חשש ערבוב המים בתעלת הימים יפלוט גז רעיל

חשש ערבוב המים בתעלת הימים יפלוט גז רעיל

האם חבל ההצלה של ים המלח יהיה "תעלת הימים"? אולי, אבל האמת היא שאיש אינו יודע לבטח. מפעלי ים המלח חוקרים שנים את השפעות הפרויקט, ללא תוצאות ברורות. לאחרונה אף התגלה כי גז רעיל עשוי להיפלט בשל ערבוב המים של מפרץ אילת וים המלח. בינתיים, עם או בלי תשובות, הפרויקט ממשיך להתקדם

יעל דראל

פורסם:  17.06.10, 10:06

כ-2 מיליארד קוב מים - כמות חסרת תקדים - יישאבו בכל שנה מים סוף ויוזרמו לים המלח במסגרת תוכנית "תעלת הימים". אין ויכוח בקרב כל הגורמים שההתערבות האנושית הזו בטבע, ועוד בסדר גודל כזה, תשפיע על הסביבה בים עצמו ואולי אף באזור כולו.

אך מה מסתתר תחת הכותרת "השפעה סביבתית"? מה בדיוק צפוי לקרות להרכב המים הייחודי של ים המלח כשיערבבו אותם עם המים של ים סוף? יודעים שיווצר גבס; האם הוא ישקע או ירחף במים? והאם, בסופו של דבר, ייצא מפלס ים המלח נשכר מהמיזם השאפתני, או שקברניטי האזור מובילים אותנו לניסוי חסר תקדים שיסתיים בנזק אדיר, אולי בלתי הפיך, לאחת מתופעות הטבע הנדירות בעולם? נכון להיום, לכל השאלות הללו אין תשובה ברורה. 

סימני שאלה בחצר מפעלי ים המלח

הסיבה שאין תשובה ברורה איננה בשל היעדר מחקר בנושא. מחקר דווקא לא חסר. מפעלי ים המלח למשל, שמוטרדים מהרכב המים העתידי והיכולת להמשיך ולהוציא מהם את המינרלים שהם מייצרים, מנהלים מחקר מקיף סביב התוכנית כבר ארבע שנים תמימות.

בחצר האחורית של המפעלים ניצבים בשמש היוקדת שורה של מכלים מלאים מים. בכל מיכל ערבבו אנשי מחלקת המחקר ריכוזים שונים של מים ממפרץ אילת ומים המלח: באחד ביחס של 30:70, בשני ביחס של 40:60 וכן הלאה.

בקטריה אדומה באחד ממכלי הניסוי (צילום: ברוק קרומר, ידידי כדוה"א)

המטרה, הם אומרים, היא לדמות בקנה מידה קטן, את ההשפעות הכימיות והביולוגיות שייווצרו כתוצאה מעירבוב המים. בחלק מהמכלים התפתחה בקטריה שצבעה את המים באדום; באחרים יש תופעות אחרות, אבל מה כל זה אומר על מה שיקרה בפועל? לא הרבה מסתבר.   

"כבר ארבע שנים שאנחנו חוקרים את הנושא, אבל אין לדעת מה יקרה בפועל - כשכמות המים האדירה הזו תוזרם ממפרץ אילת לים המלח", מודה ד"ר יוסי לאטי, מנהל אגף מחקר והנדסה במפעלי ים המלח.

הסיבה לטענתם היא קנה המידה המצומצם של הניסוי. "הכמות שרוצים להזרים היא חסרת תקדים, וכשזה יקרה בפועל ייכנסו משתנים נוספים כמו של רוח וזרמים, שכרגע אי אפשר לחזות את ההשפעה שלהם", הוא מסביר.

בדיקה יסודית? אין זמן

במפעלים מודים בכנות רבה כי התוצאות המבלבלות של המחקרים מדאיגות אותם, ומעידות על הקושי לחזות במדויק מה יקרה בשטח. רק לאחרונה למשל, בניסוי שביצעו, הם גילו תופעה מדאיגה: "גילינו שאם מערבבים את המים במהירות, עלולים להיווצר אזורים חסרי חמצן שבהם יתפתחו מיקרואורגניזמים שיפרקו סולפד לסולפיד. סולפיד הוא גז רעיל מאוד", מזהיר לאטי.

עוד על תעלת הימים:

·         מומחים: הסקר הסביבתי לתעלת הימים - אינו אמין

·         מהמרים על עתיד ים המלח / רענן בורל

·         תעלת הימים: הטבע עשה זאת טוב יותר / עדי וולפסון

היווצרותו של גז רעיל היא אפשרות מדאיגה - אך לא היחידה המדאיגה את אנשי מפעלי ים המלח. "החשש שלנו הוא שהבנק העולמי לא מבצע פה מחקר ריאלי, ושבסוף יהיה מצב שלוקחים הימור על ים המלח", מזהיר נועם גולדשטיין, סמנכ"ל התשתיות במפעלים.

מוכנים להתחיל בניסוי? ים המלח (צילום: לביא ארצי,החברה להגנת הטבע)

הבעיה לדברי גולדשטיין, היא בראש ובראשונה לוח הזמנים הצפוף שהציב הבנק העולמי, לפיו המחקר אמור להסתיים עד אמצע שנת 2011. "אין פרויקט כזה בעולם. זה חסר תקדים מה שרוצים לעשות פה, ועם פרויקט כזה אסור להמר. צריך לבחון הכל ביסודיות. לוח הזמנים הזה פשוט איננו ריאלי", אומר גולדשטיין.

במפעלי ים המלח מותחים ביקורת גם על אופן ביצוע המחקר של הבנק העולמי. "על פי הידוע לנו, כרגע לא מתבצע שם מחקר אמיתי. הם מבקשים להתבסס על מודל ממוחשב תלת-מימדי ולא על ניסוי בפועל (של עירבוב המים - י.ד), אך בינתיים גם המודל לא הושלם".

בינתיים: מתקדמים בשלבים

מאחר שאין עדיין תוצאות מחקריות ברורות - לא מהמודל הממוחשב ולא מהניסויים של מפעלי ים המלח - מתקדמת בינתיים במקביל גם הצעתו של ראש רשות המים, פרופ' אורי שני.

שני, המשמש גם כיושב ראש ועדת ההיגוי של הפרויקט בישראל, הציע לבצע את המיזם בשלבים. בשלב הראשון ישאבו 200 מיליון קוב (במקום 1.8 מיליארד - י.ד) ומתוך הכמות הזו רק 100 מיליון יוזרמו לים המלח (והשאר יותפלו).

המשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח אזורי, סילבן שלום אימץ את ההצעה בשתי ידיים, והחל לפעול במרץ לקדמה. "סקר זה שמנהל הבנק העולמי הוא חשוב אך לא מספיק... בדרך זו (הצעת השלבים של שני - י.ד) אפשר יהיה לבחון באופן ישיר את ההשפעות הסביבתיות על מפרץ אילת, הערבה וים המלח", הוא אומר.

מאמציו של השר שלום נשאו פרי. לאחרונה הודיעה ועדת ההיגוי של הבנק העולמי כי יש לשים את הצעת השלבים במרכזו של סקר ההיתכנות שמבוצע בהזמנת הבנק.

באופן לא שגרתי, בכל הקשור לתעלת הימים נוצרה שותפות אינטרסים בין מפעלי ים המלח וארגוני הסביבה - בראשם ארגון "ידידי כדור הארץ - המזרח התיכון". כל אחד מהם פועל מסיבותיו, אך מתוך חשש משותף כי רכבת המיזם דוהרת במהירות על נתיב שאיש יידע לאן הוא מוביל וכיצד יסתיים.  

"אמינות הבנק העולמי עומדת כאן למבחן. נראה שהבנק מקדם את המיזם בלי בדיקה מספקת של המחיר הסביבתי או של פוטנציאל החלופות האחרות", מדגיש גדעון ברומברג, מנכ"ל הארגון בישראל. "בדיקת החלופות האחרות הן מס שפתיים בלבד".

החלופות האחרות לפרויקט נבחנות על ידי צוות של שלושה חוקרים שמונו על ידי הצדדים (ישראל, ירדן והפלסטינים), בלחץ ארגוני הסביבה.  

הבנק העולמי: צריך לקדם את הפרויקט בשלבים

באשר לטענה כי לוחות הזמנים של המיזם אינן מאפשרות מחקר ריאלי, השיבו בבנק העולמי כי המחקר החל בשנת 2008, אך מבוסס על מחקרים קודמים שכבר בוצעו בשלהי שנות ה-90'. "אם בכל שלב של המחקר מבקשים הצדדים המעורבים (ישראל, ירדן והפלסטינים) ליזום מחקרים נוספים בנושא, הדבר אפשרי ונמצא בסמכותן", נמסר.

באשר לטענות כי המחקר אינו מבוסס על מחקרים בשטח אלא על בניית מודל ממוחשב, השיבו בבנק העולמי כי "המחקר מתבסס על מגוון מקורות מחקריים, שנסמכים בין השאר על עבודותיהם של מוסדות מחקריים באזור, בהם המכון הגיאולוגי. עם זאת, לאחרונה הובעה הסכמה מצד הצדדים המעורבים לקדם את הפרויקט בשלבים".  

 



תעלת הימים מהמרים על עתיד ים המלח

תעלת הימים מהמרים על עתיד ים המלח

אחד היתרונות עליהם דובר בהקשר של "תעלת הימים" היה האפשרות לנצל את הפרש הגובה לייצור חשמל נקי. כעת מתברר שהפרויקט לא רק שלא ייצר חשמל - אלא ידרוש הקמה של תחנות כוח. כריית המנהרות תייצר 30 מיליו קוב ויונחו מאות ק"מ של צינורות. מישהו חשב על זה עד הסוף?

YNET רענן בורל

פורסם:  16.06.10, 14:23

אחד היתרונות אותם הדגישו מקדמי תוכנית "מובל השלום" מים סוף לים המלח (תעלת הימים), הייתה האפשרות להפיק אנרגיה נקייה מנפילת המים לים המלח הנמוך. אבל דו"ח ביניים של הבנק העולמי שפורסם לאחרונה קובע כי הפרויקט לא ייצר מספיק אנרגיה נקייה.

תחת זאת, הפעלתו תחייב הקמת תחנות כוח בהספק של עד 900 מגהוואט - תוספת של כ–40 אחוז מיכולת ייצור החשמל הנוכחית בירדן (על פי הדו"ח, תחנות הכוח יוקמו בירדן). אחד היתרונות המובהקים של הפרויקט הפך, אם כך, לחיסרון. 

עוד עולה מהדו"ח כי מדובר בפרויקט בעל מימדים כמעט דימיוניים: היקף הפסולת מכריית המינהרות בהם יובילו את המים מים סוף לים המלח הוא למעלה מ– 30 מיליון קוב. לשם השוואה, נפח הר הפסולת באתר חירייה הוא 16 מיליון קוב.

התעלה והמינהרה מים סוף לים המלח, בתוספת הצינורות להובלת המים המותפלים לעמאן, והצינורות באזור ים המלח עצמו, יתפסו רצועה ברוחב 60 מטר ולאורך מאות קילומטרים. יחד עם מתקני השאיבה וההתפלה, ותחנות הכוח מדובר על פרויקט שידרוש הפיכת מאות דונמים של מדבר ונוף בראשיתי למרכז תעשייתי.

  

הדו"ח האמור עוסק בנושאים הניתנים לפתרון בכל פרויקט כמו ביוב, אבק, רעש ואפילו ניירות ושקיות המתעופפים במרחב. אך הדו"ח אינו נוגע בשאלות הקריטיות של הפרויקט - השפעותיו על ים המלח ומפרץ אילת. אלו ייבחנו וידווחו בהמשך. הבנק העולמי החל את עבודתו בשנת 2007, ובחלוף שלוש שנים עדיין אינו יודע לומר דבר ביחס לשאלות הקריטיות. אבל הוא ידוע לומר כיצד יתמודדו עם ניירות שמתעופפים בשטח.

אז בנושא האנרגיה מתברר שהפרויקט לא יעמוד בציפיות, ועל השאלות הקריטיות של ההשפעה על ים המלח ומפרץ אילת אין עדיין תשובה. ייתכן ש"מובל השלום" הוא הפתרון הנכון, אך ייתכן שבעוד שנתיים נלמד שהפרויקט הזה רק יהרוס את ים המלח, ויש לבטלו.

אם כך - מדוע מתנגדת ממשלת ישראל לבחון חלופות אחרות להזרמת מים לים המלח? ומדוע אנשי הבנק העולמי בוחנים רק את החלופה הזו ולא אחרות? אפשר למשל לבחון חלופות סבירות יותר, כמו שיקום מערכת נהר הירדן שהובילה מים לים המלח עד לפני 60 שנה.

אולי עכשיו, כשמתברר שבשאלת האנרגיה ההבטחה לא תתממש, יתעשת מישהו בממשלה ויבין שכדאי להפסיק עם ההימור, ושווה לבדוק חלופות נוספות.



תעלת הימים

תעלת הימים
מאת: יהונתן לוגסי מתן קוטיק 2010

תעלת הימים היא פרויקט העוסק בהקמת תעלה להובלת מי ים מהים התיכון או מים סוף, לים המלח.
מטרותיו העיקריות הן: ייצוב מפלס ים המלח, ייצור חשמל והתפלת מי ים. מטרות נוספות הן: יצירת פרויקט המבוסס על שיתוף פעולה בין גורמים בעלי עניין בים המלח ושימוש במי הים מהתעלה לבניית תשתיות לבתי מלון בערבה. הבעיות המרכזיות של הפרויקט הן הסיכונים הסביבתיים האפשריים: במפרץ אילת, בערבה ובים המלח.
הרעיונות להובלת מי ים לים המלח התחילו באמצע המאה ה-19 בתוכניות לתעלות שיתחרו בתעלת סואץ, המשיכו בתוכניות לייצור חשמל הידרו-אלקטרי והתפלה וכיום כוללים גם את ייצוב מפלס הים. בין תומכי הפרויקטים לייצור חשמל היה בנימין זאב הרצל כפי שתיאר את הפרויקט בספרו אלטנוילנד.

יתרונות

1. ים המלח יחזור לגובהו המקורי.

מפעל יצור חשמל בעזרת מפל מים יכול לחסוך שריפת דלק רב בתחנות הכוח ולשפר משמעותית את איכות האוויר בישראל.

2. כמו כן, יכול המפעל לאפשר ייצור חשמל בשעות שיא הצריכה ולחסוך עלויות גבוהות של ייצור חשמל בשיטות קונבנציונליות בשעות אלה (בעלות נמוכה יותר, על ידי בניית מאגרי מים שיאפשרו זאת). תעלת הימים יכולה גם לפתור את בעיית התייבשות ים המלח שנובעת מעודף שאיבה מהכנרת, מהירדן וממקורות הירדן.

3. אם התעלה תהיה תת-קרקעית, לא יהיה נזק משמעותי לנוף.

חסרונות

1. עולה הרבה כסף.

2. פגיעה בנוי הסביבה.

3. כמו כן יש מחקרים המראים כי הזרמת מי הים לים המלח תגרום להלבנת פני ים המלח עקב היווצרות גבס.

מסלולי הזרמה אפשריים

המסלול הצפוני - הזרמת מי הים התיכון בתעלה דרך עמק יזרעאל לעמק בית שאן ומשם לים המלח. תחנות הידרו-אלקטריות תוכננו לאורך המסלול. הפרויקט הוצע על ידי מתכננים ובעלי חזון רבים ביניהם בנימין זאב הרצל ווולטר קליי לאודרמילק. בשנות ה-90 של המאה ה-20 קודם הפרויקט בשינוי מסוים. המובל התחיל מחדרה עבר במינהרה את רכס הכרמל והמשיך בצינור דרך עמק יזרעאל עד למפעל התפלה בעמק בית שאן. התמלחת ממפעל ההתפלה תוכננה לזרום בצינור/תעלה לים המלח. הפרויקט קודם על ידי שלמה גור (גרזובסקי) ודן שומרון מתע"ש. פרויקט דומה קודם באותה תקופה על ידי מאיר בן מאיר וחברת תה"ל.

המסלול המרכזי - הזרמת מי הים התיכון דרומה מאשקלון בתעלה פתוחה ומינהרה תת-קרקעית חצובה מתחת להרי חברון לים המלח. פרויקט זה הוצע על ידי ממשלת ישראל שהתחילה בביצועו בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20. ביצוע הפרויקט הופסק באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20 מסיבות של כדאיות כלכלית. בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 הוצע הפרויקט מחדש על ידי גורמים חדשים. הפרויקט כולל הקמת תחנת כוח הידרו-אלקטרית במישור החוף בעומק של יותר מ-600 מטרים והזרמת מי הים לים המלח במנהרות.

מסלול הדרומי - הזרמת מי ים סוף לים המלח דרך מובל: צינורות, מינהרה ותעלה בערבה ובאזור ים המלח. הפרויקט הוצע בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20. בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 הוצע הפרויקט לבדיקה של ועדה משותפת לישראל, ירדן וארצות הברית. נערכה בדיקת היתכנות מקדימה שהמליצה על הקמת הפרויקט. בשנת 1998 הוצע מתאר חדש לפרויקט על ידי רפאל (רפי) בנבנשתי שזכה לתמיכת השר לשת"פ אזורי שמעון פרס ולהסכמה של ממשלת ירדן. המתאר החדש שילב את מטרת ייצוב המפלס ("הצלת ים המלח") ביחד עם התפלת מים לאזור ויצירת מודל לשת"פ אזורי לחיזוק השלום. במרץ 2007 הופיע הפרויקט במסגרת יוזמת "מסדרון השלום הכלכלי" של שמעון פרס שאושרה על ידי ממשלת ישראל. הפרויקט נמצא בבדיקת היתכנות הנדסית, סביבתית וכלכלית ביוזמת הבנק העולמי. הבדיקה היא בשני מיתארים האחד מיתאר של הקמת המובל בשלב אחד לגודלו הסופי בהיקף של הזרמת מי ים במובל בהיקף של כשני מיליארד מטרים מעוקבים בשנה והתפלת 850 מיליוני מטרים מעוקבים לשנה (מלמ"ש). המיתאר השני הוא הקמת המובל בשלבים כאשר בשלב הראשון יוזרמו כ- 200 מלמ"ש. עריכת הבדיקה מנוהלת על ידי וועדה משותפת של ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית. תוצאות הבדיקה צפויות בשנת 2011. במקביל לבדיקת המובל בודק צוות מומחים של הבנק העולמי חלופות למובל הדרומי.

למה יקדחו לעומק ים המלח?

למה יקדחו לעומק ים המלח?

אסדה מיוחדת תקדח לעומק 500 מטר בלב ים המלח כדי לשלוף החוצה שכבות של אדמה, שיגלו מה היה האקלים באזור בחצי מיליון השנים האחרונות. חלק מ-2 מיליון הדולר שדרושים למימון המחקר הייחודי יבוא כנראה ממפעלי ים המלח, משום שהקידוח עשוי לגלות מרבצים של חומר ממנו מפיקים אשלג

YNET יעל דראל  פורסם:  30.05.10 , 12:06

בצפון ים המלח יחלו בקרוב לבצע קידוח ראשון מסוגו בעולם, שיאפשר לפענח את ההיסטוריה האקלימית של חצי מיליון השנים האחרונות, ויסייע למחקר העולמי בנושא. הקידוח של האוצר הסביבתי יצא לדרך בנובמבר, לאחר לא פחות מעשר שנות ציפיה והמתנה.

הקידוח הייחודי, שנחשב לאחד הפרויקטים הגיאולוגיים החשובים ביותר שבוצעו אי פעם בישראל, התעכב שנים רבות בשל הפוליטיקה האזורית המתוחה. מי שמוביל את המהלך הוא הארגון המדעי ICDP וישתתפו בו חוקרים מישראל, ירדן, יפן, שוויץ וארצות הברית.

כיצד יתבצע הפרויקט הייחודי? אסדת מחקר שנבנתה במיוחד תוצב באגן הצפוני של ים המלח, מול חופי עין גדי. היא תקדח לעומק של 500 מטר כדי להוציא בזהירות "גלעין" - שכבות אדמה שיועברו לניתוח במעבדה.

פרופ' צבי בן אברהם מאוניברסיטת תל אביב, ראש הפרויקט וחתן פרס ישראל במדעי כדור הארץ, הסביר ל-ynet שבעזרת הגלעין מקווים החוקרים למצוא לא רק רישום מדויק של האקלים ההיסטורי אלא גם מידע על היסטוריית רעידות האדמה שפקדו את האזור ותגליות נוספות, בחלקן אולי תעשייתיות.

"הגלעין שנוציא הוא למעשה מדגם רציף, שיספק לנו ארכיון של השינויים האקלימיים שהיו במזרח התיכון בחצי מיליון השנה האחרונות. זה יסייע גם למחקרים שעוסקים בהתחממות כדור הארץ, ובעליית מפלס מי הים, אבל עשוי לסייע גם בשורה של תחומי מחקר אחרים".

המדענים לא מודאגים מירידת המפלס

ד"ר מוטי שטיין, מהמכון הגיאולוגי, מבהיר "יש עוד מקומות בעולם שנחשבים ל'ארכיונים', דוגמת הקרחונים באנטרקטיקה. אולם הארכיון הזה גם יספק מידע של פרק זמן מאוד ארוך - כחצי מיליון שנה - וגם יאפשר לגלות מידע ברזולוציה כמעט שנתית. זה דבר נדיר".

ארכיון של האקלים העולמי. ים המלח (צילום: עמית שאבי)

שטיין מבהיר כי ייחודו של אגן ים המלח, מעבר להיותו המקום הנמוך ביותר על פני כדור הארץ, הוא העובדה כי כבר לפני שלושה מיליון שנים התקיימו באזורו גופי מים שונים. "האגמים הקדומים הללו היו 'אגמים טרמינליים' - כלומר הם היו התחנה האחרונה של המים. העובדה הזו, לצד תהליכים ייחודיים שאירעו באזור, הפכו אותם לרשמים מדויקים מאוד של האקלים ששרר באזור".  

  

לדברי החוקרים, מהרישומים המצויים כבר היום, ידוע כי המפלסים באזור היו בעבר אף נמוכים יותר מהמפלס הנוכחי. לפני 13 אלף שנה למשל, האגם הקדום שהיה באזור כמעט התייבש לחלוטין ונעלם.

"ההבדל המרכזי הוא שבתקופה הנוכחית, בניגוד למה ששרר בתקופות קדומות, האזור הזה מושפע מאוד מפעילות אנושית. מצד אחד ישנו המוביל הארצי, שמקטין את כמות המים המתוקים ומצד שני ישנה שאיבה תעשייתית", מדגיש בן אברהם.  

מי יממן את הקידוח? אולי מפעלי ים המלח

הבעיה: נכון להיום, למרות שמועד הקידוח נקבע לנובמבר, טרם גויס מלוא התקציב הדרוש למחקר. תקציבו הכולל של הפרויקט עומד על 2.1 מיליון דולר, כ-800 אלף מתוכם ממומנים על ידי ההנהלה המדעית של ה-ICDP. שאר הסכום אמור להיות מגויס על ידי החוקרים הראשיים במדינות השונות.

כיוון בלתי צפוי לסיוע במימון המחקר, עשוי לבוא דווקא מהכיוון התעשייתי. במפעלי ים המלח הביעו התעניינות בפרויקט הקידוח המחקרי, ובוחנים בימים אלה אפשרות לסייע במימונו. במפעלי ים המלח אישרו את הדברים.

הסיבה להתעניינות המפעלים טמונה אולי בעובדה כי אחת התחזיות של החוקרים היא אפשרות לגילוי מרבצים גדולים של המינרל קרנליט. ממינרל זה מפיקים מפעלי ים המלח אשלג, ומכאן שגילוי מרבצים גדולים שלו עשוי להשפיע על פעילותם באגן הדרומי של ים המלח.  

כך או כך, בין אם מפעלי ים המלח יסייעו במימון, מבהירים החוקרים הישראלים כי גם בממשלת ישראל יש מי שמבין את חשיבות הפרויקט. ד"ר בני בגין, המכהן כשר בלי תיק בממשלה, שימש כיו"ר המכון הגיאולוגי והיה מעורב באופן אישי בקידום המחקר בשנים האחרונות, עד להצטרפותו לממשלה. "קיבלנו את תמיכתו בעניין, במידה ולא נצליח לגייס את המימון מקרנות המחקר", ציין פרופ' בן אברהם.  

בשיחה עמו נשמע גם שטיין רגוע למדי. "אכן, נכון לרגע זה אין לנו עדיין את מלוא הסכום, אך אנו מאמינים שהמימון יימצא. לא ייתכן שפרויקט בסדר גודל כזה לא ייצא לדרך בגלל סכום פעוט יחסית".

הוויכוח נמשך והמפלס יורד

הוויכוח נמשך והמפלס יורד: נושא ים המלח יועבר לטיפול משרד ראש הממשלה

בעקבות דו"ח מבקר המדינה על ההזנחה בטיפול בירידת מפלס ים המלח, הודיע יו"ר הוועדה לביקורת כי יפנה למשרד רה"מ על מנת שיהיה אחראי על הנושא

רויטל חובל   כלכליסט, 08.03.10,  12:39

לאחר שנים של ויכוחים בשאלת הפתרונות הראויים לבעיית ירידת מפלס ים המלח באגן הצפוני, ובצידה סכנת הצפת מלונות ים המלח ועליית מפלס ים המלח באגן הדרומי שהביא להיווצרות הבולענים, המליצה הוועדה לביקורת המדינה היום (ב') כי נושא ים המלח יעבור לטיפולו של משרד ראש הממשלה.

בדיון מעקב שהתקיים היום בעקבות הדו"ח החמור שפרסם מבקר המדינה על ההזנחה במציאת פתרונות לירידת מפלס ים המלח, החלו הגופים השונים הקשורים לו - משרד התיירות, המשרד להגנת הסביבה, רשות המים, המכון הגיאולוגי וראשי המועצות האזוריות באזור ים המלח - להתווכח על הפתרון הראוי להגנת ים המלח.

"חסרה הכוונה והנהגה כוללת לקבלת החלטות למצבו של ים המלח", אמר בסיכום הדיון יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ יואל חסון (קדימה). "ממשלת

ישראל וראש ממשלת ישראל צריכים לטפל בבולענים וירידת המפלס ובכוונתי לפנות לראש הממשלה כדי שיתקיים דיון בממשלה בעניין. אני מציע להקים צוות בין משרדי אותו יוביל מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי. סוגיית ים המלח בסופו של דבר תתפוצץ, השאלה היא למי יהיה המזל לכהן כראש ממשלה ומי יחטוף אז על הראש", הוסיף חסון.

אחד הנושאים שעלו בדו"ח המבקר היה סוגיית הפיצוי במקרה של פגיעה מנזקי הבולענים. במקרה בו אדם נפגע כתוצאה מנסיעה בכביש עם בולענים, לא ברור את מי יוכל לתבוע על מנת לקבל פיצויים. נציג החשב הכללי ציין כי אין לכך פתרון וכי חברת ענבל הממשלתית לא משפה במקרים כאלה, זאת למרות שמבקר המדינה קבע בדו"ח שצריך להיות כיסוי ביטוחי למקרה של פגיעה אפשרית מבולענים.

מפלס ים המלח יורד בשנים האחרונות בקצב הגבוה ממטר אחד בשנה. על פי הערכות המכון הגיאולוגי, על מנת לייצב את המפלס ברמתו הנוכחית נדרשים מעל ל-800 מיליון מ"ק מים שנה.  

בישיבת הוועדה לביקורת המדינה שהתקיימה ביולי 2009, התבקש משרד התשתיות להציג תוכנית לפתרון מפלס ים המלח. ישנם שני פתרונות שמסתמנים, לכל אחד מהם מחיר סביבתי וכלכלי: השארת המצב הנוכחי או הזרמת מים מותפלים לים המלח - רעיון תעלת הימים. פתרון זה נבחן במסגרת סקר היתכנות להזרמת מים מים סוף לים המלח, הנערך בחסות הבנק העולמי ובליווי ועדת היגוי משותפת ישראלית-ירדנית-פלסטינית.

שר התיירות סטס מיסז'ניקוב אמר בדיון בוועדה כי "ים המלח הוא משאב תיירותי. יחד עם זאת, משרד התיירות לקח על עצמו לטפל בבעיית הבולענים בהתנדבות ועדיין לא הועברו לו כל המקורות התקציביים לעריכת המחקרים בנושא זה. משרד התיירות לא אמור לדאוג לפתרונות הנדסיים אלא לדאוג להביא תיירים לישראל".

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן אמר בדיון כי "הממשלה קיבלה החלטה אומללה ומטומטמת להטיל את אחריות לטיפול בבולעני ים המלח על משרד התיירות. אף אחד לא רואה את עצמו כבעל אחריות כוללת לנושא הזה. מי שצריך לשאת באחריות הוא משרד ראש הממשלה".

במקביל, על מנת לפתור את בעיית ירידת מפלס ים המלח, פרויקט תעלת הימים הוטל על בחינת הממשלה, ובראש ועדת ההיגוי המקצועית מטעם ישראל עומד פרופ' אורי שני, מנהל רשות המים. תאריך היעד לסיום בדיקת היתכנות הבינלאומית הוא יוני 2011 כאשר במסגרתה נבחנת האפשרות ליישם את הפרויקט בשלבים, כאשר השלב הראשון יוגדר כפיילוט ויישומו אפשרי בטווח זמן של 4-5 שנים מקבלת ההחלטה.

דורון מרקל, הנציג הישראלי של רשות המים בצוות הליווי הבינלאומי לבדיקת ההיתכנות לפרויקט תעלת הימים שמוביל הבנק העולמי אמר בוועדה כי "בדיקת ההיתכנות לפרויקט יצאה לדרך אחרי עיכובים רבים. ביוני 2011 בדיקת ההיתכנות תסתיים ותונח על שולחן הממשלה ותקבע באיזו מידה ניתן לייצב את מפלס ים המלח על ידי מים מותפלים ממפרץ אילת. בדיקת ההיתכנות כוללת אלטרנטיבות לפרויקט".  

יש לציין כי מרבית הדיון התנהל בנוכחות יו"ר הועדה בלבד, חברי הכנסת החברים בוועדה נעדרו מהדיון.



מאת:  jacobf2 
תאריך:  31.01.2010

המחשה מדהימה לתעלת הימים שתחבר את ים סוף עם ים המלח

מתוך אתר תפוז http://flix.tapuz.co.il/v/watch-3519595-.html

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

© Copyright to seeking-the-world.com זכויות יוצרים לאתר

פרויקט תעלת הימים נמשך כסדרו, נושא הצלת ים המלח הוא הנושא הראשון במעלה

פרויקט תעלת הימים נמשך כסדרו, נושא הצלת ים המלח הוא הנושא הראשון במעלה

קטגוריה ראשית » המשרד לשיתוף פעולה אזורי » "פרויקט תעלת הימים נמשך כסדרו, נושא הצלת ים המלח הוא הנושא הראשון במעלה" מופיעה כאן הסטנוגרמה המלאה ממליאת הכנסת היום בנושא פרוקיט תעלת הימים: מתוך אתר הרשמי של השר http://www.silvan-shalom.co.il/article.php?id=214 שאילתות דחופות היו"ר ראובן ריבלין: אני מזמין את כבוד המשנה לראש הממשלה, והשר לנגב ולגליל לענות על שאילתה בעל-פה שהוגשה על ידי חבר הכנסת יצחק וקנין בנושא תעלת הימים. בבקשה, כבוד השר.  חבר הכנסת וקנין יקרא את השאלה כפי שהיא, ואדוני יענה, ולאחר מכן ישיב על שאלות נוספות. יצחק וקנין (ש"ס): אדוני היושב ראש, אדוני השר. פורסם כי שר-הימים של ירדן הודיע כי ארצו תקדם את כריית תעלת-הימים שאמורה לחבר בין ים-סוף לים-המלח, ללא הסכמת ישראל והפלשתינים.  רצוני לשאול: 1. הנכון הדבר? אם כן – 2. מה עמדת משרדך בנושא? 3. מי מרכז את הטיפול בנושא? 4. האם הצהרתו של השר הירדני זכתה לתגובה? השר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום: תודה לחבר הכנסת יצחק וקנין. אין ספק שאתה מעלה נושא חשוב, חשוב מאד, אפילו, של כריית תעלת הימים. אני חושב שהשאילתה הזו צריכה לקבל גם את המענה המתאים. אבל הידיעה הזו פורסמה בעבר כבר מספר פעמים, ואין חדש בידיעה הזו. היא פורסמה כבר בחודש מאי, ומאז חזרה על עצמה.  עניינם את הירדנים הוא לקדם באופן מהיר פתרונות מים דחופים לארצם, והועלתה בפנינו ובפני גורמים נוספים זה מכבר. אנו ערים, כמובן, לצרכים הירדנים הדחופים בנושא מי שתיה לממלכה. יש היום מצב, חבר הכנסת וקנין, שיש לפעמים מצב שבו יום שלם אין מים בעמאן, וזה לפחות אחת לשבוע, וזה מצריך, כמובן, טיפול מאד מאד מהיר. יחד עם זאת, לוקה הידיעה שפורסמה באי דיוקים מהותיים.  באשר לתעלת הימים – התהליך המשותף לבדיקת ההיתכנות המקצועית לפרויקט, מה שנקרא – feasibility study נעשה בשיתוף הבנק העולמי ושלושת הצדדים שאותם הזכרת. ההסכם הזה נחתם כבר ב- 2005. כמובן שסקר ההיתכנות הזה כבר היה אמור להסתיים מזמן, ב- 2009. כרגע הוא יהיה, אולי, בסוף 2010, אפילו – תחילת 2011, ולצערי הרב זה הולך באופן הרבה יותר איטי.  התהליך של הבדיקה נמשך כסדרו, בחינת האפשרות לשלב המוקדם – pilot נמצאת על סדר היום של כולם. אני, כמעט אמרתי משהו – אבל בוא נאמר שבשיחות עם הירדנים הוסכם על pilot שיהיה לביצוע כריית התעלה.  (אחרי כן אא) הפרויקט כולו אמור לשאוב 1.8 מיליארד קוב מים מים סוף והזרמתו לא בתעלה, למרות שמדברים על תעלה, אלא ב-4 צינורות מים סוף ועד ים המלח ואז לעשות התפלת מים מתוך ה-1.8 מיליארד קוב, שבין 600 ל-800 מיליון קוב מים להתפלה ואותם מיליארד שנשארו פלוס, לשפוך לים המלח.  מאחר וישנה טענה קשה, כמובן, האם זה יגרום להשפעה גם על ים סוף וגם על ים המלח, אנחנו הצענו את אותו רעיון של פיילוט, קרי, ללכת לפרויקט בשלבים. במקום לשאוב 1.8 מיליארד קוב מים מים סוף, לשאוב רק 200 מיליון. במקום לעשות את זה ב-4 צינורות, לעשות את זה רק בצינור אחד בשלב הראשון. במקום להתפיל את אותם 800 מתוך 1.8 מיליארד, מתוך אותם 200 מיליון שנעשה עכשיו, 100 ילכו להתפלה ואז רק 100 יישפכו לים סוף. נוכל גם את ההתפלה לעשות בהדרגתית וגם לשפוך רק 100 מיליון מים במקום 1.2 מיליארד. אין ספק שגם ההשפעה על ים המלח תהיה יותר קטנה ושנוכל לבדוק אותה.  הירדנים הסכימו לביצוע הפרויקט בשלבים. אני גם הייתי בוושינגטון ונפגשתי עם רוברט זוליג נשיא הבנק העולמי ועם ראשי הבנק העולמי וכמובן שהודעתי להם על ההסכמה הזאת עם ירדן. הם, כמובן, כאשר דיברו על ביצוע סקר ההיתכנות, אמרו שהם גם רואים בעין חיובית את אותו שלב ראשון.  מהרגע שהדבר הזה פורסם, כל ארגוני הירוקים בארץ ובעולם, מה שנקרא ידידי כדור הארץ, אבל שפועלים, לדעתי, בצורה – הייתי אומר את זאת בצורה מאוד עדינה, לא בצורה עדינה הם הפעילו לחצים ואיומים על כל העולם. היום אנחנו נמצאים במצב שבו גם ישראל וגם ירדן נחושים לבצע את הדבר הזה. הבנק העולמי פרסם שאחד הדברים שנבחנים ונבחנו גם על-ידי הבנק העולמי, הוא אותו ביצוע בשלבים. כאשר אנחנו מבצעים את הדבר הזה, העמדה שלנו וההבנה שלנו כי לא ינקטו צעדים ללא הסכמתה של מדינת ישראל. עמדתנו היא שיש לקדם פיתרון מוסכם וראוי לנושא ים המלח בלא עיכובים מיותרים תוך מתן עדיפות לגישה השלבית בנושא.  צריך להבין שירדן רואה את נושא ההתפלה ונושא הזרמת המים כנושא ראשון במעלה בעוד שאצלנו, נושא הצלת ים המלח הוא הנושא הראשון במעלה. אני רוצה כאן להדגיש שיש כאן התערבות, מה שנקרא, בבריאה. כי כל עוד הירדן הזרים מיליארד קוב מים לים המלח לא היתה בעיה. מהרגע שהתחילו לשים ידיים על אותם מים שמגיעים מהירדן – היום זורמים מהירדן לים המלח רק 300 מיליון קוב, כך שכל שנה חסרים 700 מיליון קוב מים ואין ספק שהדבר הזה מוריד את מפלס המים. זה גורם להתאיידות עוד יותר גדולה מפני שמפלס המים הוא יותר נמוך. אנחנו נמצאים בבעיה הולכת ומתמשכת, תופעת הבולענים, בעיה קשה מאוד לבתי המלון שנמצאים לחוף ים המלח ואנחנו רואים את הנושא הזה, כמובן, כנושא מרכזי.  אנחנו מרכזים את הנושא אצלי במשרד. יושב ראש ועדת ההיגוי, שנבחר על ידי הממשלה הקודמת הוא ראש רשות המים, פרופסור אורי שני, שנמצא איתם בקשר קבוע על בסיס מקצועי. קשרי העבודה בדרג המקצועי נמשכים כל הזמן ואין זה המקום להיכנס, אני חושב, לפרטים מהי התגובה שלנו כאשר הם אומרים הצהרה כזאת או אחרת. אני לא הייתי רוצה לומר מה אנחנו אומרים בעניין הזה אבל כמובן העמדה שלנו מאוד ברורה. אנחנו אמרנו זאת בעבר שכל פעילות, גם בים סוף וגם בים המלח, צריכה להיות פעילות משותפת. מדובר בימות משותפות. זה אחד.  שניים, לפי כל ההסכמים שנחתמו בין ישראל לבין ירדן, הסכמי השלום ואחרים, אנחנו אמורים לפעול לפיהם וגם, כמובן, המשפט הבינלאומי קובע שכאשר יש לך ימה משותפת כל פעילות בה צריכה להיות פעילות בהסכמה. דרך אגב, גם בשאיבה מים סוף היה צורך בהסכמת מצרים, שגם הם חלק מהעניין, והדבר הזה ניתן.  אנחנו נעשה הכול כדי לשמור על האינטרסים של ישראל, לשמור על האינטרסים של ים המלח, לשמור על האינטרסים של ים סוף. אנחנו רואים את הנושא הסביבתי כנושא חשוב אבל הצלת ים המלח היא הדבר החשוב ביותר. כל אלה שכמובן מתנגדים לכל צעד הם אף פעם לא אומרים מה כן, הם רק אומרים מה לא. זה מזכיר לי את ההתנגדות העצומה שהיתה לסלילת כביש 6 על-ידי אותם ארגונים, שהם רואים את הדבר אולי בצורה חיובית בראייה שלהם אבל במשקפיים מאוד צרים. אותם אלה שהתנגדו לסלילת כביש 6, אני חושב שהיום הם צריכים לכבוש את פניהם בקרקע כאשר ברור שסלילת כביש 6 - - -  היו"ר ראובן ריבלין: כך היה גם בכביש עמק המצלבה בירושלים. השר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום: גם בכביש עמק המצלבה, כפי שאמר היושב ראש. היום, כאשר נוסעים בכביש 6 ואדוני שבא מהצפון והיה אולי בנסיעה בימי שני בירושלים של 2.5 שעות, 2.45 שעות, אני חושב שיש לך היום קיצור של בין 45 דקות לשעה במשך הנסיעה. זה פחות מזהם, זה גורם לפחות תאונות, פחות מכוניות נמצאות בכביש באותו זמן נתון. אני חושב שזה רק תורם לסביבה ולאיכות הסביבה. אני מאוד מכבד אותם ואני חושב שזה דבר נכון שהם עומדים על המשמר, אבל להגיד לא זה לא דבר שהייתי מקבל, או מקבל כל הזמן, צריך להגיד גם מה כן. בעניין הזה אנחנו פועלים להציל את ים המלח. אני חושב שכולנו אמונים על הצלת ים המלח מבלי לפגוע בו ומבלי לפגוע בים סוף.  היו"ר ראובן ריבלין: ימתין כבוד המשנה. חבר הכנסת בר-און, אם אתה רוצה אתה יכול לשאול. חבר הכנסת וקנין, בבקשה. חבר הכנסת אלדד ביקש ויש מקום לעוד אחד אם מישהו רוצה.  יצחק וקנין (ש"ס): אדוני השר, בישיבה שהתקיימה לפני פגרת הקיץ בוועדת הכלכלה, שגם כבוד השר נכח בישיבה זאת, אני חושב שאחד הדברים שעלו שם שבעצם הבירוקרטיה הישראלית והתכנונית והירוקים וכל שוחרי איכות הסביבה, שאין לנו שום דבר חלילה וחס כנגד הדבר – אתה ציינת מספר דברים כמו כביש 6 ועוד דברים , שברור לחלוטין שהם אלה שמעכבים, שלא ישראל הולכת לבצע את הפרויקט אלא הירדנים ששם הבירוקרטיה היא הרבה פחות מסורבלת ומסובכת.  ובכן, אני חושב שאנחנו צריכים לתת את הדעת בנושא הזה כי הפרויקט הזה, בכל זאת, זה משאב כלכלי שיכול להביא הרבה הזרמה כספית למשק הישראלי וגם לאותם אלה שיבצעו את העבודה. הדבר הזה חשוב לתת עליו את הדעת. היום אנחנו נכנעים פה, שזה לא יהיה איזה דבר שגורר את עצמו בשאר הפרויקטים.  היו"ר ראובן ריבלין: תמתין לכל השאלות ואז יכול להיות שתוכל לחבר. תן להם הזדמנות לשאול כי אולי אתה תענה ואז לא תהיה להם סיבה לשאול. חבר הכנסת אלדד, בבקשה.  אריה אלדד (האיחוד הלאומי): תודה אדוני השר. התשובה שלך מאוד מפורטת והיא הסבה את תשומת לבי למשהו שלא חשבתי עליו. אתה אומר שצריך היה את אישורה של מצרים כדי לשאוב מים סוף. עד כמה שאני זוכר מלימודי הגיאוגרפיה שלי, גם הרב הסעודית שוכנת לחופו של ים סוף. האם יש בידי ערב הסעודית זכות וטו על המפעל?  היו"ר ראובן ריבלין: תודה על השאלה. חבר הכנסת הורביץ - בנושא איכות הסביבה ודאי. ניצן הורוביץ (מרצ): לא, בעניין ים המלח והשדולה להצלת ים המלח. אדוני השר, מה שהרי שמעכב את ההחלטה, גם הבינלאומית, בעניין ים המלח זאת הבדיקה שמבצע הבנק העולמי וחברות שונות. התבטאת ואני שותף לדעתך על כך שהבדיקה הזאת נסחבת ומתמהמהת. האם תוכל לעדכן אותנו מה בעצם מעכב את הבדיקה הזאת ומונע מאיתנו לקבל החלטה על החלופה המתאימה?  היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה ושאלה נוספת שלי, כבוד השר: האם נושא הימים בין ים תיכון לים המלח ירד מעל הפרק באופן סופי? השר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום: טוב, אני אענה ל-4 שאלות. לשאלה הראשונה של חבר הכנסת וקנין. אני לא התייחסתי להיבטים הכלכליים ואין ספק שיש להם משקל מרכזי. הרי המטרה שלנו היא בהצלת ים המלח אבל גם ליצור שלושה יתרונות כלכליים במעלה הדרך. אחד, זה לייצר אגמים מלאכותיים בשני הצדדים, גם בצד שלנו וגם בצד שלהם, כאשר מאותו צינור אפשר יהיה לשפוך מים, אחרי שהם נשאבו, מים סוף.  דבר שני, זה יצור החשמל ודבר שלישי זה התפלת המים. שלושת הדברים האלה הם כמובן דברים חשובים לנו, מעבר להצלתו של ים המלח. אני מודה לך על כך שנגעת בהיבט הכלכלי כי אין ספק שההיבט הזה הוא היבט חשוב ומרכזי.  לגבי הנושא של מצרים, זה לא עניין של אישור אבל צריך להבין שאם עושים את השאיבה מעקבה, מצרים וטאבה זה במטווחי קשת והקרבה היא מאוד גדולה כך שאין ספק שההשפעה בחלק הזה היא השפעה יותר גדולה. אנחנו פועלים בצורה שבה אנחנו מאמינים שצריך לפעול. ההחלטה ללכת, גם בהבנה עם מצרים, אני חושב שהיא במקומה והיא נכונה, אבל זה לא עניין של זכות וטו כמו עניין שבו טאבה מאוד מאוד משיקה גם לאילת וגם לעקבה כך שיש לזה קרבה גיאוגרפית מאוד גדולה.  היו"ר ראובן ריבלין : טאבה ואל-בורג' נמצאות באותו קו רוחב מבחינת ים סוף. זאת אומרת, הגבול הצפוני של סעודיה בים סוף הוא בדיוק בקו אחד מטאבה. השר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום: עדיין זאת קרבה יותר ומצרים היא זאת שהעלה את השאלות. אנשי המקצוע היו בקשר ואני חושב שהבעיה הזאת נפתרה.  (אחרי כן אא) לגבי השאלה של חבר הכנסת הורביץ. רוני בר-און (קדימה): הדאגה של המצרים שאם תהיה תעלת ימים בין ים סוף לבין ים המלח, סופה שתהיה תעלת ימים בין ים המלח לים תיכון ואז היתרון היחסי של תעלת סואץ יילך לאיבוד. זאת הדאגה שלהם.  השר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום: יכול להיות ואני אתייחס למה שהוא אמר לגבי הים התיכון. אחרי זה אני גם אענה להערה של חבר הכנסת בראון. תראה, אני לא רוצה לחשוד בכשרים, חבר הכנסת הורביץ, אבל היה כבר מי שאמר לי בתחילת הדרך שסקר ההיתכנות לא ייגמר לעולם. כי זה מזכיר את אותו רואה חשבון עורך-דין שנסע לחו"ל והשאיר את הבן שלו לפקח על המשרד. כאשר הוא מתקשר אליו מחו"ל ואומר לו: תגיד, מה קרה? הכול בסדר? אומר לו: סיימתי את כל התיקים. אומר לו: אידיוט מה עשית? אומר לו: מה, הייתי כל-כך יעיל, עבדנו כל-כך טוב. הוא אומר: זה שהתיקים האלה פתוחים כבר מימנתי את הלימודים שלך, של אחותך, ושל אח שלך. מה אתה עושה? כל עוד שיש כסף להשאיר פתוח.  אז היה כבר מי שאמר לי שכל עוד יש כסף ומזרימים לסקר היתכנות זה לא יגמר. אז אני לא רוצה לחשוד בכשרים ואני מאוד מקווה שזה יגיע לשלב הסיום. אין ספק שהוזרם לסקר הזה הרבה הרבה כסף ועדיין מוזרם. אני חושב שהגיע הזמן שזה יסתיים. כשהייתי בוושינגטון הבעתי את עמדתי שצריך לזרז את זה ולהקדים את זה ובוודאי לא לסטות מלוח הזמנים המקורי בצורה כל כך בוטה. אני מקווה, כמו שנאמר, שלכל המאוחר תחילת 2011 הסקר הזה כבר יפורסם. העניין של הליכה בשלבים נועדה למנוע את הצורך להמתין עד אז וכבר עכשיו לעשות את אותן פעולות שנדרשות שכאשר סקר ההיתכנות הזה יפורסם, ניתן יהיה להוציא את הפרויקט מייד אל הפועל. לכן אותם שלבים שנדרשים בביצוע הפיילוט הם שלבים חשובים שיש צורך, כמובן, להבין שהם לוקחים זמן של שנה, שנה וחצי, עד אשר תהיה ההפעלה.  לגבי העניין של פרויקט ים תיכון ים המלח, הרי זה הפרויקט המקורי שלשמו התכנסנו בחזונו של הרצל, בספרו "מדינת היהודים". כמובן הוא דיבר על הפרויקט מים תיכון לים המלח. אבל מאז עברו הרבה מים בירדן וגם בים המלח. ההסכם שנחתם ב-2005 עם ירדן נחתם על מה שנקרא "Red Dead" – Red Sea-Dead Sea , והדבר הזה כבר יצא לאוויר העולם. זה אחד.  היו"ר ראובן ריבלין : זה יכול להיות - - השר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום: או.קיי, זה כבר יצא לאוויר העולם. זה אחד. שניים, היום בין ים תיכון לים המלח יש כבר ישובים רבים ומעובים, לא מה שהיה בעבר שהכול היה שומם ולא היה שום דבר, כך שהאפשרויות הן יותר מצומצמות. הרי תמיד אנחנו צריכים לזכור, חלילה וחס, מה יקרה אם תהיה איזו דליפה בצינור או אם יקרו כל מיני דברים – לא שאם יקרה בערבה זה בסדר, חס וחלילה חס ושלום, אבל אין ספק שבצד השני ההשפעה היא יותר גדולה. אנחנו כבר מחויבים לעניין הזה בהסכם בינלאומי שנחתם בין ישראל לבין ירדן לבין הרשות הפלסטינית. כידוע, גם כעורך דין ותיק ובכיר, אתה יודע שהסכמים בינלאומיים יש לכבד ואנחנו עומדים בעניין הזה.  לגבי הערתו של חבר הכנסת רוני בראון רוני בר-און (קדימה): תעשה מזלג. היום מזלג זה פופולארי. השר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום: מאחר ואדוני לא יכול להתאפק, והוא גם מעלה בדל חיוך על שפתותיי, אז אני אענה לך באותו הומור ואומר לך שאנחנו אוכלים רק במזלג אחד. אף פעם לא עושים את זה בשני מזלגות. אנחנו רואים את הפרויקט ים סוף - ים המלח. האפשרות להמשיך אותו הלאה, כאשר הוא לא יעשה באותם אמצעים, לפי דעתי לא קיימת כי אז אתה מביא מים גם מים סוף וגם מים תיכון. האפשרות של השפעה על ים המלח בעניין הזה תהיה כמעט בלתי הפיכה. לכן אני חושב שאנחנו מסתפקים בעניין הזה.  אני מודה לחבר הכנסת וקנין שהעלה את הנושא ונתן לי אפשרות להתייחס לפרויקט שהוא פרויקט חשוב מאוד. בימים האלה אנחנו מסיימים את הבחינה של נושא המימון, האם זה יהיה דרך קרן המטבע הבינלאומית או האם זה יהיה בשיטת B.O.T - Build Operate Transfer. זה נראה היום אולי הולך יותר לשיטת ב-B.O.T אבל אנחנו עדיין לא סיימנו את העניין גם מול קרן המטבע הבינלאומית ובהתערבות של ממשלה אירופאית ידידה, כדי לנסות ולהביא אותה גם לתוך הפרויקט.  רוני בר-און (קדימה): יש תכנית שלמה ומגובשת שהונחה על ידי יזמים שפועלים בעניין הזה. השר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום: ההפעלה, אם היא תהיה, היא תהיה בצד הירדני. אין ספק שהיזמים הישראלים עשו עבודה טובה, אבל כמו שהירדנים אומרים: אתם יכולים לבחור את מי שאתם רוצים, בסופו של דבר זה בשטח שלנו ואנחנו אמורים לבחור את החברה. כמובן יחד איתנו. אבל, אנחנו נרצה, במידה וזה יהיה אפשרי, לשלב כל גורם ישראלי, במידה וזה יהיה ניתן. נכון לעכשיו, יש חברה אמריקאית מסוימת שכבר נמצאת בפעילות ויש לה משרדים בעמאן והיא דיי נמצאת בקשר עם הירדנים. אנחנו גם פועלים איתם ואנחנו נראה בהמשך הדרך מהן האפשרויות בעניין הזה.  היו"ר ראובן ריבלין : תודה רבה. כאשר אישרתי את השאילתה של חבר הכנסת וקנין, שהיא נראתה בעיניי באמת חשובה ברמה הלאומית, ידעתי שיהיו הערות גם בנושאי איכות הסביבה. לא בניגוד אלא הערות כפי ששמענו ולכן אני מודה לך.  השר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום: אני חושב שעשית טוב כי העניין הוא שהפרויקט הוא למען איכות הסביבה ולא נגד איכות הסיבה. הצלת ים המלח זה דבר שיתרום לאיכות הסביבה ולדעתי יתרום מאוד. לכן יש גם הרבה ירוקים שתומכים בפרויקט הזה. היו אצלי ואומרים שלא לדאוג ולעשות את זה. יש, כמובן, אחרים, שבאופן טבעי מביעים חששות. מה שנקרא, אשרי אדם שמפחד תמיד ואין לי שום בעיה עם זה.

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

© Copyright to seeking-the-world.com זכויות יוצרים לאתר