תעלת הימים – דחיה?

תעלת הימים – דחיה?

מאת דר. אסף רוזנטל | 12 בדצמבר 2012 | 9

למרות שאנשי הבנק העולמי עוסקים בנושא כבר יותר משנתיים עד היום לא היתה התייחסות לסיכון הסביבתי שבמיזם, למרות פניות ואזהרות מכל הגופים הירוקים לא טרחו העוסקים בקידום המיזם להתיחס לנושאים הסביבתיים באופן מקצועי

חלופות לתעלת הימים. מתוך אתר משרד החוץ הישראלי

קראתי ב-NRG ידיעה על-פיה : השלטונות הירדנים מודיעים כי "יוכלו להשקיע במיזם "תעלת השלום" רק חמישה אחוז מהתכנון המקורי",

כשראיתי את הכותרת חשבתי הללויה. כנראה שיש גם מי שמבין את הנקודות השליליות שבמיזם המגלומני וחסר האחריות הסביבתית.

חיפשתי את הידיעה המקורית ב"ג'ורדן טיימס" לא מצאתי ובכל זאת בהתייחס לידיעה כפי שהופיעה ב-NRG ראוי (לדעתי) לברך על החלטת ירדן, גם אם נעשתה מהסיבות הלא נכונות, שכן יש סיבות נכונות ל"ירידה מהסולם" עליו טיפסו רבים, גדולים וטובים, הסיבה הראשונה היא הסיכון הסביבתי העצום שעליו נאמר ונכתב רבות, בין היתר גם על ידי הח"מ כאן, כאן וכאן

למרות שאנשי הבנק העולמי עוסקים בנושא כבר יותר משנתיים עד היום לא היתה התייחסות לסיכון הסביבתי שבמיזם, למרות פניות ואזהרות מכל הגופים הירוקים לא טרחו העוסקים בקידום המיזם להתיחס לנושאים הסביבתיים באופן מקצועי.
הבנק העולמי ש"שפך" על בדיקת המיזם מליונים לא הגיע למסקנות ברורות, גם לא בנושאים הכלכליים, עד היום לא התפרסמו הערכות ברורות על ההיתכנות הכלכלית שבמיזם, כלומר גם כלכנים טובים ובכירים לא מבטיחים היתכנות כלכלית למיזם ה"מפואר".
כל זאת לא מבלבל את השר לפיתוח אזורי ולא מונע ממנו לצאת בהכרזות שרק מעצימות את ההרגשה כי המיזם נדחף מכח היותו מגלומני.

בהמשך הידיעה כתוב כי ממשלת ירדן החליטה "לצמצם את המיזם" … ולחלקו לשלושה שלבים. אילו חלקים? איך מצמצמים? למקור הידיעה ולכותביה פתרונים.

יש רק לקוות כי הפתרון (שלושת השלבים) אינו אותו "מיזם ניסוי" עליו הכריז שר הפיתוח. שכן ניסוי יעלה מיליונים רבים, לא ייתן תמונה נכונה על הסיכויים להצלחה אבל כן ייצר סיכון סביבתי רב מערכתי. אולי זו הסיבה שלשכת הנשיא (פרס) נאלמה דום ואילו מלשכת שר הפיתוח מכחישים?

בהמשך הידיעה טוענים הירדנים כי " עלות המים (המותפלים) תהיה גבוהה עבור האזרח הירדני", ואכן זו טענה צודקת בחלקה שכן כאשר מחשבים את עלות המים המותפלים בקצה המיזם הם גבוהים בהרבה ממים מותפלים בכל מפעל שמיועד להתפלה בלבד.

ראוי לזכור כי התירוץ הראשוני ל"הרצתו" של המיזם היה "להציל את ים המלח", מאוחר יותר באו ה"הבנות" כי תוך כדי "הצלת ים המלח" ניתן לספק מי שתיה לירדנים, ‫"לפתח" את הערבה וכמובן לחזק את השלום, לכן גם קיבל המיזם את השם "תעלת השלום".

יבואו ה"מתריעים בשער" וישאלו מהיכן יהיו מי שתיה לירדנים ? "איך מצילים את ים המלח"? שתי בעיות שהניסיון לחברן מונע פתרון נכון, שכן עלות מים מותפלים יורדת. כבר היום עלות מי הכנרת שמגיעים דרומה גבוהה ממים מותפלים. הירדנים יכולים להפיק מים מותפלים ממפרץ אילת (כמו באילת) אבל יותר מכך, במעמקי וואדי רם יש מאגרי מים "מאובנים" שעד היום לא נוצלו. מי שרוצה לספק מים ימצא פתרונות רבים ללא מיזמים מסוכנים ומיותרים.

נשארת המשימה של הצלת ים המלח : כבר בעבר כתבתי כי כאשר מייצרים בעיה הפתרון הנכון לבעיה שנוצרה הוא הפסקת ייצורה, ים המלח מתייבש משתי סיבות עיקריות : האחת היא הפעילות של הפקת המינרלים משני צידי הגבול, הסיבה השניה היא עצירת הזרימה בירדן הדרומי, אז מה הפתרון? הורדת פעילות הפקת המינרלים וחידוש הזרימה בירדן, יש פשוט מזה ?
באשר להורדת פעילות ההפקה, רק בידי השלטון פתרונים. חידוש הזרימה בירדן מחזיר אותנו למי שחזה את תעלת הימים … להרצל, שכן תעלת הימים הוא רעיון חיובי במידה ויתבצע כראוי, הרצל חזה תעלה מהים התיכון לים המלח. בשנות השבעים, בעזרת מגבית מיהודי ארה"ב, הוחל בניסוי לכרית תעלה מהים התיכון, פיתחה של מנהרה עתידית נראה ליד מעלה יאיר, נגבו כ מאה מיליון דולר שבוזבזו בניסיונות הזויים וכך נקבר המיזם.

לעומת זאת כאשר החל פרס לדחוף את המיזם המחודש, "מיזם השלום" וכאשר התבררה האפשרות והסיכון כי המיזם יוצא לדרך החלו לעלות הצעות חילופיות, ‫שאחת מהן הובאה כאן http://www.hayadan.org.il/1108093/ משום מה אף חלופה לא נבדקה ע"י הבנק העולמי. החלופה שהובאה כאן זולה בשני שליש מ"תעלת השלום", הסיכונים הסביבתיים קטנים ומועטים, אלא שיש "קוץ בעליה" בחלופה המוצעת אין צורך בהסכמת הירדנים ו/או הפלסטינאים, כלומר לא יהיה זה מיזם שיחזק את השלום האזורי, ולכן קטן הסיכוי לקבל עבורו מימון בין לאומי.

מסתבר כי כדי להפיק מיזם חיובי שיועיל לכל הצדדים יש צורך לחברו ל"שלום אזורי" אז אולי תמצא היוזמה ודרך להראות כי תעלה מהים התיכון שתזרים מים לירדן הדרומי תועיל לכל השכנים וכך יבואו כולם על סיפוקם?

ירדן נסוגה מפרוייקט תעלת הימים

ירדן נסוגה מפרוייקט תעלת הימים

מהלומה קשה לתוכנית התעלה שתחבר בין ים סוף לים המלח ותציל אותו מייבוש. הממלכה ההאשמית הודיעה כי לא תעמוד בעלויות

עדי חשמונאי | 5/12/2012 8:28

חדשות רעות לפרויקט ההנדסי העצום המכונה "תעלת הימים," שיוצר כותרות כבר כמה עשורים: מה שאמור להיות שיתוף הפעולה הגדול ביותר בין ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית, שבמרכזו העברת מים מתוך ים סוף לים המלח, ספג מהלומה קשה. ירדן הודיעה כי תוכל להשקיע בפרויקט המכונה גם "תעלת השלום" רק חמישה אחוז מאשר בתכנון המקורי.

ההדמייה של פרוייקט תעלת הימים- הדמיית מחשב

"זו פעם ראשונה שירדן מבהירה פומבית שהפרויקט לא כלכלי ושהאזרח הירדני לא יוכל לעמוד בעלות המים שיותפלו במסגרתו," אמר אתמול גדעון בלומברג, מנכ"ל עמותת "ידידי כדור הארץ ישראל," מהארגונים הסביבתיים הבולטים במאבקם נגד הפרויקט. "בזבזו עשר שנים במקום לחפש חלופות ריאליות להצלת ים המלח, שהמפלס שלו ירד בשנים הללו 15 מטר." אותם ארגונים נאבקים בפרויקט משום שלטענתם הוא עלול לגרום נזק סביבתי חסר תקדים לים המלח ולערבה.

את חלום "תעלת הימים" הגה לראשונה הרצל בספרו "אלטנוילד." הוא הציע לחבר בין הים התיכון לים המלח ולנצל את הפרשי הגובה לייצור חשמל. בשנת 1998 הוצע לחפור תעלה בין ים סוף לים המלח. המתווה זכה לתמיכת נלהבת משמעון פרס, שהיה בשנת 2000 השר לשיתוף פעולה אזורי, וגם להסכמה של ממשלת ירדן. הוא שילב פתרון לייצוב מפלס ים המלח היורד בקצב מטריד, עם התפלת מים לאזור ושיתוף פעולה לחיזוק השלום עם ירדן והפלסטינים.

בוועידת כדור הארץ העולמית שנערכה לפני עשר שנים בריו הציגו רוני מילוא, שהיה אז השר לשיתוף פעולה אזורי, ועמיתו הירדני, תוכנית לפיה ירדן, הסובלת ממצוקת מים, תקים מתקן התפלה בעקבה שיטפל ב2,050- מיליון קוב שיישאבו מים סוף. לאורך התעלה יוקמו מפעלים הידרו-אלקטריים לייצור חשמל. מי הרכז של המים המותפלים יועברו לים המלח ויצילו אותו מייבוש.

המפלס יורד בקצב מהיר. ים המלח , צילום: יהודה לחיאני

בשנים האחרונות השקיע הבנק העולמי 16 מיליון דולר במחקר לבדיקת ההיתכנות ההנדסית, הכלכלית והסביבתית של הפרויקט שעלותו מיליארדים רבים. מסקנות המחקר, שהיו אמורות להתפרסם ב,2010- עדיין תקועות. זה לא הפריע לפוליטיקאים להמשיך לחלום ולפזר הצהרות. ביולי השנה הכריז סילבן שלום, המשנה לראש הממשלה והשר לשיתוף פעולה אזורי, כי הישראלים, הירדנים והפלסטינים אישרו את הסכמתם לתוצאות המחקרים, לפיהן הפרויקט בעל היתכנות כלכלית, הנדסית וסביבתית.

אבל בכתבה שהתפרסמה לפני ימים אחדים בעיתון "ג'ורדן טיימס," המזוהה עם הממשל הירדני, הצהיר לראשונה נציג רשמי של הממשל כי הפרויקט יצומצם דרמטית. שר המים וההשקיה, באסם טולפה, הסביר: "אין לנו את היכולת ליישם את הפרויקט בשל העלויות."

במשרד הסבירו כי בגלל הקושי לגייס משקיעים הוחלט לחלק את השקעת העתק לשלושה שלבים, הראשון שבהם היה אמור להתחיל השנה ולהסתיים ב.2018-

"התברר כי כבר עלות השלב הראשון תהיה גבוהה מההערכות שלנו והמחיר לקוב מים לא יהיה כדאי לאזרח הירדני," אמרו. 

מלשכתו של הנשיא פרס לא התקבלה תגובה. מהמשרד לשיתוף פעולה אזורי ולפיתוח הנגב והגליל נמסר: "הפרסום בעיתון ג'ורדן טיימס הינו זר לנו. ישראל, הפלסטינים והירדנים סמכו ידם על סקר של הבנק העולמי בעת קבלת ההחלטות. מטרת הפרויקט היא קידום שלום אזורי, תוך רצון להציל את ים המלח. מדובר בפרויקט שנעשו עליו בדיקות היתכנות כלכליות, סביבתיות והנדסיות במשך כמעט שש שנים".

"הפקת מי השתייה באמצעות התפלה היא האופצייה העיקרית לטובת שינוע מים לירדנים. מעבר לכך, ההשלכות הכלכליות הנוגעות בתיירות ושיתופי פעולה מעין אלה עולים עשרות מונים על השקעה כלכלית אשר תצלח לאורך זמן".

מפלס ים המלח שוב ירד בחודש שעבר ומבטא ירידת חודשית של 11 ס"מ. ירידת המפלס השנתית גבוהה ב-42.7 ס"מ מהירידה השנתית הממוצעת העומדת על 42.5 ס"מ. 

 

חוקרים פיתחו שיטה לחיזוי קריסת בולענים

חוקרים פיתחו שיטה לחיזוי קריסת בולענים

הארץ,

·          

·          

06.08.2012 | 17:30

בתגובה אמר גדעון ברומברג, מנכ"ל ישראלי בארגון ידידי כדור הארץ - המזרח התיכון, כי "עולה החשש, כי ההסכמות שנערכו בין המדינות לבנק העולמי מאחורי דלתיים סגורות יקבעו עובדות בשטח ללא דיון ציבורי ראוי. לאחר עשור של דיבורים וציפייה, ייחשף לציבור לראשונה מידע מחקרי על ההיתכנות המעשית של פרוייקט תעלת הימים, אך עדיין לא ברור אם ומתי יפורסמו המחקרים המשמעותיים יותר, המציגים חלופות הבודקות את כדאיות הפרוייקט מלכתחילה. לפני שרותמים את הסוס לעגלה, יש לשקול גם אפשרויות אלה בכובד ראש".

ידידי כדור הארץ במזרח התיכון הוא ארגון סביבתי הפועל בישראל, ירדן והרשות הפלסטינית, ומתמקד בסוגיות המים.

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

© Copyright to seeking-the-world.com זכויות יוצרים לאתר

הממשלה חתמה על הסכם קבע עם כיל בעניין קציר המלח

הממשלה חתמה על הסכם קבע עם כיל בעניין קציר המלח

ההסכם מבוסס על העקרונות שנחתמו בין הצדדים בתחילת השנה, לפיהם כיל תישא ב-80% מהמימון

שי סלינס   כלכליסט,  09.07.12,    10:04

כיל הודיעה היום (ב') כי החברה חתמה עם ממשלת ישראל על הסכם לגבי מימון הגנות ים המלח - קציר המלח והעלאת התמלוגים שתשתלם החברה למדינה.

הסכם הקבע מבוסס על הסכם העקרונות שנחתם בין הצדדים בינואר האחרון לפיו, כיל תישא ב-80% ממימון קציר המלח, שהצטברותו יוצרת סכנת הצפה של המלונות באזור, בעלות של 3.04 מיליארד שקל. כמו כן התמלוגים שהיא משלמת יועמדו על 10% על כל כמות אשלג שתמכור מעבר ל-1.5 מיליון טונות.

עוד נקבע כי ביצוע הפרויקט ייעשה על ידי מפעלי ים המלח ועל אחריותה, הן בהיבט הפיסי והן בהיבט הכלכלי. חריגה מעלות הפרויקט, העומד על כ- 3.8 מיליארד שקל (מהוון), שאינה נובעת משינויים של מוסדות התכנון, תמומן במלואה על ידי מפעלי ים המלח.

צילום: רויטרס

 

שר האוצר, יובל שטייניץ אמר בסמוך לחתימה על הסכם העקרונות כי "אני מברך על החלטת הממשלה לאשר את ההסכם ההיסטורי באשר למשאבי הטבע בים המלח. ההסכם, ביחד עם התיקון לחוק עידוד השקעות הון שביצענו לאחרונה, יכניס למדינה סכום נוסף של מאות מיליוני שקלים עד מיליארד שקל בכל שנה. דין ים המלח כדין הים התיכון. השלמנו בהסכמה מהלך של העלאת חלקה של המדינה במשאבי האשלג לרמה המקובלת בעולם המערבי, כפי שעשינו באמצעות ועדת ששינסקי לגבי משאבי הגז והנפט. בזאת תיקנו עיוות של שנים והוספנו מיליארדי שקלים לטובת הציבור". 

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן התייחס גם הוא לפני מספר חודשים להסכם וטען כי "צר לי על ההחלטה, זהו פספוס היסטורי. כיל קיבלה משאב טבע ייחודי ובעלי המניות הרוויחו ממנו סכומי עתק ואילו חלקו של הציבור היה קטן מאוד. היום היתה הזדמנות היסטורית עם פתיחת המו״מ להגדיל משמעותית את חלקו של הציבור ולצערי לא עשו זאת". 

 

החסמים הוסרו פרויקט תעלת הימים יוצא לדרך

החסמים הוסרו פרויקט תעלת הימים יוצא לדרך

מאת: רמי שני, מערכת וואלה! חדשות

יום שלישי, 3 ביולי 2012, 18:32

הפרויקט, שמטרתו להעביר מים מים סוף לים המלח, יוכל להתחיל בתקופה הקרובה, לאחר שהבנק העולמי הודיע על הסרת ההתנגדות מצד הפלסטינים. השר שלום: "מיזם שיפריח את האזור"

המפלס יעלה? ים המלח (צילום ארכיון: דורון ניסים רשט)

הפלסטינים הסירו את החסמים שהציבו להקמה של תעלת הימים, האמורה להעביר מים מים סוף אל ים המלח, והמיזם עומד לצאת לדרך בתקופה הקרובה – כך הודיעו אתמול (שני) נציגי הבנק העולמי, למשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום. השר דחק בנציגי הבנק העולמי להחיש את ההכנה לפרויקט, ואת החתימה של דו"ח הארגון, כדי להתחיל במהלכי גיוס המימון והביצוע.

השר ציין כי בכוונתו לפנות למדינות שביצעו את המחקרים שבחנו את ההשלכות של תעלה כזאת על האזור מכל ההיבטים, ולבקש מהם להיות שותפים למימון. "היום אין הסתייגויות של אף גורם השותף לפרויקט", אמר השר שלום, "ההתחלה תהיה בדרך של פיילוט לבחינה מעשית. נוביל כמות של מים מים סוף, שתובל במכליות לים המלח. אם נראה שלדבר אין השפעה שלילית על ים המלח, ויש כאלה שחוששים מכך, נמשיך בישום מעשי".

עוד הוסיף השר כי "המיזם היה תקוע שנים רבות, ואני מקווה שנהיה בעלי בשורה בעניין הזה. זהו הכיוון, ולמעשה הצלחנו להביא ליישומו של חזון שיאפשר שיפור בחיי התושבים באזור, הירדנים, הפלסטינים והישראלים. זהו מיזם שיפריח את האזור באופן ניכר".

כאמור, תעלת הימים אמורה להוביל מים מים סוף אל ים המלח, במטרה להחזיר לו את מפלסו, ובכך לאפשר הקמה של מיזמי כלכלה ותיירות, כמו מכון להתפלת מים, מכון לייצור חשמל ואחרים. יצוין, כי במערכת הביטחון רואים בתעלת הימים מיזם חיוני, שיהיה גם בגדר של קו גבול שאותו לא יוכלו מבריחי סמים ואחרים, לחצות בדרכם לישראל.

כבר בשנת 2009 הושגה הסכמה משולשת לפרויקט, בין ישראל, ירדן והבנק העולמי, צעד שהוגדר כפריצת דרך בהתקדמות לעבר יישומו. עם זאת, עד כה הפלסטינים לא נתנו אור ירוק, ולכן לא ניתן היה להוציא את הפיילוט לדרך.



המכשולים הוסרו פריצת דרך בפרויקט תעלת הימים

המכשולים הוסרו פריצת דרך בפרויקט תעלת הימים

הפלסטינים והירדנים הסירו את ההתנגדויות. הבנק העולמי יפרסם את דוחות היתכנות הפרויקט. השר שלום: התעלה תציל את ים המלח

אלי ברדנשטיין | 3/7/2012 15:01

במסגרת הפיילוט יוזרמו המים בצינור לים המלח
 צילום: יהודה לחיאני

חזון תעלת הימים קורם עור וגידים? נציגי הבנק העולמי בישרו אמש (ב') לשר סילבן שלום כי כל הצדדים המעורבים בפרויקט הסירו הסתייגויות ומכשולים והצהרה משותפת על יציאה לדרך תצא בקרוב. הישראלים, הירדנים והפלסטינים אישרו בכתב את הסכמתם לתוצאות המחקרים, לפיהם פרויקט תעלת הימים הינו בעל היתכנות כלכלית, הנדסית וסביבתית.

תעלת הימים תוביל מים מים סוף לים מלח במטרה להעלות את מפלס ים המלח ההולך ונסוג. במסגרת התהליך יוקמו גם מפעלי התפלת מים אשר יספקו מים לצדדים המעורבים. בנוסף יבדקו מיזמים כלכלים בעלי זיקה לפרויקט אשר יוכלו לסייע בפיתוח אזור אילת והערבה.

על פי המתווה המתגבש של הפיילוט ישאבו מים סוף 200 מיליון ממ"ק. מהם 100 מיליון יוזרמו למפעל התפלה בעקבה והיתר יוזרם בצינור לים המלח.

החשש: השלכות לא ידועות

כעת, הוסרו ההסתייגויות של הצדדים ובתוך שבועות בודדים יפורסמו המחקרים שביצע הבנק הלאומי בעברית ובערבית. לאחר מכן, יוגשו התנגדויות ויתקיימו בעקבותיהם דיונים. במשרד לפיתוח אזורי מקווים כי בתוך חודשים לא רבים הפיילוט יוכל לצאת לדרך. לדבריהם, ההסכמה שניתנה השבוע מניחה את היסודות ליישום הפרויקט כולו.

המשנה לראש הממשלה והשר לשיתוף פעולה אזורי אמר לנציגי הבנק כי הוא שמח על ההתקדמות והאיץ בהם להשלים את התהליכים הנדרשים לפרסום הדוח. שלום מתכנן לפנות למדינות אשר לקחו חלק במימון המחקרים עד כה על מנת שאלו ימשיכו וילוו את השלב הביצועי של הפרוייקט.

"לאחר שנים רבות של בדיקות, ריבוי דוחות ועמדות אנו נמצאים ערב יציאת הפרויקט אל הפועל", הוסף שלום. לדבריו, הפרויקט יציל את ים המלח ויהווה סמל לשיתוף פעולה אזור. "מדובר בפרויקט לאומי עצום מימדים אשר יסייע לפיתוח הנגב והערבה", הוסיף ואמר כי "הפרויקט הוא דוגמה לשיתוף פעולה אזורי המעיד על כך ששילוב כוחות מביא לתוצאות רצויות לתועלת האזור כולו".

בארגוני הסביבה מביעים חשש מהפרויקט,

באדם טבע ודין טוענים כי "ים המלח צריך טיפול שורשי, לא פרויקט עם השלכות לא ידועות". תעלת הימים הוגדרה על ידי החברה להגנת הטבע כאחד האיומים המרכזיים על הטבע בישראל. בדוח האיומים שפרסמה בתחילת השנה נכתב: "החברה להגנת הטבע מטילה ספק ביכולתה של הבדיקה הנערכת על ידי הבנק העולמי מפני ההשלכות הסביבתיות של הפרויקט". לטענתם, זאת בשל ריבוי מרכיבי אי הוודאות הכלולים בו.

"לאורך כל הדרך לא נשמעה כראוי עמדתם של שוחרי איכות הסביבה, וגם כעת עולה החשש כי ההסכמות שנערכו בין המדינות לבנק העולמי מאחורי דלתיים סגורות יקבעו עובדות בשטח ללא דיון ציבורי ראוי", ציין גדעון ברומברג, מנכ"ל ישראלי בארגון ידידי כדור הארץ - המזרח התיכון.

לדבריו, לאחר עשור של דיבורים וציפייה, ייחשף לציבור לראשונה מידע מחקרי על ההיתכנות המעשית של פרוייקט תעלת הימים, אך עדיין לא ברור אם ומתי יפורסמו המחקרים המשמעותיים יותר, המציגים חלופות הבודקות את כדאיות הפרוייקט מלכתחילה. "לפני שרותמים את הסוס לעגלה, יש לשקול גם אפשרויות אלה בכובד ראש", הוסיף.

 

הבנק העולמי: הוסרו ההתנגדויות לפרויקט תעלת הימים

הבנק העולמי: הוסרו ההתנגדויות לפרויקט תעלת הימים

סילבן שלום: ישראל, ירדן והפלשתינים אישרו את פרוייקט תעלת הימים

14:19   03.07.2012   מאת: אורה קורן  הארץ

הוסף תגובה 10

• 

הוסף לרשימת קריאה

• שתף
• הדפס

פרויקט תעלת הימים צפוי לצאת בקרוב לדרך. כך אמר היום השר לשיתוף פעולה איזורי, סילבן שלום, לאחר פגישה עם חברי הבנק העולמי, המקדמים את הפרויקט. לדבריו, כל הצדדים המעורבים, הישראלים, הירדנים והפלסטינים אישרו בכתב את הסכמתם לתוצאות המחקרים לפיהם פרויקט תעלת הימים הינו בעל היתכנות כלכלית, הנדסית וסביבתית. הסכמה זו מניחה את היסודות ליישום הפרוייקט כולו.

בפגישה שנערכה אמש בין שלום ונציגי הבנק העולמי, בישרו נציגי הבנק לשר כי כל הצדדים המעורבים הסירו הסתייגויות ומכשולים והצהרה משותפת על יציאה לדרך תצא בקרוב. שלום אמר, כי הוא שמח על ההתקדמות, והאיץ בהם להשלים את התהליכים הנדרשים לפרסום הדו"ח. השר שלום ציין בפני נציגי הבנק כי הוא עתיד לפנות למדינות שלקחו חלק במימון המחקרים עד כה, על מנת שאלה ימשיכו וילוו את השלב הביצועי של הפרויקט.

"סוף, סוף, לאחר שנים רבות של בדיקות, ריבוי דו"חות ועמדות, אנו נמצאים ערב יציאת הפרויקט אל הפועל", אמר שלום. "הפרויקט יציל את ים המלח ויהווה סמל לשיתוף פעולה אזורי. מדובר בפרוייקט לאומי עצום מימדים שיסייע לפיתוח הנגב והערבה. זוהי דוגמה לשיתוף פעולה אזורי, המעיד על כך ששילוב כוחות מביא לתוצאות רצויות לתועלת האזור כולו", הוסיף.

תעלת הימים תוביל מים מים סוף לים המלח במטרה להעלות את מפלס המים. במסגרת התהליך יוקמו מפעלי התפלת מים שיספקו מים לצדדים המעורבים. בנוסף, ייבדקו מיזמים כלכליים בעלי זיקה לפרויקט שיוכלו לסייע בפיתוח אזור אילת והערבה. עוד כתבות בנושא

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

© Copyright to seeking-the-world.com זכויות יוצרים לאתר

ישראל הציעה לבנק העולמי ללוות את ביצוע פרויקט תעלת הימים

ישראל הציעה לבנק העולמי ללוות את ביצוע פרויקט תעלת הימים

בקרוב יתפרסם סקר היתכנות שערך הבנק לבדיקת השפעות הזרמת המים על ים המלח

11:37   19.02.2012

הארץ, מאת: אורה קורן

הוסף תגובה 11

• 

הוסף לרשימת קריאה

• שתף
• הדפס

ישראל הציעה לבנק העולמי ללוות את פרויקט תעלת הימים (מוביל השלום) מים סוף לים המלח, שעיקרו העברת מים והתפלת חלק מהם. הפרויקט יתבצע ברובו המכריע בירדן והוא משותף גם לישראל ולרשות הפלסטינית. הבנק העולמי ערך סקר היתכנות, שצפוי להתפרסם בקרוב, הכולל תמיכה בניסוי כשלב ראשון בהיקף של 10% מהפרויקט. זאת כדי לבחון את השפעת ההזרמה על ים המלח וסביבתו.

את ההצעה העביר בסוף השבוע השר לשיתוף פעולה איזורי, סילבן שלום, בפגישתו עם סגנית נשיא הבנק העולמי, אינגר אנדרסן. שלום הדגיש את החשיבות העמידה בלוחות הזמנים וקידום ההליך.

הפגישה התקיימה ערב פרסום דו"ח ההיתכנות של הפרויקט ולפני השימועים האחרונים שלו. אנדרסן אמרה כי הבנק רואה בפרויקט יתרונות, בהם הצלת ים המלח, סיוע בנושא מאזן המים שהינם משאב חסר באזור ועצם קיום השיחות בין שלושת הצדדים המעורבים.

שלום השיב כי נוכח הגישה המקצועית שנקט הבנק במהלך כל השנים שהם עוסקים בנושא יהיה זה נכון שהבנק ימשיך ללות את הפרויקט גם בשלב היישום. "הבנק העולמי נקט בגישה מאוזנת ומקצועית מבלי להיכנס לשיקולים או מלכודות פוליטיות ובכך רכש את אמון כל הצדדים המעורבים", אמר. לדבריו, יש לקדם את ביצוע הפרויקט בשלבים על מנת לוודא שלא ייגרם נזק סביבתי ושמטרות הפרויקט אכן מושגות. לגבי המשך הדרך והליווי של הבנק העולמי בשלבי היישום, אמרה אנדרסן כי אם שלושת הצדדים יפנו בבקשה מסודרת, הבנק ידון בנושא וישקול ליווי כזה.

פרויקט תעלת הימים (מוביל השלום) נועד להעלות את מפלס ים המלח ולספק מים מותפלים למדינות האזור. בנוסף, מתוכנן לאורכו פיתוח אזורי חקלאות ותיירות תוך שיתוף פעולה אזורי.

בתגובה אמר גדעון ברומברג, מנכ"ל ישראלי בארגון ידידי כדור הארץ - המזרח התיכון: "מוזר מאד שמדינת ישראל מציעה לבנק העולמי ללוות פרויקט כה שנוי במחלוקת, שעדיין כלל לא הוחלט לקיימו בפועל. המדינה רותמת את העגלה לפני הסוס וים המלח ישלם את המחיר. נראה שמנסים לקבוע עובדות בשטח, בלי לאפשר לציבור לבחון את תוצאות המחקר שעדיין לא הושלם וחלקים נרחבים ממנו עדיין לא נחשפו לציבור".

לדבריו, "לפני שמציעים הצעות לגוף שיהיה אחראי על יישום הפרויקט, חובה לסיים את מחקר החלופות ולבדוק באופן יסודי את כדאיות הפרויקט - הן מבחינה כלכלית והן מבחינה סביבתית".

ידידי כדור הארץ במזרח התיכון הוא ארגון סביבתי חוצה גבולות, הפועל בישראל, ירדן והרשות הפלסטינית ומתמקד בסוגיות המים: ניהול בר קיימא של משק המים, חלוקה אזורית צודקת של משאב המים, והגנה על מקורות מים מזיהום ומשאיבת יתר. הפרויקטים עליהם עובד הסניף הישראלי כוללים את שיקום מורד הירדן, הצלת ים המלח והסכם מים ישראלי-פלסטיני.

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

© Copyright to seeking-the-world.com זכויות יוצרים לאתר

חלופה לתעלת הימים - מים תיכון לים המלח

חלופה לתעלת הימים - מים תיכון לים המלח

דוח חדש מזהיר מהשלכות תעלת הימים בין ים סוף לים המלח. החוקרים ממליצים על העברת מים מהים התיכון ועד הירדן התחתון. "החלופה תציג פתרון לייצוב מפלס ים המלח וגם לאספקת מים"

nrg מעריב | 30/1/2012 17:58

דוח של מחקר של מכון ירושלים לחקר ישראל בנוגע לתעלת הימים מזהיר מפני אי הוודאות העצומה לגבי ההשלכות הסביבתיות, הכלכליות ואחרות על ים המלח ועל סביבת התעלה. הדוח ממליץ לקיים פיילוט מוקטן בפרויקט תעלת הימים, בטרם יוחלט על הפרויקט כולו. הדוח ממליץ על העברת מים מהים התיכון לים המלח.

ים המלח. מי יבוא לעזרתו?

צילום: יהודה לחיאני

על פי הדוח, למרות עבודתו היסודית של הבנק העולמי העומדת להתפרסם בימים הקרובים, לא בטוח כלל שהחלופות המוצגות בו הן החלופות היעילות ביותר מבחינה כלכלית. הדוח מציג חלופות נוספות, ולא רק לתעלה שתעבור מים סוף לים המלח.

מחברי הדוח ממליצים על העברת מים מים התיכון, דרך בית שאן, ועד הירדן התחתון. מחברי הדוח טוענים כי "ייתכן שזהו פתרון 'תעלת ימים' המיטבי כלכלית כדי להתמודד גם עם מפלס ים המלח וגם עם אספקת מים שפירים לישראל, לירדן ולפלסטינים. על פי ההערכות עלות פרויקט שכזה יעמוד על כ-5.2 מיליארד דולר.

הדוח חובר על ידי ידי צוות רחב של כלכלנים, אנשי סביבה, נציגי גופים ירוקים, גיאולוגים ועוד בראשותו של ד"ר עמוס ביין, חוקר בעל שם עולמי שהיה גם מנהל המכון הגיאולוגי.

השוני המרכזי מעבודת המחקר של הבנק העולמי, הוא העובדה שהבנק העולמי בחן למעשה רק חלופות בתחום הרעיון של העברת מים בין ים סוף לבין ים המלח. עבודה זו בחנה למעשה חלופות נוספות - 4 חלופות של תעלות שיעברו בדרכים שונות בין ים סוף לבין ים המלח ושלוש חלופות נוספות של ים תיכון (דרך בית שאן, עפולה או קומראן).

פיילוט מוקטן

"ברור שההחלטה לכרות תעלה כזו היא בסופו של דבר החלטה שאינה רק כלכלית", מסבירים עורכי הדוח, "חשוב להבין את המשמעויות הכלכליות הכרוכות בכל חלופה, מידת היעילות שלהן ולא רק של פתרון ים סוף לבדו". הדוח ממליץ שלא "להינעל" על אחת החלופות ולשקול ביצוע פיילוט מוקטן או פתרון מודולרי (בחלקים), וזאת מפאת החשש וחוסר הודאות הגדול באשר להשלכות סביבתיות וסיכונים כלכליים כבדים שאינם ניתנים לחיזוי.

"הרעיון למובל-ימים נועד לשנות את מאזן המים הגירעוני באגם באמצעות שאיבה והזרמה של מי-ים ונגזרותיהם לים המלח, בשילוב התפּלה ויצירת אנרגיה הידרואלקטרית. הזרמה כזו תשנה סדרי בראשית ותהיה כרוכה בתהליכים ובסיכונים סביבתיים וכלכליים שאינם ניתנים לחיזוי מלא ומכאן אי-הוודאות באשר להשלכותיו האפשריות של המיזם", הוסיפו החוקרים.

לדבריהם, כפי שזה נראה מן הבדיקות - החלופה המיטבית שתציג פתרון גם לייצוב מפלס ים המלח, גם לאספקת מים לממלכת ירדן וגם להזרמת מים שפירים בירדן התחתון, היא הבאת מים מן הים התיכון דרך בית שאן.

הדוח מוצג, כאמור, לפני פרסום של הבנק העולמי בנושא. על פי הפרסומים בסוף השבוע שעבר הפיילוט להקמת תעלת הימים צפוי לצאת לדרך. על פי התוכנית של הבנק העולמי יישאבו מים סוף 200 מיליון ממ"ק. מהם 100 מיליון יוזרמו למפעל התפלה בעקבה והיתר יוזרם בצינור לים המלח.

 

שובה של תעלת הימים: חשש בארגוני הסביבה

שובה של תעלת הימים: חשש בארגוני הסביבה

הבנק העולמי צפוי להציג את מתווה הפיילוט של התעלה. ארגוני הסביבה: ים המלח צריך טיפול שורשי, לא פרויקט עם השלכות לא ידועות

nrg מעריב | 29/1/2012 14:50

תעלת הימים חוזרת? על פי הפרסומים בסוף השבוע הפיילוט להקמת תעלת הימים יוצא לדרך.  על פי התוכנית יישאבו מים סוף 200 מיליון ממ"ק. מהם 100 מיליון יוזרמו למפעל התפלה בעקבה והיתר יוזרם בצינור לים המלח. נשיא הבנק העולמי, בוב זליק, צפוי להציג את הנושא בכנס הרצליה שיתקיים השבוע.

יוני 2010: הירוקים ומפעלי ים המלח נגד תעלת הימים.

כתבת: מיכל הוכברג; צילום: דודי ויזגאן; עריכה: מתן כהן

בארגוני הסביבה כבר חוששים מהבאות.  "כדי להתמודד עם ירידת מפלס ים המלח צריך טיפול שורשי באמצעות ניהול משק מים נכון וצמצום הפעילות התעשיתית. ביד אחת מקדמת הממשלה פרויקט שהשלכותיו הסביבתיות  עדיין לא ברורות וביד שניה דוחה הצעת חוק לשיקום ים המלח, אשר תחייב את המפעלים לצמצמם את שאיבת המים ואת האוצר לממן תוכנית שיקום אמיתית לאגן הצפוני", אומר היום עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין.

תעלת הימים הוגדרה על ידי החברה להגנת הטבע כאחד האיומים המרכזיים על הטבע בישראל. בדוח האיומים שפרסמה לפני כשבועיים נכתב: "החברה להגנת הטבע מטילה ספק ביכולתה של הבדיקה הנערכת על ידי הבנק העולמי מפני ההשלכות הסביבתיות של הפרויקט". לטענתם, זאת בשל ריבוי מרכיבי אי הוודאות הכלולים בו.

ים המלח. גלגל הצלה? צילום: איי-אף-פי

שנים של תוכניות ומאבקים

◄12/3/07: "תעלת הימים עלולה להמית את ים המוות". הארגונים הסביבתיים תוקפים את פרוייקט "מסדרון השלום הכלכלי" הגרנדיוזי של שמעון פרס, הכולל כריית תעלה בין ים סוף לים המלח: "זו החלטה אומללה שהתקבלה בחוסר אחריות"

◄14/3/2007: הקרב על התעלה: מאז ייבוש החולה לא נראתה כאן איוולת שכזו. בניגוד לדעת מומחים, תעשיינים וירוקים, הוחלט על פרויקט תעלת הימים המגלומני, בניצוחו של השר שמעון פרס. בכייה לדורות? העיקר התמונה החגיגית עם עבדאללה

◄30/7/08: ארגוני הסביבה נגד תעלת הימים: בדיקת הבנק העולמי מצומצמת. 15 מיליון דולר השקיעו בבנק העולמי בבדיקת היתכנות הפרויקט, אך קואליציית הארגונים הסביבתיים מתרעמים: "הבדיקה שעורך הבנק העולמי היא בדיקה

שטחית ונקודתית". הנושאים הפתוחים: ההשפעה על התיירות, ערבוב מים ובחינת חלופות אחרות. כך או כך, כל פתרון למצב ים המלח עוד רחוק

◄27/7/09: שלום: תעלת הימים - הדרך היחידה להצלת ים המלח. השר לשיתוף פעולה אזורי, סילבן שלום, ממשיך לקדם את הפרויקט. בדיון בוועדת הכלכלה אמר: "ים המלח גווע והדרך להציל אותו זה להתחיל בביצוע הפיילוט, תוך בדיקת ההשפעות הסביבתיות". העלות הצפויה, בשלב הראשון, 1.25 מיליארד דולר

◄26/9/09: בדרך לתעלת הימים? בישראל סקפטיים. גורמים המקיימים קשר עם הבנק העולמי בנושא מטילים ספק בכך שהבנק מתכוון להשקיע בפיילוט. השר שלום: "בעוד שבועיים ייסגרו פרטים נוספים ותוך 9 חודשים עד שנה ניתן יהיה להתחיל לעבוד"

◄10/10/09: ירדן: לא נמתין ליישום תוכנית תעלת הימים. בעמאן לא מתכוונים להמתין עוד עד שישראל והפלסטינים יגיעו להסכמה עם הארגונים הירוקים ובזמן הקרוב תתחיל לחבר את ים המלח לים סוף

◄15/10/09שלום: נמשיך לקדם את תעלת הימים בשיתוף ירדן: השר לפיתוח איזורי מאשים את ארגוני הסביבה בעיכוב הפרויקט. "המתנגדים לא מציגים חלופות", אמר. שלום הכחיש כי הירדנים מקדמים את כריית התעלה ללא שיתוף ישראל

ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית הסכימו לקדם את הקמת תעלת הימים

ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית הסכימו לקדם את הקמת תעלת הימים

לפי מקורות ישראלים, בשבוע שעבר הסכימו הצדדים להתחיל בקידום השלב הראשון - הקמת פרויקט שיזרים מים בהיקף של 200 מיליון קוב מים סוף לים המלח

06:52   29.01.2012

הארץ,  מאת: אורה קורן

הוסף תגובה 8

• 

הוסף לרשימת קריאה

• שתף
• הדפס

בפגישה משולשת שנערכה בשבוע שעבר בחסות נציגי הבנק העולמי, הסכימו גורמים רשמיים בישראל, ירדן והרשות הפלסטינית לקדם את פרויקט תעלת הימים, שאמורה להזרים מים מים סוף לים המלח ולהתפיל כמות מסוימת מהם - כך מסרו בסוף השבוע מקורות ישראלים. עוד הוסכם כי בשלב ראשון תתבצע הזרמת מים בשיעור של 10% מפוטנציאל הפרויקט, כדי לבחון את השפעתה על ים המלח וסביבתו.

לפי המקורות, ההסכמה הושגה בביקור שערכו באזור שני נציגי הבנק העולמי. השלב הראשון של הפרויקט יכלול הקמת מתקן התפלה בעקבה והנחת צינורות ממנו לים המלח, שיזרימו 200 מיליון קוב מים בשנה. עלות הפרויקט, בשקלול החזרים ממכירת המים, נאמדת ב-300 מיליון דולר.

בחינת הבנק העולמי את הפרויקט מול ישראל, ירדן והרשות הפלשתינית נמשכת כמה שנים, כולל ביצוע שימועים לתומכים ולארגונים ירוקים שהתנגדו לו. בישראל מתבצעת פעילות הבנק העולמי מול המשרד לשיתוף פעולה אזורי בראשות השר סילבן שלום, שדוחף לקדם את הפרויקט.

המקורות העריכו כי לפרויקט צפויה התנגדות של ארגונים ירוקים. מעמותת אדם טבע ודין נמסר, כי העמותה תתנגד לפרויקט, מכיוון שישנה סכנה אקולוגית משמעותית בערבוב מי ים סוף עם מי ים המלח, אלא אם יציגו בפניה סקר לגבי השפעת התוכנית על הסביבה שיפריך את החששות, ויאפשרו לה להגיב מבעוד מועד. בסוף השבוע התייחס גם מנכ"ל אגודת אדם טבע ודין עמית ברכה לפרויקט ואמר, כי מעבר לכך שההשלכות הסביבתיות של תעלת הימים אינן ברורות, לא די בה כדי להציל את ים המלח.

"כדי להתמודד עם ירידת מפלס ים המלח צריך טיפול שורש באמצעות ניהול משק מים נכון וצמצום הפעילות התעשייתית", אמר ברכה. "ביד אחת מקדמת הממשלה פרויקט שהשלכותיו הסביבתיות עדיין לא ברורות, וביד שנייה היא דוחה הצעת חוק לשיקום ים המלח, אשר תחייב את המפעלים לצמצם את שאיבת המים, ואת משרד האוצר לממן תוכנית שיקום לאגן הצפוני". העמותה הציגה עמדה זו בפני הבנק העולמי, בשימוע שערך לגופים ישראלים.

לטענת גורמים ירוקים, הזרמת המים עלולה ליצור גושי גבס בים המלח, לכן הוסכם על הפעלת הפרויקט בשלבים, שיאפשרו לבחון נזקים שעלולים להיגרם לסביבה.

המקורות ציינו כי בימים הקרובים צפוי להתפרסם דו"ח הבנק העולמי לגבי פרויקט תעלת הימים, שיכלול את הערכת הבנק לפיה ראוי לקדם אותו בשלבים. כחודש לאחר מכן מתוכנן להתפרסם הדו"ח בעברית ובערבית. ככל הנראה ייערך באפריל שימוע אחרון למתנגדים ובעקבותיו יתפרסם הדו"ח הסופי. בהמשך יצטרכו שלוש הממשלות לאשר אותו ולקבוע כיצד יתבצע, ומי יממן אותו - משקיעים פרטיים או ממשלות וגופים בינלאומיים, כדוגמת הבנק העולמי.

הפרויקט הכולל יהיה בעלות של 11-12 מיליארד דולר ויזרים 2 מיליארד קוב מים מים סוף לים המלח. 1.2 מיליארד קוב ישמשו להעלאת מפלס ים המלח ו-800 מיליון קוב להתפלה, שתשרת את ירדן וישראל. מתקן ההתפלה יוקם בשיתוף פעולה ישראלי-ירדני. הנחת הצינורות תהיה פרויקט משולש, שבו תשתתף הרשות הפלשתינית.

האינטרס הישראלי בפרויקט הוא שיקום ים המלח ואחריו העברת מים לערבה. האינטרס הירדני הוא בעיקר אספקת מים מתוקים. מכיוון שירדן זקוקה למים במרכז ובצפון המדינה, כולל בעמאן הבירה, ייתכן כי יוסכם על חילופי מים בין ישראל לירדן. במסגרתו ישראל תעביר מים לירדן ממקורותיה בצפון, ותקבל יותר מים ממתקן ההתפלה בעקבה. האינטרס הפלסטיני הוא בעיקר מדיני - הכרה בחלקם בצפון ים המלח. 

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

© Copyright to seeking-the-world.com זכויות יוצרים לאתר