תעלת הימים two seas canal: 2002

17 בספטמבר 2002

חברה הולנדית מציעה תחליף לתעלת הימים הישראלית- ירדנית

חברה הולנדית מציעה תחליף לתעלת הימים הישראלית- ירדנית

הארץ, מאת עמירם כהן

17.09.2002 00:00

חברת התכנון ההולנדית Elim הציגה לאחרונה לגופי התכנון בישראל הצעה המהווה, לטענתה, תחליף זול לתעלת הימים עקבה-ים המלח. פרויקט תעלת הימים הישראלי-ירדני, שהוצג לאחרונה בוועידת כדור הארץ ביוהנסבורג, נועד להזרים כמויות גדולות של מי ים מעקבה לים המלח, כדי להצילו מהתייבשות. על פי התוכנית, האנרגיה שניתן להפיק ממפל הגובה בין מפרץ עקבה לים המלח (415 מטר), תנוצל להתפלת חלק מהמים.

היקף זרימת המים לים המלח ירד במשך השנים, בעיקר בגלל הניצול להשקיה של מי הכנרת ומקורות מים אחרים שזרמו בעבר לים המלח, וכן בגלל שינויים אקלימיים שחלו בשנים האחרונות במזרח הים התיכון. מאז 94' ירד המפלס בכ-7.5 מטרים, והוא מגיע כעת לכ-415- מטרים. במחצית הראשונה של המאה ה-20 היה מפלס ים המלח כ-400- מטר.

החברה ההולנדית מציעה להניח על פני הקרקע צינור ענק - בקוטר ארבעה מטרים (כ-157 אינץ') - שיזרים מי ים מאשקלון לדרום ים המלח. התוואי המוצע: אשקלון-קרית גת-באר שבע-ים המלח. תוואי זה אינו הקצר ביותר, אך הוא מאפשר השקעה מינימלית של אנרגיה בהזרמת המים.

לפי התוכנית, יוקמו על תוואי הצינור באזור באר שבע שלושה מתקני התפלה גדולים ושלוש תחנות כוח הידרו-אלקטריות, שינצלו את מפל הגובה של 415 מטר בין הים התיכון לים המלח לייצור חשמל. כמויות המים שיוזרמו בצינור עשויות לפי התוכנית להגיע ל-800 מיליון מ"ק לשנה.

דובר החברה ההולנדית אמר כי מדובר בשיפור של מיזם ישן, שנבדק לראשונה ב-1920 על ידי הבריטים, אך נפסל מסיבות כלכליות ופוליטיות. הרעיון היה להזרים מי ים מעזה לים המלח, בשילוב של צינור מוטמן ותעלה שתחצה את הר חברון.

הדובר הבהיר כי התוכנית של החברה ההולנדית שונה מהתוכנית הבריטית ומתוכניות דומות שנידונו במשך השנים בישראל, בכך שהיא מציעה כי הצינור יונח על פני הקרקע בהתאם לפני השטח, פתרון שימנע את הצורך בחציבה יקרה של מנהרות לאורך עשרות קילומטרים.

עוד בהצעה ההולנדית:

* חלק מאספקת האנרגיה להתפלת מי הים תופק ממתקנים לייצור אנרגיה סולרית, שיוקמו לאורך התוואי המדברי של הצינור - מבאר שבע דרומה ומזרחה.

* חלק התמלחת שתישאר לאחר ההתפלה תנוצל לייצור מלח שיימכר בשוק הבינלאומי. חלקה יוזרם לים המלח.

* כבישים ומסילות רכבת שיחצו את תוואי הצינור יושקעו, ויעברו מתחתיו.

* צינור בקוטר של ארבעה מטרים יאפשר ניצול מקסימלי של אפקט "הסיפון", ובכך תקטן בשיעור ניכר האנרגיה הנדרשת עבור שאיבת המים לגבהים שבהם יעבור הצינור - כ-600 מטר מעל פני הים.

לא היה ניתן לקבל את תגובת נציבות המים ומשרד התשתיות לתוכנית ההולנדית.

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

1 בספטמבר 2002

ביקורת על תוכנית ישראלית-ירדנית להזרים מים לים המלח

ביקורת על תוכנית ישראלית-ירדנית להזרים מים לים המלח

מאת צפריר רינת

01.09.2002 00:00 עודכן ב: 04:03

ישראל וירדן יציגו היום במסגרת ועידת כדור הארץ ביוהנסבורג את תוכניתם המשותפת להקים תעלה שתוביל מים ממפרץ אילת לים המלח. התוכנית מעוררת ביקורת חריפה מצד ארגונים ירוקים, והתנגדות מצד מדינות ערביות שאינן מעוניינות בצעדי נורמליזציה חדשים עם ישראל.

על פי התוכנית המוצעת, יוזרמו מים מאזור עקבה דרך הערבה אל אזור ים המלח. באזור זה יוקם מפעל התפלה וממנו יוזרמו מים בעיקר לירדן. המים עם המלח שנותרים אחרי תהליך ההתפלה יוזרמו לים המלח והם אמורים לסייע בהעלאת מפלס הים שיורד בשנים האחרונות בקצב של יותר ממטר לשנה.

ירידת המפלס מאיימת על התיירות באזור וגורמת לנזקים, כגון היווצרות בורות המאיימים על מתקני תשתית באזור. הירדנים הצטרפו לישראל ברעיון להציג את תוכנית תעלת הימים כפרויקט שאמור להציל את ים המלח, ואולם הסיבה העיקרית שהם מעוניינים בתוכנית היא מתקן ההתפלה שעשוי להקל על מצוקת המים הקשה של ירדן.

חלק מהארגונים הירוקים בישראל שולל מכל וכל את התוכנית, בגלל החשש שהיא תגרום לשינויים שליליים בים המלח עקב הכנסת מים בעלי הרכב אחר, וגם בגלל החשש מהשפעת שאיבת המים על שוניות האלמוגים באילת.

ארגון "ידידי כדור הארץ-המזרח התיכון", שבו חברים גם פלשתינאים וירדנים, אינו שולל לגמרי את התוכנית. ואולם, לטענת מנהל סניף הארגון בישראל, גדעון ברומברג, היא מוצגת כאילו היא קיבלה אור ירוק מגורמים מקצועיים שבדקו את ההשלכות הסביבתיות, כאשר למעשה בדיקות המומחים רק החלו. הבדיקה בישראל נערכת על ידי המכון הגיאולוגי. המכון בוחן בין היתר תרחישים של התפתחות צומח וחי חדשים בים, וגושי גבס שעשויים לכסות את פני הים.

נציגים של מדינות ערב ביוהנסבורג הביעו בימים האחרונים התנגדות לתוכנית התעלה. חלקם מתנגדים לצעד שיש בו משום הגברת הנורמליזציה עם ישראל, מה שמנוגד להחלטות הפסגה הערבית בבירות, שקבעה כי אין לפתח צעדי נורמליזיציה חדשים.

מצרים טוענת שירדן וישראל מתכוונות להשתמש במי מפרץ אילת השייכים גם לה, והם לא קיבלו לכך את הסכמתה.

הפלשתינאים טוענים שאזור צפון ים המלח אמור להיות חלק מהמדינה הפלשתינית בעתיד, ולכן צריך לקבל גם את הסכמתם לביצוע פרויקט שישפיע על ים המלח. לפלשתינאים כבר יש תוכניות להקים אלפי חדרי מלון בחופים הצפוניים של ים המלח.

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

29 באוגוסט 2002

ירדן וישראל יגישו ביוהנסבורג תוכנית לשיקום ים המלח

ירדן וישראל יגישו ביוהנסבורג תוכנית לשיקום ים המלח

ארגון סביבתי יוצא נגד היוזמה בטענה כי הדבר יפר את האיזון האקולוגי

מאת צפריר רינת, שירות "הארץ"

29.08.2002 00:00

ירדן וישראל יגישו ביום ראשון לוועידת כדור הארץ של האו"ם ביוהנסבורג תוכנית לכריית תעלה בין ים סוף לים המלח, על מנת לבלום את התייבשותו. הגורם המטפל בפרויקט מטעם ישראל הוא המשרד לשיתוף פעולה אזורי. מטעם ירדן מטפל בפרויקט משרד המים.

על פי התוכנית המתגבשת תיכרה תעלה שבה יוזרמו מים שישאבו ממפרץ אילת לכיוון ים המלח. המים יעברו תהליך התפלה סמוך לים המלח. המים המותפלים ישמשו את מרכזי האוכלוסייה הגדולים בירדן ואילו המים המכילים את המלח שנוצר אחרי תהליך ההתפלה, יוזרמו לים המלח ויסייעו בהרמת המפלס.

שר המים הירדני, חאזם נסאר, אמר לעיתון "אל ערב אל יום" כי "הפרוייקט, שיש להוציאו לפועל ביחד עם ישראל, נועד לשמור על סביבת ים המלח ועל מפלס המים שלו", ציין נאסר. נאסר הוסיף כי מטרתה של ירדן היא למשוך את תשומת לב העולם לסוגייה אקולוגית חשובה, כלומר המאבק בהתייבשותו של ים המלח.

למרות דבריו של נאסר הודיע הארגון הסביבתי "ידידי כדור הארץ - המזרח התיכון" כי הוא מוחה על הצגת פרויקט התעלה כתוכנית שכבר קיבלה אור ירוק מגורמים מקצועיים. לטענת הארגון , להזרמת מים מים סוף עשויות להיות השלכות שליליות ביותר על ים המלח. הדבר עשוי לשנות את הרכב המים ולהשפיע על המערכת האקולוגית, ולפגוע בתיירות המרפא באיזור. הירוקים דורשים לקיים בדיקה מקיפה של ההשלכות הסביבתיות של התעלה לפני שנותנים אור ירוק לפרויקט.

העיתון ציטט גם את מזכ"ל רשות עמק הירדן הירדנית, זאפיר עאלם, השוהה ביוהנסבורג, שאמר כי קבוצת המדינות הערביות, המתכנסת בקביעות בשולי הוועידה, ביקשה מהמשלחת הירדנית הבהרות בנוגע לאופי הפרוייקט. "לפרוייקט אין שום קשר לפוליטיקה", הדגיש השר. עאלם הודיע ביולי על מגעים בלתי רשמיים בין ישראל לירדן בנוגע לתוכנית כריית התעלה בים המלח.

"לפני 40 שנה, מפלס ים המלח היה 392 מטרים מתחת לפני הים. היום הוא נמצא ב-412 מטרים", אמר באחרונה אליאס סאלמה לגיאולוגיה באוניברסיטת ירדן. "אם הירידה תימשך, בעוד כעשור, שטחו של ים המלח יצומצם ל-650 קמ"ר, בעוד שבתחילת שנות ה-60 היה שטחו 1,000 קמ"ר", אמר. התוכנית לכריית תעלת הימים גובשה לפני שנים רבות, אך הושעתה בשל הסכסוך הישראלי-פלשתיני.

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

21 באוגוסט 2002

פעילי איכות הסביבה מזהירים: תעלת "מובל השלום" תזיק למי התהום בערבה

פעילי איכות הסביבה מזהירים: תעלת "מובל השלום" תזיק למי התהום בערבה

ישראל תציג בוועידת האו"ם ביוהנסבורג פרויקט תעלת "מובל השלום"

הארץ, מאת צפריר רינת

21.08.2002 00:00

בעיות סביבתיות בתוכנית "מובל השלום"-מפה

בשבוע הבא תשתתף ישראל בוועידת האו"ם על איכות הסביבה ביוהנסבורג. אחד הפרויקטים המרכזיים שתציג שם הוא "מובל השלום" - תעלת הימים שתחבר את ים סוף וים המלח, ותוקם במשותף עם ירדן ובסיוע בינלאומי. המים בתעלה אמורים לשמש מתקן התפלה שיספק מים לירדן. מי הרכז (תמיסת מים ומלח הנותרת אחרי ההתפלה) מהמתקן יוזרמו לים המלח וישמשו לשיקום מפלסו היורד במהירות.

על פי המשרד לשיתוף פעולה אזורי, שמקדם את הפרויקט, אישורו הסופי מותנה בבדיקה הכוללת גם התייחסות להשפעות סביבתיות. ואולם הארגון הסביבתי, "ידידי כדור הארץ", שבו חברים גם ישראלים, פלשתינאים וירדנים, טוען שהמשרד עומד להציג ביוהנסבורג את תעלת הימים כפרויקט שכבר מוסכם שיש להקימו.

חששם של הארגונים הסביבתיים נובע מהתבטאויות של מנכ"ל המשרד, מג'לי ווהבה, שאמר כמה פעמים בשבועות האחרונים, כי צוות מדעי מהמכון הגיאולוגי בישראל שעבד בשיתוף פעולה עם מדען ירדני, בדק את הפרויקט וקיבל תוצאות חיוביות הנותנות אור ירוק לקידומו.

"מובל השלום" יתבסס על שאיבת מים ממפרץ אילת והולכתם בתעלה לאורך הצד הירדני של הערבה עד לאזור ים המלח. עדיין לא נקבע אם התעלה תהיה סגורה או פתוחה. בצד הירדני, על המצוק באזור צפון ים המלח, יוקם מתקן התפלה.

כיום יש הסכמה בין ירדן לישראל שיש להציג את "מובל השלום" כתוכנית להצלת ים המלח. הירדנים מעונינים בעיקר במים המותפלים, ואולם גם הם הבינו את החשיבות הבינלאומית של ים המלח כאתר בעל ייחוד אקולוגי והיסטורי. ירידת המפלס (יותר ממטר בשנה) פוגעת קשות בתוכניות תיירות וגורמת לתופעות כמו היווצרות בורות המאיימים למוטט מתקני תשתית חיוניים.

במשרד לאיכות הסביבה מדגישים, כי התוכנית להקים את "מובל השלום" היא חלק מבחינה כוללת של הדרכים לשפר את מצבו של ים המלח. כמה משרדי ממשלה בישראל עוסקים בהכנת מסמך מדיניות שבו ייבחנו כמה תוכניות חלופיות להגנה על הים, והקמת המובל היא רק אחת מהן. לדברי מנהל הסניף הישראלי של ארגון ידידי כדור הארץ, גדעון ברומברג, הארגון אינו מתנגד בהכרח לפרויקט, אך האישור להקמתו תלוי בבדיקה מעמיקה של ההשפעות הסביבתיות מרחיקות הלכת, שייגרמו כתוצאה מהקמתו.

לטענת הארגון לתעלה עלולות להיות השפעות על השוניות במפרץ אילת, מכיוון שהיא תביא לשאיבת מים בכמות גדולה מהמפרץ הצר והקטן בהיקפו. בנוסף, ייגרם שינוי גם בהרכבו הכימי של ים המלח, דבר שעלול להשפיע על מעמדו של הים כאתר מרפא וכמרכז תיירות. כמו כן, חלחול מים מהתעלה אל הערבה עלול להמליח את מי התהום באזור.

לטענת ברומברג, אין כל הצדקה לתת אישור לפרויקט כה מרחיק לכת כאשר הבדיקות של השפעותיו נמצאות רק בראשיתן. לפני כשבועיים השתתף ברומברג בפגישה עם מנהל המכון הגיאולוגי, ד"ר עמוס ביין, וקיבל את הרושם כי אין די מידע כדי לנתח את ההשפעות הסביבתיות של "מובל השלום". לדברי ביין, אמור המכון הגיאולוגי לבדוק רק את ההשפעה של הזרמת כמות מי ים גדולה לים המלח. השלב המכריע של הבדיקה ייעשה באמצעות מודל ממוחשב, שיאפשר עריכת סימולצייה של תרחישים שונים של הזרמת המים.

ביין אומר שאם יתברר שלפרויקט יש השלכות סביבתיות חמורות, יכולים החוקרים להמליץ שלא לבצע אותו. בהתבסס על הידע שכבר קיים, הם אינם רואים סיבה לשלול את התוכנית. "נראה לנו שלא צפוי שנגלה גם בעתיד משהו שיקטול את הפרויקט", הוא הוסיף.

הפעלת "מובל השלום" תביא להיווצרות שתי שכבות מים בים המלח: שכבה עליונה של מי ים סוף ושכבה שנייה של מי ים המלח. חלוקת הים לשכבות תחזיר במידת מה את המצב שהיה קיים בעבר, כאשר מים מתוקים בכמות גדולה זרמו לים ויצרו שכבת מים עליונה.

אחת מתוצאות הלוואי האפשריות של הפעלת התעלה, שאותה יבדקו החוקרים, היא היווצרות כמויות גבס גדולות בים המלח. אם גבס זה יצוף על פני המים, הוא עלול להפוך את ים המלח ללבן למשך פרקי זמן ארוכים. אם הגבס יצוף בגושים גדולים הוא ישמש כמחזיר של קרינת השמש ובכך יפחית את ההתאיידות מהים; לכך עשויות להיות השפעות על הרכב הים וגובה המפלס.

כמו כן, תיבדק האפשרות של התפתחות מערכת ביולוגית בים המלח בגלל השתנות התנאים. לא ברור איזה בעלי חיים או צמחים יוכלו להתקיים בים ומה תהיה השפעתם על איכות המים. תיבחן גם ההשפעה של היווצרות השכבות בים על מפעלי ים המלח בצד הירדני והישראלי. מפעלים אלה יישאבו מים מהשכבה התחתונה (המלוחה יותר) ובה עלולים להתפתח חומרים שיכולים להזיק לתהליכי הייצור השונים.

לדברי ביין יש שאלות רבות הנוגעות לתכנון הפרויקט, שאותן ניתן יהיה לבחון טוב לים ובאיזו נקודה יש לעשות זאת. "בכל מקרה, מדובר בתוכנית אדירה שיידרשו שנים רבות לבצע אותה. לכן אנחנו מדגישים שצריך להשלים את כל הבדיקות, כדי שניתן יהיה לתכנן אותה כראוי", אמר.

חתני נובל מתגייסים למען כדור הארץ

יוהנסבורג (ע"צ). בוועידת כדור הארץ לפיתוח מתמשך, שתתכנס בסוף אוגוסט ביוהנסבורג, ישתתפו כ-50 אלף נציגים וכ-100 ראשי מדינות. היא תדון בבעיות העוני בעולם, בבעיות הייצור והצריכה, ובשמירת המערכת האקולוגית.

"רק אחריות קולקטיווית תאפשר חקיקה יעילה ליישום המחוייבויות", נאמר בהודעה שפירסם השבוע מכון המדע העולמי, בו חברים חתני פרס נובל רבים. המכון, שלוחם נגד "ניצול המדע ללא בקרה" - לרבות במישור הגרעין והגנטיקה - הזהיר שהזמן למציאת פתרון לבעיות אלה "מתחיל לאזול".

"מכון המדע יפגיש בין האליטות של המדע, הכלכלה והחברה, ויקרא להקמת ועדה שתחבר המלצות לטיפול בבעיות העיקריות והחיוניות של כדור הארץ", הדגישה ההודעה.

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

27 ביוני 2002

הפרויקט הלאומי הגדול ביותר

הפרויקט הלאומי הגדול ביותר

הוא ייצור אנרגיה כמעט חינם, יציל את התיירות, יסייע בפיזור האוכלוסיה לנגב ולערבה, יספק עבודה לעשרות אלפים ואפילו יעודד עלייה לישראל - חזון תעלת הימים הולך ומתממש

09:04 27.06.2002

הארץ, מאת: אדם רויטר

לעתים נזקק משק ונזקק עם לפרויקט לאומי גדול מאוד, בעל חזון ופוטנציאל, שיעורר את הכלכלה מרבצה, יספק עשרות אלפי מקומות עבודה ויבטיח הכנסות עתידיות נאות. נראה שהדרך הבדוקה והטובה ביותר לצאת ממיתון היא ע"י יצירת פרויקטים ממלכתיים בתחום התשתית בהיקפים גדולים.

מתברר כעת כי בשקט, בחדרי חדרים, עובדים צוותים במשרד התשתיות על הפרויקט הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל. מדובר בפרויקט תעלת הימים. קשה להאמין, אך צוות מטעם המכון הגיאולוגי בירושלים אמור להגיש עד חודש מארס 2003 מסקנות סופיות לגבי גודל התעלה שתוביל מים בכמות מספקת על מנת לעצור את התאדות ים המלח. צוות אחר בוחן את תוואי התעלה שתוקם ואת הבעיות הלוגיסטיות.

לאלה שאינם זוכרים - מהו בעצם פרויקט תעלת הימים?

פרויקט תעלת הימים מטרתו לכרות תעלת מי ים, צפונית או דרומית, לרוחב ישראל מן הים התיכון ועד ים המלח או לחילופין תעלה מים סוף לים המלח. הפרש הגבהים של כ-400 המטרים בין הים התיכון או ים סוף (המצויים בגובה אפס) לים המלח, הים הנמוך בעולם, ייצור באזור ים המלח מפל מים שיפעיל טורבינות לייצור חשמל. עלות ייצור חשמל ע"י מפלי מים הינה אפסית, ולמדינת ישראל ייווצר מקור אנרגיה גדול, זול במיוחד, ואינסופי לכאורה. הזרמת מי ים דרך תעלה כזו גם תעצור את התאדות ים המלח. לאורך התעלה יוקמו אגמים שלגדותיהם בתי מלון ונופש.

עלות ייצור חשמל ע"י מפלי מים היא אפסית, ולמדינת ישראל ייווצר מקור אנרגיה גדול, זול במיוחד, ואינסופי לכאורה

חוזה פרויקט תעלת הימים היה לא אחר מאשר בנימין זאב הרצל לפני כ-100 שנה.

התוואי המועדף עומד להיות כנראה ממפרץ אילת, לאורך הערבה ועד ים המלח. נראה שהשיקולים שהניעו את קביעת התוואי ממפרץ אילת דווקא, כללו את ההימנעות מן הצורך להליך בירוקרטי ממושך - בערבה לא יהיו התנגדויות לתוואי, הפקעת אדמות, בתי משפט וכן הלאה. חישבו מתי הפרויקט יתחיל לזוז אם יחליטו לחפור תעלה צפונית לנתניה, למשל? בעוד 10 שנים, 15? אמנם התוואי ממפרץ אילת כפול באורכו מתעלה מן הים התיכון, אך קל יותר לחפור באדמה החולית של הערבה. גם שיקולים של השפעות על מזג האוויר והאקלים באזור נלקחות בחשבון. כתבתי על נושא זה לפני יותר מחצי שנה, ורבים תמהו על חלומותי בהקיץ. לשמחתי, נודע לי כי גם יזמים פרטיים גדולים פנו באחרונה למשרד התשתיות בכדי לבחון את אפשרות כריית התעלה, לצורכי קיט ותיירות.

שוחחתי עם מומחים שהיו מעורבים באמצע שנות ה-80 בבדיקת הנושא, ולהפתעתי גיליתי שהפרויקט באותם ימים אמנם הוגדר כלא כלכלי, אך לא באופן חד משמעי. אחד המעורבים בנושא העריך שבנתונים הקיימים כיום, עלויות החשמל המאמירות מחד ועלויות הכרייה הנמוכות מבעבר, מאידך (עקב כניסת טכנולוגיות חדשות בתחום הכרייה), הפרויקט עשוי להיות כלכלי בהחלט, תחת שני פרמטרים אלה לבדם.

כריית תעלת הימים נראית כמו משחק ילדים לעומת תעלת פנמה ותעלת סואץ. גורמים מקצועיים מעריכים כי ניתן לסיים את המלאכה תוך שנים מעטות

אם נוסיף לכך הכנסות מהמשך פעילות בתי המלון לחוף ים המלח, מבתי מלון נוספים שיוקמו על גדות אגמים שייווצרו בערבה, יצרנו עודפים כספיים שלא נלקחו בחשבון בשנות ה-80. שלא לדבר על יצירת עשרות אלפי מקומות עבודה והנעת גלגלי המשק הממותן. נוסיף לכך את הפקטור שכל הפרויקט יכול להיות ממומן ע"י הסקטור הפרטי וכבר הגענו למסקנה שצריך לרוץ איתו.

תעלת פנמה ותעלת סואץ היו פרויקטים מורכבים בהרבה

אפשר להראות דוגמאות מן העולם לפרויקטים ענקיים כאלה ואף גדולים בהרבה. למשל, תעלת פנמה או תעלת סואץ. העלויות בבניית שתי תעלות אלה היו בזמנן אדירות. תעלת סואץ ארוכה ורחבה מאוד והצריכה עשרות שנות עבודה. בתעלת פנמה נצרכו לבנות סדרה ארוכה של סכרי ענק. שני הפרויקטים הללו נעשו לפני יותר מ-100 שנה, כאשר הטכנולוגיות היו מפגרות בהרבה מהמצויות כיום.

כריית תעלת הימים נראית כמו משחק ילדים לעומת שתי תעלות אלה. הרי אוניות גדולות לא יצטרכו לשוט דרכה כך שהיא תהיה הרבה יותר צרה והרבה פחות עמוקה. גורמים מקצועיים מעריכים כי ניתן לסיים את המלאכה תוך שנים מעטות כולל יצירת המפל המלאכותי לחופי ים המלח.

תועלות כלכליות ואחרות מן הפרויקט

לפרויקט האמור יצמחו תועלות רבות, ולא רק כלכליות:

1. יצירת מקור אנרגיה כמעט חינם בהיקפים גדולים עבור המשק הישראלי.

2. לאורך תעלת הימים יוקמו בתי מלון, בתי נופש ואיים מלאכותיים, ובכך ייווצרו אזורי קיט ונופש לתיירות פנים וחוץ. ספינות קטנות ישוטו ממפרץ אילת ועד האגמים המלאכותיים במרכז הערבה.

3. פיזור אוכלוסיה לאזורי הנגב והערבה המרוחקים.

4. הצלת ענף תיירות המרפא בים המלח.

5. הפרויקט יספק עבודה לעשרות אלפי ישראלים ויחסוך תשלומי אבטלה.

6. הפרויקט יעודד עלייה לישראל.

7. יצירת חיץ טבעי וקשה למעבר בינינו לבין הירדנים או הרשות הפלשתינאית (תלוי כמובן במתווה הסופי של התעלה).

8. העברת בריכות הדגים המזהמות את מפרץ אילת לעומק התעלה החדשה.

התועלת הכלכלית עבור מדינת ישראל, מן הסעיפים שנמנו הינה ברורה וחד משמעית, וייתכנו כיווני חשיבה מעניינים נוספים.

כיצד לממן את הפרויקט?

ייתכן שהדרך הטובה ביותר להרים כיום פרויקט בהיקף כזה היא מימון פרטי בשיטת PFI או BOT. האם יהיו חברות או קונסורציום שיהיה מוכנים לממן את הפרויקט? להערכתי, באופן חד משמעי כן. מדינת ישראל תבטיח למקימי התעלה, שהיא תרכוש מהם את החשמל שייוצר מן הטורבינות שיעמדו מעל ים המלח, במחיר מסוים, בחוזה חכירה ל-100 שנה או אפילו ל-200 שנה. מחיר החשמל ייקבע כך שיכסה חלק, או את כל, עלויות ההקמה של התעלה תוך תקופת זמן ארוכה מאוד.

כבונוס נוסף, החברה שמקימה את התעלה תהיה זכאית למכור שטחים לבתי מלון לאורך אגם או אגמים שיקומו לצד התעלה. ניתן גם להבטיח תמלוגים שנתיים קבועים מבתי המלון שבים המלח שהתעלה תציל את פרנסתם. ייתכן אף שניתן יהיה לקבל תמלוגים שנתיים מובטחים לשנים ארוכות מצד מפעלי ים המלח שירכשו אף הם חלק מן החשמל לצורך עבודת המפעלים בסדום. ספינות טיולים קטנות שישוטו מאילת עד האגמים המלאכותיים במרכז הערבה ישלמו אגרת מעבר כמו בחוצה ישראל וקיימים רעיונות נוספים.

גיוס הכסף יכול להתבצע במימון בנקאי ע"י הקונסורציום שיוקם או ע"י הנפקת אג"ח בעלת זמן פדיון ארוך מאוד (בדומה לאג"ח ל-100 שנה שחברת החשמל הנפיקה לפני מספר שנים בארה"ב), או הנפקת אג"ח מסוג קונסול, ללא מועד פדיון. קונסורציום בנקאי מקומי או בינלאומי יסכים לספק מימון לפרויקט שיש לו הכנסות עתידיות ברורות וחד משמעיות מצד ממשלת ישראל וגורמים נוספים שייהנו מפירותיו לדורי דורות.

לחילופין או במקביל, ניתן להציע מניות בכורה פטורות ממס בארה"ב (בתיאום עם שלטונות ארה"ב, כמובן), לאנשים פרטיים (בעיקר יהודים, מן הסתם). ייחודן של מניות בכורה אלה שהן דומות במאפייניהן לאיגרת חוב מסוג קונסול, המשלמת ריבית בלבד והקרן אינה נפדית לעולם. מניות אלה משלמות דיבידנדים שנתיים קבועים, פטורים ממס, בתזרים אינסופי. הדיווידנדים ישולמו מתוך הכנסות עתידיות שהפרויקט יניב במהלך השנים.

יהיה חשוב לבצע חריש עמוק בקרב יהודי ארה"ב וגם בקרב יהודי צרפת ולהצית את דמיונם כך שיהיו מוכנים להשקיע כספים בפרויקט ייחודי מן הסוג הזה.

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

19 בפברואר 2002

ספר תעלת הימים בראי התקשורת 1994-1987

רון שפיגל

בשנת 2002, הספר מכיל 241 עמודים,

תקציר הספר

לראשונה הועלה פרויקט תעלת הימים (שנועד לחבר את ים סוף או הים התיכון עם ים המלח), כחלק מתגובת ישראל למשבר הנפט העולמי (של 1973), בניסיון להימנע מתלות בגורמים חיצוניים.

מאז נחקר נושא תעלת הימים מהיבטים שונים, החל מההיבט הפוליטי וכלה בהיבט החברתי. גורמים פוליטיים השתמשו בתעלת הימים, בין היתר, כאמצעי להשגת מטרותיהם הפוליטיות האישיות.

בספר זה בחר רון שפיגל לבדוק את הנושא מזווית חדשה: מקומה של התקשורת; כיצד השתלבה התקשורת בשיח המקומי; האם הובילה תהליך או נגררה אחרי המושכים בחוטים; ומה הייתה תרומתה אם בכלל.

רון שפיגל (יליד 1957 ) תושב חיפה, נשוי + 2, בעל תואר ראשון במדעי הרוח מטעם אוניברסיטת חיפה (1980) ומוסמך (בהצטיינות) במנהל ציבורי מטעם אוניברסיטת חיפה (1998 ). בעבר פרסם שני סיפורי שירה.

From תעלת הימים two seas canal