחה שמסרב לאפשר לנתח את יקירו המיטלטל בין חיים למוות, בטענה שהניתוח יגרום לצלקת. מענין מאיזה נזק אקולוגי בדיוק הם חוששים? מפגיעה בתהליך ההתייבשות הייחודי של הים? מהיעלמות תופעת הבולענים הנדירה? עם המים של ים סוף יכולה להיווצר שם אקולוגיה מחודשת. אבל אם תיווצר תנועת התנגדות גדולה יכול להיות שזה לעולם לא יקרה.

ארגון "ידידי כדור הארץ" טוען שלא נבחנת ברצינות אלטרנטיווה של שיקום ים המלח באמצעות הזרמת מים מתוקים מהכנרת. נכון. גם לא נבחנת ברצינות אפשרות להעביר את ים המלח לאזור גשום יותר, או להטות אליו את אפיק הדנובה. על פי הערכת המכון הגיאולוגי, יידרשו 850 מיליון מ"ק מדי שנה רק כדי לעצור את ירידת המפלס. מדובר ביותר ממחצית מצריכת המים השפירים של ישראל. מעניין למה האפשרות לשפוך אותם לים המלח לא נשקלת ברצינות.

המיליארדר יצחק תשובה מעוניין לבנות לאורך "עמק השלום", שבו תעבור התעלה, אגמים, בתי מלון, פארק ספארי ומרכזי בילוי. מתנגדי התוכנית טוענים שהערבה אינה שממה הטעונה הפרחה אלא אזור בעל חשיבות וייחוד עולמי מבחינה נופית. כאילו אם רק תנסח את הדברים בז'רגון ירקרק, תוכל באמת לשכנע מישהו שהאזור הריק בין אילת למדינת ישראל הוא שכיית נוף אטרקטיווית שאין לגעת בה. תוכל גם לשכנע שלחפור אגמים ולבנות בתי מלון ולהביא אלפי תושבים ומי יודע כמה תיירים שיתפסו חלק קטן מהאזור, זה דבר רע ומזיק.

על הארגונים הירוקים לאמץ הנחת יסוד שונה לחלוטין: לא איך לעכב את תעלת הימים, אלא איך לעודד את כרייתה ולעשות את זה במינימום נזק לסביבה - הכי הרמוני, הכי ידידותי לאדם ולטבע, הכי פחות בעייתי. אחרת עלול להיווצר הרושם שכמו החרדים, יש גם ארגונים ירוקים הסבורים ש"חדש אסור מן התורה".

כדאי גם לזכור: כשם שרצועת הביטחון האמיתית בין ישראל למצרים היא רצועת בתי המלון על חופי סיני, תעלת הימים תהיה רצועת הביטחון האמיתית בין ישראל לירדן. מה ששומר באמת על יחסים בין מדינות היא התחושה שיש להן מה להפסיד. יש הרבה יתרונות לשלום, ובין היתר הוא ירוק להפליא; השריפות ביערות הגליל במלחמת לבנון השנייה הזכירו לנו כמה מלחמה יכולה להיות שחורה.

אחת הבעיות הגדולות של ישראל בעשורים האחרונים היא הפחד מפני חזון ומפני מפעלים גדולים מדי. חזון מביא אתו תקוה וגאווה, שני היבטים שחסרים היום מאוד לציבוריות הישראלית.

תעלת הימים היא הזדמנות מצוינת לנפץ את הפחד מפני החזון ולהזכיר לעצמנו שאנחנו יודעים לפתח לא פחות משאנחנו יודעים להחריב, שאנחנו יכולים להועיל לשכנינו ולא רק להזיק להם, ושישראל כולה היא פרויקט מגלומני אחד גדול שהצליח להפליא. 

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

© Copyright to seeking-the-world.com זכויות יוצרים לאתר

תעלת הימים רעיון עוועים

תעלת הימים רעיון עוועים

03:10   17.06.2008

מאת: הארץ

הוסף תגובה

• 

הוסף לרשימת קריאה

• שתף
• הדפס

לפעולות הנדרשות להצלת ים המלח יש השלכות סביבתיות, כלכליות וחברתיות-אנושיות.

ריבוי הידיעות על פתרון אפשרי להצלת ים המלח קשור ביוזמת הבנק העולמי להשקיע לפחות 15 מיליון דולר בבדיקת ההיתכנות של חלופה אחת ויחידה: הולכת המים מים סוף אל ים המלח. שלושה גורמים הסכימו לחלופה זו: ממשלת ישראל, בית המלוכה הירדני וכפי הנראה גם הרשות הפלשתינית. אף כי מדובר בממשלות, אין זה קונצנזוס אמיתי. כשמדובר בפרויקטים של פיתוח תשתית - בעיקר ברמה רב-לאומית - ישנם מחזיקי עניין לגיטימיים רבים, שדברם צריך להישמע, בהם חוקרים ונציגי ציבור.

הבנק העולמי דורש מגופים של פיתוח תשתיות לבצע שיתוף מחזיקי עניין אותנטי ונרחב בשלב מוקדם ככל האפשר של הפרויקטים שהם מנהלים. בשימוע הציבורי שנערך בחסות הבנק העולמי לפני חודשים אחדים בישראל, ירדן וברשות, נשמעו דעות מדעיות רבות המתנגדות נמרצות לחלופת ים סוף ודעות אחרות הגורסות שיש לבחון כמה חלופות, ולא להינעל על אחת, שעלולה להפוך ל"חלופה שמגשימה את עצמה" רק בגלל השקעת המיליונים. ואכן, הניצנים הראשונים לכך צצו בוועידת הנשיא לפני כחודש, כשהתברר כי למרות שבדיקת ההיתכנות של הבנק העולמי בקושי החלה ותוצאותיה אינן ידועות, כבר ישנו פרויקט תעלת הימים של יצחק תשובה. לפרויקט כבר יש מועצה ציבורית ואנשי עסקים מובילים כבר מתעניינים במה שאמור להיות פתרון היסטורי-גיאוגרפי חשוב ומוכנים להשקיע בו.

פרויקט ים המלח יכול להפוך לבנצ'מרק של ניהול פרויקטי פיתוח תשתית במזה"ת ברמת קיימות גבוהה. אם הפרויקט יתנהל בצורה נכונה, הוא יהיה טוב לתושבים, לסביבה וגם למשקיעים והגורמים הכלכליים. כפי שהוא מנוהל עתה, קשה לראות שזה מה שיקרה. אפילו מדענים זהירים מגדירים את הפרויקט במונח "רעיון עוועים", וקשה שלא לחשוש מפני חזרתו של סיפור ייבוש החולה, שהחל כרעיון חלוצי והסתיים בפרויקט ההצפה מחדש.

בעיית ים המלח מעוררת אתגרים שאינם נשקלים כראוי ולכן גם אינם מנוהלים כראוי. דעה זו, לצד התנגדויות מדעיות מפורטות, הושמעה בשימוע הציבורי בירושלים, שהיה הליך טכני בלבד ולא עמד בקריטריונים הבינלאומיים של שיתוף אותנטי של מחזיקי עניין. עד היום איש לא קיבל תשובה לשאלה למה לשפוך עכשיו מיליוני דולרים על בדיקת חלופה, שכל כך הרבה מדענים פוסלים אותה על הסף; למה לא להשקיע את הכסף בבדיקה ראשונית של מכלול חלופות. איש אינו מבין מה לא בסדר בהתנהלות שהיא כל כך לא בסדר. 

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

© Copyright to seeking-the-world.com זכויות יוצרים לאתר

תעלת הימים: ארגוני הסביבה פותחים במאבק

לקראת ביקורו הצפוי בארץ של נשיא צרפת ניקולא סרקוזי, עומד נשיא המדינה, שמעון פרס, להכריז על תחילת פרויקט "תעלת הימים". על רקע ההכרזה, פתחה קואליציה של ששה ארגוני סביבה במאבק ציבורי משותף: אין לקדם את תוכנית "תעלת הימים", אותה מקדם הנשיא שמעון פרס, ואת המיזם של יצחק תשובה עד לאחר שתיבדקנה כל החלופות לשיקום ים המלח ולאחר הבנת כל ההשלכות הסביבתיות של הפרויקט * "המדינה רצה בעיניים עצומות לפרויקט שאי אפשר לחזות את תוצאותיו"

15 ביוני 2008

קואליציה של שישה ארגונים סביבתיים, החברה להגנת הטבע, ידידי כדור הארץ המזרח התיכון, אדם, טבע ודין, מגמה ירוקה, חיים וסביבה וצלול, החליטו לפתוח במאבק ציבורי משותף נגד קידום תכנית "תעלת הימים", אותה מקדם הנשיא שמעון פרס והמיזם של איש העסקים יצחק תשובה, עוד בטרם החלו בדיקת ההשלכות הסביבתיות של הפרויקט.

ההחלטה התקבלה בעקבות ישיבה שהתקיימה בימים האחרונים בין נציגי כל הארגונים. מטרת המאבק היא לחייב את מקדמי התכנית והיזמים לבדוק את החלופות השונות לפתרון בעיית מפלס ים המלח ואת כל ההשלכות הסביבתיות של כל אחת מהחלופות. ביחס לחלופה המוצעת בעמק הערבה, יש לבדוק את השפעות התכנית המוצעת על מפרץ אילת, על עמק הערבה ועל ים המלח.

לדעת הארגונים, שיקום המפלס של ים המלח צריך להתנהל תוך דיון ציבורי מעמיק ויסודי, ובהתבסס על חוות דעת של מומחים ואנשי מקצוע מתחומים שונים. הארגונים החוששים בין היתר, מהמחיר האקולוגי הכבד של פרויקט התעלה על אזור הערבה וים המלח ומההשפעה על האקולוגיה של מפרץ אילת, דורשים מנשיא המדינה שמעון פרס, מהממשלה ומהיזמים בארץ ובעולם לא "לרוץ בעיניים עצומות" לביצוע פרויקט בסדר גודל כזה ובעל השלכות סביבתיות עצומות, ללא בדיקה מקדימה ורצינית, כפי שנעשה גם בפרויקטים מצומצמים הרבה יותר.

המיזם של יצחק תשובה, שזכה לשם "לאס וגאס בערבה", עתיד לכלול בנייה בהיקפים שאין להם אח  ורע בארץ: כ-200 אלף חדרי מלון (פי ארבעה מהיקף חדרי המלון הקיים היום בארץ), מיליון מועסקים, שורה של אגמים ועוד. מהמידע שפורסם עולה כי ישנה כוונה לקדם את המיזם ללא כל קשר לבדיקה המתבצעת על ידי הבנק העולמי ובאמצעות הצעת חוק עוקפת תכנון, המקודמת על ידי הנשיא פרס.

החלטות הקואליציה: - ארגוני הסביבה מביעים דאגה לגורלו של ים המלח, אולם סבורים כי הקשר שנעשה, בין הפרויקט המתוכנן לבין הצלת ים המלח לא נבדק דיו והוא טומן בחובו סיכונים שאי אפשר להמעיט בחשיבותם לגבי המערכת הטבעית של אזור הבקע הסורי-אפריקאי, ובמיוחד לאזור הערבה.
-  ארגוני הסביבה רואים בדאגה רבה את ההכרזה המתוכננת על פרויקט "תעלת הימים", בטרם תיערך בחינה מקיפה של כל ההשלכות הסביבתיות והטבעיות.
- ארגוני הסביבה מוטרדים מהדרך בה עומדים לקדם את המיזם באמצעות חוק מיוחד לנושא זה, שיזכה לטיפול "מהיר", במטרה לנסות ולעקוף תהליכי תכנון יסודיים ובדיקות מקיפות.

הארגונים החליטו כי ינקטו בכל האמצעים העומדים לרשותם על מנת להביא לעצירה מוחלטת של היוזמה, אלא אם זו תקודם במסגרת החוק ותוך כדי דיון ציבורי מעמיק ויסודי, כנהוג במשטרים דמוקרטיים מתקדמים.

תשובה על פרויקט תעלת הימים

תשובה על פרויקט תעלת הימים: אין זה חלום וחזון - זהו השלום והיצירה בהתגלמותם

ביום שישי נערך הכינוס הראשון של הפורום לקידום פרויקט "עמק השלום" שיזם איש העסקים יצחק תשובה ■ הנשיא שמעון פרס: "הפרויקט הזה לא מקפח אף אחד ולא לוקח פרוטה ממשלם המיסים"

11:52  15.06.2008

הארץ,  מאת: אורה קורן

הוסף תגובה

• 

הוסף לרשימת קריאה

• שתף
• הדפס

ביום שישי נערך הכינוס הראשון של הפורום לקידום פרויקט "עמק השלום" שיזם איש העסקים יצחק תשובה. הפורום שאמור לסייע בקידום הפרויקט ברמה ציבורית ומקצועית התכנס בהשתתפות נשיא המדינה שמעון פרס ובראשות משה טרי, ראש הפורום שהקים תשובה לקידום הפרויקט.

תשובה ציין כי הכינוס הוא "אירוע היסטורי שייכתב בספר דברי הימים. אם תרצו, אין זה חלום וחזון - זהו השלום והיצירה בהתגלמותם. פרויקט עמק השלום יביא לשינוי ופריחה של האזור כולו - למעננו ולמען הדורות הבאים".

הנשיא פרס אמר כי תשובה הוא "אדם שעושה יותר ממה שהוא מדבר". לדברי פרס, "הפרויקט הזה לא מקפח אף אחד ולא לוקח פרוטה ממשלם המיסים. אנחנו פותחים כאן דרך לשלום אמיתי. אין אלטרנטיווה אחרת. צריך ללכת באופן נחוש".

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

© Copyright to seeking-the-world.com זכויות יוצרים לאתר

ארגונים ירוקים תעלת הימים תזיק לסביבה

ארגונים ירוקים תעלת הימים תזיק לסביבה

הארגונים קראו לנשיאי ישראל וצרפת, העתידים להשיק את הפרויקט בקרוב, להימנע מתמיכה בו

צפריר רינת  15.06.2008  00:00

הורד עכשיו ללא תשלום הארץ iPhone

הורד עכשיו ללא תשלום הארץ android

• לתגובות
• הדפס
• 

ארגונים סביבתיים בישראל וירדן וכן נציגי יישובים באזור ים המלח מזהירים מפני נזק אקולוגי שעלולה לגרום הקמת תעלת הימים, שאמורה לחבר את מפרץ ים סוף לים המלח. לטענתם, יש להיזהר גם מההשלכות הסביבתיות של התוכנית לפיתוח הערבה בעקבות הקמתה של תעלה זו.

ארגון "ידידי כדור הארץ-המזרח התיכון" שבו חברים בנוסף לישראלים גם ירדנים ופלשתינאים, קרא באחרונה לנשיא המדינה שמעון פרס ולנשיא צרפת ניקולא סרקוזי, הצפוי לבוא החודש לישראל, להימנע מתמיכה בפרויקט לפני שיבדקו את השלכותיו.

שני הנשיאים אמורים להכריז על השקת פרויקט "עמק השלום" שבמרכזו הקמת תעלת הימים ופיתוח תיירותי בהיקף אדיר של אזור הערבה. במסגרת הפרויקט, ישראל וירדן מקדמות באחרונה, בתמיכת הבנק העולמי, תוכנית לבניית תעלה בשטח ירדן שתעביר מים בכמות של 2 מיליארד מטרים מעוקבים בשנה ממפרץ אילת לים המלח בשטח ירדן. המים יותפלו ויועברו בעיקר לירדן. לאחר תהליך ההתפלה, יועבר לים המלח רכז המלח הנוזלי המכיל מים ומלח, כדי לסייע בשיקומו.

במקביל הודיע באחרונה המיליארדר הישראלי, יצחק תשובה, על כוונתו לקדם תוכנית לפיתוח הערבה יחד עם הקמת התעלה. תשובה דיבר על "הפרחת השממה" באמצעות הקמת אגמים, בתי מלון, פארק ספארי ומרכזי בילוי. הוא הבטיח להתחשב בשיקולים סביבתיים.

ואולם, הארגונים הסביבתיים מדגישים בפנייתם לנשיאי צרפת וישראל שהערבה אינה שממה שיש להפריח אלא אזור בעל חשיבות וייחוד עולמי מבחינה נופית ומבחינת עולם החי והצומח שלו. הארגונים מזהירים שהפיתוח המתוכנן יגרום לנזק אקולוגי - הקמת התעלה עשויה לגרום לבעיות חמורות כמו התפתחות שכבת גבס בים המלח, חלחול מים מלוחים למי התהום בערבה ופגיעה בשונית האלמוגים כתוצאה מפעולות השאיבה הנרחבות במפרץ אילת. "זה בפרויקט שמכניס לאזור בתי מלון בנוסח לאס וגאס, ספארי בקניה וגורדי שחקים כמו בדובאי", מציין המנכ"ל הישראלי של "ארגון ידידי כדור הארץ", גדעון ברומברג. "כל אלו אינם מתאימים לאזור ולערכי הטבע והנוף שיש בו", אמר.

מה שטרם ברור לכל העוסקים בסוגיית תעלת הימים הוא הכיוון המדויק של הפרויקט. הבנק העולמי התחייב לקיים בדיקת היתכנות הנדסית, סביבתית וחברתית של תעלת הימים. ואולם, לא ברור מה הטעם בכך ללא התייחסות גם לפיתוח התיירותי המתוכנן. ברומברג נפגש באחרונה עם נציגי הבנק העולמי העוסקים בפרויקט. הוא הביע באוזניהם את החשש שעקב לחצים לקדם את הפרויקט, בדיקת ההשפעה הסביבתית וההיתכנות ההנדסית ייערכו בחופזה.

הארגונים הסביבתיים ונציגים מיישובי ים המלח טוענים שיש לבדוק חלופות כמו ייעול השימוש במים לחקלאות בישראל ובירדן והגדלת היקף ההתפלה של מי ים, על מנת שניתן יהיה להפנות מים לנהר הירדן וממנו לים המלח. לדברי ברומברג, אחד המכשולים לכך הוא שישראל מסרבת בתוקף לאפשר לגורם חיצוני לבחון את מדיניות משק המים שלה.

השלכות הפרויקט

לטענת הארגונים, עלולה להתפתח שכבת גבס בים המלח

שונית האלמוגים המצויה בים סוף עלולה להיפגע

יש אפשרות שמים מלוחים יחלחלו למי התהום באזור הערבה

התעלה והפיתוח התיירותי עלולים לפגוע בנוף ובבע"ח באזור הערבה 

ים המלח במבט מן האוויר. הארגונים הסביבתיים טוענים שיש לבדוק חלופות לפרויקט התעלה

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

© Copyright to seeking-the-world.com זכויות יוצרים לאתר

האתגר האמיתי של תעלת הימים

האתגר האמיתי של תעלת הימים

מדובר בפרויקט תשתית לאומי מלהיב שיכוון משאבים ויזמים רבים אל הנגב, וייצור שם הזדמנויות עסקיות לא רק לבעלי הון

הארץ 06:50   13.06.2008  מאת: סמי פרץ

הוסף תגובה

• 

הוסף לרשימת קריאה

• שתף
• הדפס

הרבה מים יתאדו מים המלח עד שרעיון תעלת הימים בגלגולו הנוכחי ייצא אל הפועל, אם בכלל. אבל משהו בתוכנית ובעידן הנוכחיים יוצר רושם שהפעם יש לזה יותר סיכוי. התוכנית שמוביל יצחק תשובה מבוססת לא רק על הרעיון המקורי של הפקת חשמל מניצול הפרשי הגובה בין ים סוף לים המלח, אלא גם, ואולי בעיקר, על הפעילות הכלכלית-תיירותית שתתפתח סביב התעלה. בלעדיה אין לפרויקט הזה היתכנות כלכלית.

תשובה הצהיר כי בעלי הון נוספים, שבהם שרי אריסון, נוחי דנקנר, בני שטיינמץ והנסיך הסעודי אל-וואליד בן טלאל, ישקיעו בפרויקט. בעבר המימון היה אמור להגיע מקופת המדינה ומאיגרות חוב שיונפקו לעם היהודי, אבל המודל הנוכחי, שבו גם הבנק העולמי עשוי ליטול חלק, נראה ישים יותר.

זהו עידן של כסף פרטי גדול, שבו אגו ומגלומניה - מרכיבים הכרחיים להקמת פרויקט כזה - משחקים תפקיד חשוב בחיי הכלכלה הישראלית. בעלי ההון הישראלים הגדולים שצמחו כאן בשני העשורים האחרונים הם אמנם המעסיקים הגדולים במגזר הפרטי, אבל הם רכשו חברות פעילות וכמעט שלא הקימו מפעלים ופרויקטים חדשים המייצרים מקורות תעסוקה. זו ההזדמנות שלהם להיות יצרני מקומות עבודה.

הרעיון להקמת תעלת הימים נולד הרבה לפני הולדתו של תשובה, ולא תאמינו, אפילו לפני שנשיא המדינה שמעון פרס - תומך נלהב של התעלה - נולד. הקפטן הבריטי ויליאם אלן, שביקר בישראל ב-1850, כתב בספרו על תעלה שתחבר בין הים התיכון לים המלח ומשם תמשיך לים סוף. תפקיד התעלה היה לקצר את הדרך הימית להודו. אחריו בא תאודור הרצל בכבודו ובעצמו שכתב בספרו אלטנוילנד מ-1902 על תעלה שתחבר את הים התיכון לים המלח, ותנצל את הפרשי הגבהים לצורך ייצור חשמל. איש לא חשב אז על ייצור חשמל נקי ועל כלכלה ירוקה.

מאז עלה וירד רעיון הקמת התעלה כמה פעמים, על פי רוב בסמיכות למשברי אנרגיה כמו זה של 1974 וכפי שהיה בסוף שנות ה-70. בתחילת שנות ה-80 אף הנפיקה המדינה איגרות בונדס ליהדות ארה"ב ב-100 אלף דולר לאחת, והעניקה להן את התואר "מייסד התעלה".

חמש מטרות שונות יש לתעלת הימים, ובכל פעם אחת מהן מנוצלת להחייאת הרעיון: ניצול הפרשי הגובה בין הימים לצורך הפקת חשמל (מרבית הסקרים מציבים את כדאיות היעד הזה בעדיפות נמוכה); העלאת מפלס ים המלח - ולזה נלווית דאגה עמוקה מפני נזקים אקולוגיים שלא ניתנים לחיזוי; התפלת מי ים שישמשו את ממלכת ירדן (היתכנות גבוהה בשל המחסור במים באזורנו); הקמת אזורי תיירות ויצירת מקומות עבודה בערבה ובנגב; וקידום השלום בין ישראל לירדן.

מכל המטרות הדבר שאמור להלהיב יותר מכל, בראייה ישראלית, הוא הפרחת השממה בנגב והערבה ויצירת מקומות עבודה חדשים. אמנם האבטלה כיום נמוכה מאוד (6.3%), אבל צריך להסתכל קדימה. כל מי שמגיע מהמרכז לנגב ולערבה עומד נפעם אל מול המרחבים העצומים, ההוד המדברי והפוטנציאל התיירותי העצום. תעלת הימים היא הסיכוי הגדול של הנגב, שתופס 60% משטחה של מדינת ישראל. בלעדיה, הוא יישאר חבל ארץ נטוש ולא מיושב, בזמן שהצפיפות במרכז גדלה והולכת.

כל ההצלחות של הנגב והערבה מקורן בפעילות כלכלית בת קיימא, ולא במפעלים מאולצים שמספקים פרנסה לכמה שנים ונסגרים ברגע שהייצור בחו"ל נהפך לזול יותר. אין תחליף לתיירות המרפא של ים המלח, לאוצרות הטבע שכורות התעשיות הכימיות באזור, לחקלאות המודרנית בערבה שנשענת על תנאי האקלים הייחודיים ולאטרקציות הנופש הייחודיות של אילת. להבדיל ממפעלי טקסטיל, שנסגרים כחלק ממחזור חיי תעשיות ועוברים לאזורי ייצור זולים יותר על פני הגלובוס, את תנאי האקלים הייחודיים ואת אוצרות הטבע לא ניתן לקחת מהנגב והערבה.

תעלת הימים היא פרויקט תשתית לאומי מלהיב שיכוון משאבים ויזמים רבים אל הנגב, וייצור שם הזדמנויות עסקיות לרבים: לא רק לבעלי הון שישקיעו בפרויקט, אלא גם ליזמים קטנים ובינוניים שיוכלו להשתלב בפעילות הכלכלית שתתפתח באזור. עד להקמת התעלה יצוצו עוד הרבה מאוד התנגדויות, אם בשל החשש לפגיעה בסביבה ובטבע ואם בגלל הפקדת הקמתה בידי בעלי הון.

המבחן של המדינה יהיה בזיהוי פתרונות יצירתיים לבעיות. הפרויקט הזה יכול להיות מאוד ירוק, אם הוא יתבצע באופן נכון. יש כיום פתיחות גדולה של משקיעים ושל ארגונים שונים כלפי פיתוח אנרגיות ירוקות. בסוף השבוע העריכה סוכנות האנרגיה העולמית כי ב-40 השנים הקרובות יושקעו 45 טריליון דולר בטכנולוגיות ירוקות. אנשי הסוכנות מעריכים כי תחול מהפכה בדרך שבה אנחנו צורכים אנרגיה. ניצול נכון של תנאי האקלים והפרשי הגבהים יכולים להפוך את תעלת הימים לפרויקט הכלכלי הכי ירוק שאפשר - וזהו האתגר הגדול של התעלה.

גם את סוגיית הבעלות על הפרויקט ניתן לפתור. המודל שבו מופעל כביש 6 (BOT) הוא אחד הפתרונות. כלומר לאפשר ליזמים לבנות את התעלה, להפעיל אותה ולהעביר אותה לאחר כמה שנים לבעלות המדינה. המדינה מעניקה רשת ביטחון ליזמים במקרים כאלה, ונראה כי היא גם יכולה לבנות מודל שבו חלק מהבעלות נמצא בידי אזרחיה. זאת כדי להרגיע את מי שחושש כי בעוד עשור התעלה תפעל כסדרה, אך מי שיפיק ממנה רווחים יהיו רק ארבע-חמש משפחות. 

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

© Copyright to seeking-the-world.com זכויות יוצרים לאתר

מי מהמר על הטבע? הקואליציה למען הערבה וים המלח קריאה ציבורית לנשיא המדינה

לינק למקור http://www.teva.org.il/?CategoryID=813&ArticleID=2862 כבוד הנשיא, אמת מטרידה מאוד - עוקפים את הבדיקות הסביבתיות  | כנשיא המדינה, אתה מרבה לדבר על כך שהמשבר הסביבתי הינו איום אסטרטגי ועל הצורך של ישראל להיות מובילת דרך ביזמות סביבתית. לאור דברים אלה, ברצוני להביע פליאה על מעורבותך האינטנסיבית בקידום תעלת הימים ורצונך להזדרז ולהניח אבן פינה לפרויקט - בטרם נבדקו ההשפעות הסביבתיות ותוך קידום "חוק תעלת הימים" - שיביא לעקיפת מוסדות התכנון ולצמצום בחינת ההשפעות הסביבתיות של המהלך. מדובר בשני צעדים מסוכנים ביותר לסביבה ולדמוקרטיה.  מבטיחים חזון – מקיימים אסון | הדרך בה מתנהל כעת קידומה של תעלת הימים מזכירה ימים עברו, בהם בעולם כולו נחנכו פרוייקטים עצומים, לטובת האדם – אשר הביאו עימם בסופו של דבר אסונות אקולוגיים תוך פגיעה בילדיו. לתעלת הימים ולמיזם הנדל"ן העצום המוצע יש השלכות עצומות על הסביבות הטבעיות הרגישות והעשירות ביותר בישראל - ים המלח, איזור הערבה וים סוף. פרוייקט מסוג זה יש לבדוק באופן מעמיק ביותר בטרם קבלת החלטה כלשהי על הנעתו.  אם דמות הארץ והמורשת הטבעית והתרבותית הטבועה בנופיה באמת חשובים לך, אם "אמת מטרידה" באמת מטרידה אותך  ואם עתיד ילדינו יקר לליבך - אנו קוראים לך: • למען הדמוקרטיה I לבלום מייד את קידום  חוק "תעלת הימים" העומד בסתירה למהלכים הדמוקרטיים. • למען הסביבה I לדאוג להשלמת בדיקות סביבתיות מעמיקות של כל היבטי פרויקט הענק בטרם תיפול החלטה לבצעו ולהקפיד על כל ההליכים התכנוניים החוקיים ללא מעקפים וקיצורי דרך. • למען ניקיון הכפיים I להסיר את ידך מתרבות הדורסת את הסביבה בשם חזונות שווא ובשם כוחות הנדל"ן המלווים אותו. • למען הדורות הבאים I אנו קוראים לך לא לתת יד לפעילות הרומסת את הסביבה, הטבע והאדם ומתנהלת בחוסר שקיפות המזכיר התנהלות של רפובליקת בננות. • למען כבודך I לדחות את הנחת אבן הפינה לפרויקט. החיפזון מן השטן - קודם בודקים. אחר כך עושים.

צילומים: עודד קינן, החברה להגנת הטבע

הוקמה קואליציית ארגוני סביבה נגד "תעלת הימים"

הוקמה קואליציית ארגוני סביבה נגד "תעלת הימים"

על רקע ביקורו בישראל של נשיא צרפת, התומך בפרויקט השנוי במחלוקת, חברו שישה ארגוני סביבה מרכזיים למאבק משותף. "מדינת ישראל רצה לפרויקט בעיניים עצומות", מוחים בארגונים .

יעל עברי-דראל  YNET

פורסם:  15.06.08, 10:25

חודשים ארוכים מתריעים פעילי סביבה כי פרויקט "תעלת הימים" מקודם מבלי שהשלכותיו נבחנו לעומק. הבוקר (א') הכריזו שישה ארגוני סביבה מרכזיים על הקמת קואליציה שתפעל כנגד המיזם השאפתני, האמור לחבר בין ים המלח וים סוף - במטרה לעצור את התקדמותו המואצת טרם הושלמו הסקרים הבוחנים את השפעתו הסביבתית.  

בפרקים הקודמים:

·         פעילי הסביבה מודאגים: תעלת הימים חוזרת

·         משה טרי יעמוד בראש פרויקט תעלת הימים

·         החזון של תשובה, הצרות של משפחת עופר

הקואליציה מורכבת משישה ארגונים, בהם "החברה להגנת הטבע", "אדם טבע ודין", "מגמה ירוקה", ארגון-הגג "חיים וסביבה", "צלול" ו- "ידידי כדור הארץ", המזוהה עם המאבק לשיקום ים המלח. בימים האחרונים נפגשו פעילי הארגונים והחליטו לפתוח בקמפיין משותף, במסגרתו הם ייקראו לגורמים המקדמים את התוכנית - ובראשם נשיא המדינה שמעון פרס - לבחון חלופות לפרויקט השנוי במחלוקת. 

עיתוי ההודעה איננו מקרי, שכן בימים הקרובים צפוי להגיע לישראל נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, שהביע עניין רב בהשתלבותן של חברות צרפתיות בפרויקט. זהו ביקור גומלין לאחר ביקורו של הנשיא פרס בצרפת שהתקיים לפני מספר חודשים,

ובמהלכו הוצג חזון "עמק השלום", השם שניתן לפרויקט התעלה. על-פי ההערכות סרקוזי, שאף מינה שר לבדוק את הנושא, יתמקד בביקורו הנוכחי בשיתוף הפעולה הישראלי-צרפתי.

"המדינה רצה בעיניים עצומות לפרויקט שאי אפשר לחזות את תוצאותיו, ואשר השפעתו על מצב מי מפרץ אילת וים המלח, ועל עמק הערבה, אינה ידועה", אומרים בארגונים. עוד הם מציינים כי בכוונתם להיאבק גם במיזם התיירות של איש העסקים יצחק תשובה, המתעתד להיבנות לצד התעלה. בארגונים מבהירים כי ינקטו בכל האמצעים על-מנת להביא לעצירה מוחלטת של היוזמה, "אלא אם כן היא תקודם במסגרת החוק - ותוך כדי דיון ציבורי מעמיק ויסודי".