תעלת הימים two seas canal: 2009

1 בנובמבר 2009

השר שלום על תעלת הימים: הירדנים יבחרו החברה שתבצע את הפרויקט

השר שלום על תעלת הימים: הירדנים יבחרו החברה שתבצע את הפרויקט

לדברי השר לפיתוח הנגב, סקר ההיתכנות בשיתוף הבנק העולמי היה צריך להסתיים ב-2009 - אולם יימשך עד 2011

12:11 15.10.2009

הארץ, מאת: אורה קורן

השר לפיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום, אמר בדיון במליאת הכנסת שנערך אתמול, כי היזמים הישראלים שתכננו את פרויקט תעלת הימים "עשו עבודה טובה", אולם לא בטוח שהם יוכלו לממש את התוכניות. בכך רמז סילבן ליוזמה של יצחק תשובה לה היו שותפים אילי הון ישראלים דוגמת שרי אריסון, בני שטיינמץ ונוחי דנקנר, להפוך את הערבה לעמק שלום.

על רקע הודעת ירדן לפני כשבוע על קידום הפרויקט בשטחה באופן עצמאי, אמר שלום במליאת הכנסת, כי "ההפעלה תהיה בצד הירדני. אין ספק שהיזמים הישראלים עשו עבודה טובה, אבל כמו שהירדנים אומרים: 'אתם יכולים לבחור את מי שאתם רוצים, בסופו של דבר זה בשטח שלנו ואנחנו אמורים לבחור את החברה'. כמובן יחד איתנו. אבל, אנחנו נרצה, במידה שזה יהיה אפשרי, לשלב כל גורם ישראלי. נכון לעכשיו, יש חברה אמריקאית שכבר נמצאת בפעילות ויש לה משרדים בעמאן והיא נמצאת בקשר עם הירדנים. אנחנו גם פועלים איתם ואנחנו נראה בהמשך הדרך מהן האפשרויות בעניין הזה".

שלום הוסיף, כי בהסכם השלום עם ירדן ועל פי המקובל בעולם, ירדן לא תוכל לפעול לבדה בכל הקשור לים המלח, שהוא ימה משותפת לישראל. בנוסף, ישנה הסכמה עם ירדן והבנק העולמי על שלב ניסוי בפרויקט, המתואם עם ישראל. קידום הפיילוט ייעשה מבלי להמתין לסקר ההיתכנות הסביבתי המתבצע לפרויקט המלא.

שלום הוסיף, כי סקר ההיתכנות, הממומן על ידי הבנק העולמי, שנועד לבחון את השפעת הפרויקט על הסביבה, היה אמור כבר להסתיים ב-2009. "התהליך המשותף לבדיקת ההיתכנות המקצועית לפרויקט נעשה בשיתוף הבנק העולמי. סקר ההיתכנות כבר היה אמור להסתיים מזמן, ב-2009. כרגע הוא יהיה, אולי, בסוף 2010, ואפילו ב-תחילת 2011, ולצערי הרב זה הולך באופן הרבה יותר איטי", אמר.

בהתיחסות לשאלה בדבר השפעתם של הגופים הירוקים המתנגדים לפרויקט על הסקר אמר שלום: "אני לא רוצה לחשוד בכשרים, אבל היה כבר מי שאמר לי בתחילת הדרך שסקר ההיתכנות לא ייגמר לעולם. אני חושב שהגיע הזמן שזה יסתיים. כשהייתי בוושינגטון הבעתי את עמדתי שצריך לזרז את זה ולהקדים את זה ובוודאי לא לסטות מלוח הזמנים המקורי בצורה כל כך בוטה. אני מקווה, כמו שנאמר, שלכל המאוחר בתחילת 2011 הסקר הזה כבר יפורסם".

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

31 באוקטובר 2009

הרווח כולו של ירדן ההפסד כחול-לבן

הרווח כולו של ירדן ההפסד כחול-לבן

השבוע נאלצו שמעון פרס ויצחק תשובה לבלוע גלולה מרה: ירדן הודיעה כי תקדם לבדה את פרויקט תעלת הימים. כל עוד אין שלום עם הפלסטינאים ייאלצו הישראלים לצפות מהצד בקנאה בהפיכת המדבר הירדני למרחב ירוק ומשגשג

הארץ, אורה קורן

22.05.2009 00:12

גם גינוניו המלכותיים של מלך ירדן עבדאללה השני לא הצליחו להמתיק את הגלולה המרה שנאלצו לבלוע נשיא המדינה שמעון פרס ואיש העסקים יצחק תשובה. ירדן, כך אמר השבוע המלך, תקים בלי ישראל את פרויקט תעלת הימים, שתחבר את ים סוף לים המלח. עבדאללה סיפר ל"טיימס" הבריטי הפרויקט ילווה בהתפלת כמויות מים אדירות ובפיתוח תיירות, תעשייה וחקלאות לאורך התעלה.

נראה שפרס יתייחס לכך כפרק נוסף בספר ההיסטוריה עב הכרס של המזרח התיכון החדש, ויקווה שבפרקים הבאים תהיה התפתחות חיובית יותר. לתשובה זו אכזבה אסטרטגית ראשונה, אף שעושה רושם כי הבין כבר ב-2008 שהירדנים ממוססים את חזונו לשלום כלכלי בערבה.

לפני שנה בדיוק, במאי 2008, עמד תשובה על הבמה בירושלים בכנס הנשיא, והכריז בקול נרגש על חזונו לכריית תעלת השלום בין ים סוף לים המלח. בעיני רוחו הוא כבר ראה איך התעלה תהפוך את הערבה לעמק השלום בין ישראל לירדן, שיספק תעסוקה ושגשוג לכולם.

אחר כך חיבק תשובה את כתפו של עידן עופר, ולא במקרה: עופר הוא בעל השליטה בכיל - החברה האם של מפעלי ים המלח, שייאלצו להשקיע יותר כסף בכריית האשלג עקב הזרמת המים מהתעלה. "הכל ייעשה בתיאום ובהסכמה עם כולם", הבטיח תשובה. עופר חייך בנימוס ושתק. תשובה לא הביא בחשבון את הרגישות בירדן לשיתוף פעולה עם ישראל, ולא יכול היה לצפות את מבצע "עופרת יצוקה" ואת המשבר הכלכלי העולמי. אלה, לצד ההסתייגות של כיל מהפרויקט, שינו את התוכניות - וחזונו דעך בקול דממה דקה.

מלכתחילה פיגר תשובה בשנה אחר התוכניות הירדניות. ב-2007, כשירדן הבינה שהיא נקלעת למשבר מים חמור, הוחלט לקדם את רעיון התעלה הוותיק - אך בצד הירדני בלבד. באותו זמן היה ברור שהתהליך המדיני עם הפלסטינאים תקוע - וירדן, שכ-80% מתושביה הם פלסטינאים, לא היתה יכולה להרשות לעצמה להסתכן באופוזיציה לוחמנית שתערער את יציבות המשטר כתוצאה משיתוף פעולה אסטרטגי עם ישראל.

יכול מאוד להיות שצריך לקבל את דבריו של עבדאללה כפשוטם: ירדן אינה יכולה להמתין עם תוכנית הפיתוח הקריטית שלה בתחום המים עד שייחתם הסכם שלום ישראלי-פלסטיני. עם זאת, אפשר גם להניח שמדובר בהחלטה זמנית, ושהדברים נועדו לתמרץ את ישראל להתקדם בשיחות עם הפלסטינאים - שהסכם עמם יאפשר את חידוש פרויקט התעלה המשותפת.

המרוויחה הגדולה מהסיפור היא ירדן. כשהפרויקט יושלם בעוד 20 שנה היא תקבל מים מותפלים ואנרגיה, תפריח את השממה בין עקבה לים המלח, תספק תעסוקה לתושביה ותיהפך ליעד תיירות אטרקטיווי.

המפסידות העיקריות הן אילת, הערבה וכיל. אילת תאבד את האטרקטיוויות התיירותית שלה, הערבה לא תיהפך למרחב ירוק של חקלאות, תעשייה ותיירות, וכי"ל תצטרך לתמרן מול ירדן כדי לצמצם את הנזקים שתגרום לה הצפת ים המלח במים.

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

ירדן תתחיל בהקמת תעלת הימים ב-2010

ירדן תתחיל בהקמת תעלת הימים ב-2010

בפרויקט יושקעו כ-2 מיליארד דולר, והוא יאפשר הזרמת כ-280 מיליון מ"ק של מים בשנה מים סוף לים המלח

06:57 11.10.2009

הארץ, מאת: אורה קורן

ירדן תתחיל להקים ב-2010 את פרויקט תעלת הימים - כך פירסם אתמול העיתון הבריטי "טלגרף". בפרויקט יושקעו 2 מיליארד דולר, והיקפו יהיה קטן מזה של הפרויקט המשותף שתיכננו ירדן, ישראל והרשות הפלסטינית.

ממשלת ירדן הודיעה בשבוע שעבר כי בכוונתה להזרים כ-280 מיליון מ"ק של מים בשנה מים סוף לים המלח. רוב המים ישמשו להתפלה, והשאר יוזרמו לים המלח המתכווץ. "ירדן תחל בשלב הראשון של הפרויקט בסיוע מדינות תורמות והמגזר הפרטי", אמר שר המים הירדני, גנרל מייסון זועבי. לדבריו, המהלך הירדני יוכל להיות השלב הראשון של הפרויקט המשותף.

הפרויקט המשותף אמור להזרים בכל שנה 1.8 מיליארד מ"ק של מים מים סוף לים המלח, מהם 800 מיליון מ"ק להתפלה שישמשו את ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית. הבנק העולמי מממן סקר היתכנות סביבתי לפרויקט זה, שמסקנות הביניים שלו אמורות להתפרסם ביוני הקרוב. המסקנות המלאות יפורסמו ב-2011.

ההצהרה הירדנית תואמת חלקית את הודעת ישראל מיוני 2009, שלפיה הושגה הסכמה על פרויקט ניסוי (פיילוט) בפגישות שערך השר לשיתוף פעולה אזורי סילבן שלום בירדן ועם נשיא הבנק העולמי, רוברט זוליק.

על פי ההערכות בישראל, עלות הניסוי 1.25 מיליארד דולר. עלות הפרויקט כולו, הכולל הנחת שלושה-ארבעה צינורות, מוערכת ב-10-15 מיליארד דולר.

ארגוני איכות סביבה הביעו בשבוע שעבר חשש מההשלכות שיהיו לפרויקט הירדני על הסביבה. "אנחנו מודעים לכך שהפרויקט יזרים כסף רב לכלכלה הירדנית, אך המחיר עלול להיות גבוה מדי", אמר מונקיט מהיר, מנהל ארגון ידידי כדור הארץ בעמאן.

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

12 באוגוסט 2009

מומחים הסקר הסביבתי לתעלת הימים - אינו אמין

מומחים הסקר הסביבתי לתעלת הימים - אינו אמין

מומחים ישראלים מותחים ביקורת חריפה על התקדמות הסקר הסביבתי לפרויקט "תעלת הימים". הביקורת נמתחה בעקבות מפגש שקיימו עם נציגים בכירים בחברה הבריטית המבצעת את הסקר. "(הנציגים) הפגינו רמת התמצאות נמוכה מאוד. מצב זה מטיל צל כבד על ערכו ואמינותו של הסקר", אמרו. החברה להגנת הטבע: מצב הסקר צריך להדאיג כל אדם בישראל

יעל דראל YNET

פורסם:

12.08.09, 08:04

בעוד כשנה אמור להגיע לסיומו סקר ההיתכנות הסביבתי לפרויקט מובל השלום (תעלת הימים) - סקר המתעתד לבחון את ההשפעה הסביבתית של הזרמת 2 מיליארד קוב מים בשנה ממפרץ אילת לים המלח. הבדיקה נעשית עבור הבנק העולמי על ידי חברת ERM הבריטית, אך ביקור של נציגים בכירים בחברה בישראל לפני כשבועיים, הותיר בקרב מומחים ישראלים ספקות באשר לאמינות הסקר וליכולתם של אנשי המקצוע בחברה לבצעו בלוח הזמנים הנתון.

ספקות אלו הועלו בין היתר על-ידי הגיאולוג אלי רז, חוקר במכון ים המלח למחקר ומי שמשמש כיועץ לתוכנית המתאר הארצית לים המלח וחופיו (תמ"א 13). רז נכח במפגש שהתקיים לפני כשבועיים בראש העין בו נכחו שני נציגים בכירים מטעם החברה, בהם גם ראש צוות הבדיקה, ריימונד קולי. מהצד הישראלי נכחו בין השאר נציגי חברת "מקורות" ופרופ' עזרא סדן, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, המעורב גם הוא בגיבוש תמ"א 13.

במסמך סיכום המפגש הרשמי, שהגיע לידי ynet, כותב רז כי: "כללית, האורחים הפגינו רמת התמצאות נמוכה מאוד בפרויקט שלהם עצמם, וכך גם לגבי הבנתם את ים סוף-ערבה-ים המלח וההשלכות הסביבתיות שאותם הם אמורים לבדוק".

בהמשך הוא כותב: "אין מנוס מהמסקנה כי ללא קשר לרמתם האישית או המקצועית, שיכולה להיות גבוהה, רמת הידע הנוכחית והזמן הנותר עד להשלמת העבודה אינם מאפשרים כל סיכוי להוציא סקר היתכנות ברמה סבירה". רז ממשיך ומציין כי "מצב זה מטיל צל כבד מאוד על ערכו ואמינותו של סקר ההיתכנות, האמור להיות בסיס לפרויקט עצמו המכיל, כידוע אי ודאויות משמעותיות מאוד".

בשיחה עם Ynet מתח גם פרופ' עזרא סדן ביקורת חריפה על התנהלותם של נציגי החברה הבריטית ואמר כי נראה "שהם אינם מבינים על מה הם מדברים". סדן ציין כי נציגי החברה הסבירו שהם הגיעו על מנת להתרשם, וכי הדבר אינו נראה סביר - נוכח השלב המתקדם שבו אמור להיות מצב הסקר. "לא ברור איך בשלב כזה הם עדיין לא מסוגלים לספק תשובות בסיסיות", אמר סדן.

בוחנים את ההשפעות הסביבתיות על האזור. ים המלח (צילום: דביר אלמוג)

בארגוני הסביבה מודאגים

סקר ההיתכנות של החברה הבריטית אמור בראש ובראשונה לבצע הערכה של ההשפעות הסביבתיות שיהיו לפרויקט על האזור. בין השאר הוא אמור להשיב על שאלות כגון מה תהיה השפעת מי מפרץ אילת על ים המלח? האם תהיה השפעה על משטר הזרמים ובתי הגידול במפרץ אילת? או כיצד ישפיעו תעלות ההובלה על הסביבה האקולוגית במדבר.

סקר נוסף שמתבצע במסגרת הפרויקט נערך על-ידי החברה הצרפתית Coyne et Bellier אולם סקר זה בוחן בעיקר את ההיתכנות הטכנית-הנדסית של הפרויקט.

בתוך כך, השר לפיתוח אזורי, סילבן שלום, מבקש לקדם תוכנית "פיילוט" שתשמש כמעין שלב ראשון של הפרויקט, במסגרתה יישאבו כ-200 מיליון קוב מים מהים האדום ויוזרמו בצינור בקוטר 5.5 מטרים לים המלח.

תוכנית נסיונית זו מתעתדת לכלול גם הקמת מפעל התפלה שיעביר כ-100 מיליון קוב מים לממלכת ירדן. שארית המים תוזרם לים המלח כדי לבחון את ההשפעות הסביבתיות של עירבוב המים.

בארגוני הסביבה הביעו דאגה מן הרושם שהותירו נציגי החברה ומתחו ביקורת על התנהלות הסקר עד כה. בחברה להגנת הטבע ציינו כי "הביקורת החריפה צריכה להדאיג כל אדם בישראל ולא רק את שוחרי הסביבה מכיוון ומדובר במגה-פרויקט, בעל השלכות הרות גורל על הסביבה". בחברה טענו כי "הכותרת 'צוות בדיקה בינלאומי' מחפה על בדיקה חובבנית ושטחית שתשאיר אותנו בעוד כשנה, בתום הבדיקה, עם אותן השאלות, או גרוע מכך, עם תשובות לא אמינות שיסללו את הדרך להקרבת מפרץ אילת והערבה על מזבח ים המלח".

בבנק העולמי אישרו כי חברת ERM היא החברה המבצעת את סקר ההיתכנות הסביבתי, אך סירבו להתייחס ישירות לביקורת שנמתחה על החברה. בהודעת הבנק נמסר כי הם מביעים אמון בהליך העבודה של צוות החברה וכי מוקדם להעריך את התקדמות הסקר, שכן הוא נמצא עדיין בשלביו הראשוניים. עוד נמסר כי הם ממליצים "להימנע משיפוט מוקדם של הליך העבודה".

28 ביולי 2009

"רק תעלת הימים תציל את ים המלח"

סילבן שלום: "רק תעלת הימים תציל את ים המלח"; חנין: "הסיכונים הסביבתיים גדולים"

ח"כ דב חנין: "בפרויקט אין התמודדות עם כך שנהר הירדן נהפך לתעלת ביוב ובקושי זורם". השר לשיתוף פעולה אזורי סילבן שלום: "מטרת הפיילוט היא בדיקת ההשפעות הסביבתיות"

הארץ, צבי זרחיה

27.07.2009 23:39

בדיון שנערך אתמול בוועדת הכלכלה של הכנסת התריע ח"כ דב חנין (חד"ש), יו"ר השדולה הירוקה בכנסת, מפני ההשלכות הסביבתיות של פרויקט תעלת הימים בין ים סוף לים המלח. מנגד אמר השר לשיתוף פעולה אזורי, סילבן שלום: "ים המלח גווע ואין מציל, וזו הדרך היחידה להצילו. הגענו לפריצת דרך דרמטית - וחייבים להמשיך".

לדברי שלום, "פרויקט תעלת הימים יוצא אל הפועל. ירדן קיבלה את המתווה הפוליטי שבו יישום הפרויקט בשלבים, וכך גם הבנק העולמי". עוד אמר שלום כי ההחלטה, שלה שותפים הירדנים והבנק העולמי, מתייחסת ליישום הפרויקט כ"פיילוט", שבשלב הראשון יונח בין ים סוף לים המלח צינור אחד (מתוך ארבעה מתוכננים), ויישאבו מים סוף 200 מיליון מ"ק בשנה, שמחציתם יותפלו ויועברו לירדן, ומחציתם יוזרמו לים המלח. לדבריו, עלות הפיילוט היא כ-1.25 מיליארד דולר, והעלות הכוללת של הפרוייקט היא 10-15 מיליארד דולר.

לדברי שלום, התהליך לא יזיק באופן מהותי לימים, ומטרת הפיילוט היא "בדיקת ההשפעות הסביבתיות על ים סוף וים המלח". כמו כן, אמר, התפלה של 100 מיליון מ"ק מים היא פתרון למצוקת המים בירדן.

חנין הזהיר כי "אנחנו מתקדמים מהר למהלך שיש בו סיכונים גדולים מאוד. אני ממליץ על בדיקה של כמה אופציות שיתמודדו עם הגורם לבעיה ולא רק עם מציאת פתרונות". חנין אמר כי יש בעייתיות בדרך ניצול מי ים המלח, בין השאר על ידי מפעלי ים המלח ובחוסר ההתמודדות עם כך ש"נהר הירדן הפך לתעלת ביוב ובקושי זורם".

יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ אופיר אקוניס (ליכוד) אמר כי "מיזם תעלת הימים יהיה פריצת דרך בהפקת מים ראויים לשתייה תוך יצירת מקורות תעסוקה רחבי היקף לתושבי הדרום". לדבריו, "חברי הוועדה תומכים בפיילוט".

גם ראש רשות המים, פרופ' אורי שני, הביע תמיכה בפרויקט ובפיילוט. מנכ"ל אגודת ידידי כדור הארץ, גדעון בלומברג, אמר כי לפי ההסכמים הבינלאומיים, הירדנים לא יוכלו לקדם את הפרויקט לבדם ללא הסכמה מצד ישראל. הבנק העולמי מקיים בדיקה שעתידה להסתיים בעוד כשנה וחצי, ולכן אין עניין לקדם את הפיילוט לפני תוצאות הבדיקה. הבנק העולמי מסר לאגודה כי בכוונתו לצאת מהפרויקט במידה שיתחילו את הפיילוט המוצע.

מנכ"לית עמותת אדם טבע ודין, עו"ד ציפי איסר-איציק, בירכה על היוזמה אך לדבריה, גם הפיילוט הוא פרויקט עצום בפני עצמו, ויש חשש מהנזקים הסביבתיים שייגרום.

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

סילבן שלום תעלת הימים יוצאת לדרך

סילבן שלום תעלת הימים יוצאת לדרך; 200 מיליון מ"ק בשנה יישאבו מים סוף; מחציתם יותפלו לטובת ירדן

ועדת הכלכלה אישרה ביצוע פיילוט לפרויקט; אגודת ידידי כדור הארץ: הבנק העולמי לא יתמוך בפיילוט

14:54 27.07.2009

הארץ, מאת: צבי זרחיה

המשנה לרה"מ והשר לשיתוף פעולה איזורי, סילבן שלום, אומר כי פרויקט הקמת תעלת הימים הולך להתמשש ובשלב ראשון יבוצע פיילוט, לאחר ש"ירדן קיבלה את המתווה הפוליטי שכולל יישום בשלבים של הפרויקט, וכך גם הבנק העולמי. אנחנו הולכים להוציא את הפרויקט אל הפועל".

בהופיעו היום בוועדת הכלכלה אמר שלום כי "ההחלטה של השותפים הירדנים והבנק העולמי מתייחסת ליישום הפרוייקט כפיילוט ב-4 שלבים: הנחת צינור אחד מתוך הארבעה, שאיבה של כ-200 מיליון מ"ק לשנה מים סוף, התפלה של כ-100 מיליון מ"ק לשנה שיועברו לירדן וכן מעבר של כ-100 מיליון מ"ק לשנה שיועברו לים המלח.

לדבריו, עלות הפיילוט ,כולל מרכיב התפלהף היא כ-1.25 מיליארד דולר. העלות הכוללת של הפרוייקט - 10-15 מיליארד דולר.

שלום הדגיש שהפיילוט יאפשר בדיקת השפעות סביבתיות: הזרמת המים תאפשר בדיקה של ההשפעות האקולוגיות ובחינה של ממשקי שאיבה ושחרור שונים. התהליך יתקיים ללא נזק מהותי לאף אחד מהימים. כמו כן, התפלת כמות מים של 100 מיליון מ"ק, מהווה פתרון למצוקת המים בירדן.

שלום הוסיף כי "הגישה השלבית תיבחן בעדיפות הגבוהה ביותר במסגרת מחקר ההיתכנות. נושא המימון לפיילוט בבדיקה מול השותפים וגורמי מימון בינלאומיים. המטרה בפיילוט היא בדיקת ההשפעות הסביבתיות על ים סוף וים המלח. זה יאפשר לנו לבחון מבחינה הנדסית מה קורה כשמניחים צינור אחד במקום ארבעה. וכמובן נושא התפלת המים, שהוא הנושא האקוטי ביותר לצד הירדני שסובל ממחסור חמור במים".

"ים המלח גווע ואין מציל, זו הדרך היחידה להציל אותו", התפייט שלום. "אנחנו נמצאים בשלב שבו הגענו לפריצת דרך דרמטית וחייבים להמשיך". עוד הוסיף שלום ש"המתכון הוא שיתוף פעולה אזורי שיחמם את השלום הקר. הפרויקט הזה הוא במסגרת המאמצים שאנחנו עושים כדי ליצור שיתוף פעולה כלכלי עם הרשות הפלסטינית וירדן כבסיס למיזמים משותפים נוספים שיקדמו את האינטרסים של כל הצדדים".

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ אופיר אקוניס (ליכוד), אמר כי "מיזם תעלת הימים יהווה פריצת דרך בהפקת מים ראויים לשתייה תוך יצירת מקורות תעסוקה רחבי היקף לתושבי דרום הארץ". אקוניס הוסיף כי "לפרויקט חשיבות כלכלית, חשיבות להצלת ים המלח, מיזמי תיירות ותעסוקה. חברי הוועדה תומכים בעריכת ההפיילוט".

יו"ר השדולה הירוקה בכנסת, ח"כ דב חנין (חד"ש), הזהיר כי "אנחנו מתקדמים מהר למהלך שיש בו סיכונים גדולים מאוד. אני ממליץ על בדיקה של כמה אופציות שיתמודדו עם מה שגורם לבעיה ולא רק עם מציאת פתרונות". חנין הצביע על הבעייתיות בדרך ניצול מי ים המלח, ובתוכם מפעלי ים המלח, ועל חוסר ההתמודדות עם העובדה שנהר הירדן הפך לתעלת ביוב שבקושי זורם".

פרופ' אורי שני, ראש רשות המים, הביע תמיכה בפרויקט ובפיילוט שהשר הציע מתוך תקווה שכך יוכלו לקבל הערכה מספקת על הפרויקט ללא גרימת נזק במידה ויגלו כי הפרויקט בעייתי.

גדעון בלומברג, מנכ"ל אגודת ידידי כדור הארץ, אמר כי לפי ההסכמים הבינלאומיים הירדנים לא יוכלו לקדם את הפרויקט לבדם ללא הסכמה מצידנו. "הבנק העולמי מקיים בדיקה שעתידה להסתיים בעוד כשנה וחצי ולכן אין עניין לקדם את הפיילוט לפני תוצאות הבדיקה. הבנק העולמי מסר לאגודה כי בכוונתו לצאת מהפרויקט במידה ויתחילו את הפיילוט המוצע".

עו"ד ציפי איסר-איציק, מנכ"ל עמותת אדם טבע ודין, בירכה על היוזמה אך טענה כי יש לבחון חלופות אחרות להצלת ים המלח שיכולות להיות פחות פוגעניות בסביבה. לטענתה, גם הפיילוט הוא פרויקט עצום בפני עצמו ויש חשש מהנזקים הסביבתיים שייגרמו כתוצאה מכך.

רוני יפה, יזם בתחום הובלת מים, אמר כי "ישנה חלופה נוספת שאיננה נשקלת של יבוא מים מטורקיה - חלופה שיכולה לפתור את כל בעיות המים של האזור. בעלויות של 12.5 מיליון דולר ניתן תוך שנה לבצע פיילוט ולקבל מענה ליכולות חלופה זו".

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

הח"כים בעד התחלת פרויקט "תעלת הימים"

הח"כים בעד התחלת פרויקט "תעלת הימים"

השר לפיתוח אזורי, סילבן שלום, זכה לשבחים מחברי ועדת הכלכלה של הכנסת, כשהציג בפניהם יוזמה להזרמת מים מהים האדום לים המלח. נציב המים לשעבר: זה אסון טבע; זול יותר יהיה להתפיל מים ולתת למים לזרום מהכנרת דרומה לנהר הירדן

צבי לביא YNET

פורסם:

27.07.09, 13:51

בוועדת הכלכלה התייצבו היום (ב') שני מחנות בעד ונגד התוכנית של השר לשיתוף פעולה אזורי, סילבן שלום, להזרים מים מהים האדום לים המלח במסגרת "פיילוט" לפרויקט מוּבל השלום (תעלת הימים).

חברי הוועדה התייצבו כמעט כאיש אחד לטובת התוכנית ונתנו לשר את ברכת הדרך. הם שיבחו את יוזמתו לקדם את התוכנית שעשויה לדברי שלום להציל את ים המלח המתייבש, לחזק את שיתוף הפעולה עם ירדן, לפתור את בעיית המים הקשה שלה ולקדם את התיירות באזור.

לעומתם התייצבו מומחים ואנשי ארגוני שמירת הסביבה. אך בשונה מחברי הכנסת, הם היו חלוקים בדעותיהם באשר לפרויקט.

שלום: זה ניסוי שניתן לעוצרו אם ייגרם נזק

השר שלום הסביר כי במסגרת ה"פיילוט" יישאבו כ-200 מיליון קוב מים מהים האדום, ויוזרמו בצינור בקוטר 5.5 מטרים לים המלח. כ-100 מיליון קוב מהמים יותפלו עבור ירדן. שארית המים תוזרם לים המלח כדי לבחון את ההשפעות הסביבתיות של עירבוב המים. שלום הסביר כי תוכנית "מובל השלום" (תעלת הימים) המקורית כוללת הנחה של ארבעה צינורות כאלה; לדבריו, הפיילוט שהוא מקדם יעלה - לרבות ההתפלה - כ-1.25 מיליארד דולר לעומת 10-15 מיליארד של הפרויקט השלם. שלום הוסיף ואמר כי הוא מקווה שימצא המימון הבינלאומי לפרויקט, אלא אם יוחלט ליישם אותו בשיטת BOT, כלומר באמצעות זכיין שימכור את המים.

עוד על תעלת הימים:

· בדיקת תעלת הימים: רצינית או למראית עין?

· תעלת הימים: הטבע עשה זאת טוב יותר / עדי וולפסון

· תעלת בלאומילך מודל 2008 / גרשון פלג

שלום דחה את הביקורת שהשמיעו ארגוני סביבה בנוגע למהלך, ואמר כי מדובר בניסוי שאיננו בלתי הפיך, ואם יתברר שהוא כרוך נזק סביבתי לים המלח ניתן להפסיקו.

הוא הדגיש כי למהירות ההקמה של הפרויקט יתרון משמעותי שכן עיכובים שונים עלולים לעודד את הירדנים להקים לבדם את המוביל על אדמתם, ולצרכיהם. "במקום להתנגד להם מוטב להתחבר אליהם ולחבק אותם". אמר שלום. יושב ראש הוועדה, ח"כ אופיר אקוניס, אמר כי שיתוף הפעולה עם הירדנים תורם לפרויקט חשיבות אסטרטגית.

מנגד אמר נציג ארגון "ידידי כדור הארץ" גדעון ברומברג כי הניסיון לקדם את הפרויקט במהירות, תוך טענה כאילו הירדנים עומדים לבצע אותו לבדם אינה אלא טקטיקה. לדבריו, הירדנים לא יכולים לבצע פרויקט שכזה לבדם, וממילא מעשה כזה יפר את החוק הבינלאומי כך שאף בנק לא יסכים לממן אותו.

האם הבנק העולמי תומך? תלוי את מי שואלים

שלום אמר כי לפיילוט המוצע שותפים הירדנים והבנק העולמי; אלא שלפני כחודש הבהיר הבנק בהודעה מטעמו כי הוא שותף ופועל לבדיקת היתכנות של פרויקט "מובל השלום" אך לא ליוזמות פרטיות אחרות. ל-ynet נודע כי הודעתו של שלום כאילו הבנק שותף למהלך גרמה למבוכה רבה בקרב ראשי הבנק.

בדיון היום דחה שלום את הטענות כאילו הבנק ירד לחלוטין מכוונתו לממן את הפרויקט. לדברי שלום, הבנק העולמי רק הודיע לארגוני הסביבה בעולם שאפשרות נסיגתו מהפרויקט תישקל על ידו. "בכל מקרה הוא מצפה לדוח על ההשפעות הסביבתיות שיושלם ב-2011". שלום אמר כי תהליך כתיבת המכרז לביצוע הפיילוט, לימודו ויישומו, לרבות בחירת הזכיין, לא תסתיים לפני 2010 אך הוא מקווה כי מימון הבנק והתוכנית יפגשו באותו מועד.

מומחה: זה "אסון טבע"

בשונה מכל חברי הוועדה, רק ח"כ דב חנין אמר כי הוא מסתייג מהפיילוט, וציין כי חייבים קודם להתמודד עם תרומת מפעלי ים המלח לירידת מפלס הים, ועם העובדה שהירדן עצמו הפך לתעלת ביוב.

ראש המועצה האזורית תמר, דב לטבינוב, טען כי הבעיה המרכזית אינה המפעלים אלא הפחתת הזרימה לים המלח לעומת קצב האידוי. הוא הציע לבדוק את החלופה הישנה של הזרמת מים מהים התיכון מכיוון אשקלון.

גם יהודה דרורי, יועץ אסטרטגי מראשי שדולת ים המלח, אמר כי האופציה הריאליסטית היחידה היא צינור שיזרים את מי הים התיכון ממפרץ חיפה לבית שאן, תוך יצירת מפל של 200 מטר שיאשפר הקמת תחנת כוח חשמלית. משם ניתן להזרים את המים דרומה לים המלח.

פרופ' דן זסלבסקי מהטכניון, נציב המים לשעבר, אמר שכל התוכניות של תעלות המים נועדו לכישלון ומדובר ב"אסון טבע". לדעתו צריך לתת למי הכנרת לזרום באופן חופשי לים המלח במקום לשאוב אותם למוביל הארצי. הוא הוסיף ואמר שמפעל התפלה לאומי גדול שיספק את כל צורכי מדינת ישראל יהיה זול יותר מכל תוכנית, שכן קוב מים מותפלים עולה כדולר לעומת קוב מים הנשאבים מהכנרת שעולה כדולר וחצי.

עו"ד ציפי איסר איציק, "מנכ"ל אדם טבע ודין", תקפה את יוזמת השר שלום: "להתייחס לפרויקט שמציע השר כאל 'פיילוט' בלבד זו אחיזת עיניים. מדובר בהתחלת ביצוע בפועל של פרויקט תעלת הימים ללא בדיקת סיכונים סביבתיים וללא בחינת חלופות. התנהלות זו כרוכה בסיכונים סביבתיים הרסניים ובלתי הפיכים לים המלח ולסביבה.

27 ביולי 2009

תעלת הימים הדרך היחידה להצלת ים המלח

תעלת הימים הדרך היחידה להצלת ים המלח

השר לשיתוף פעולה אזורי, סילבן שלום, ממשיך לקדם את הפרויקט. בדיון בוועדת הכלכלה אמר: "ים המלח גווע והדרך להציל אותו זה להתחיל בביצוע הפיילוט, תוך בדיקת ההשפעות הסביבתיות".

העלות הצפויה, בשלב הראשון, 1.25 מיליארד דולר

לירן דנש ודליה מזורי | 27/7/2009 12:56

"ים המלח גווע ואין מציל, אנחנו נמצאים בשלב שבו הגענו לפריצת דרך דרמטית וחייבים להמשיך", אמר הבוקר (ב') המשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח איזורי, סילבן שלום, בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת. לדבריו, ירדן קיבלה את המתווה הפוליטי שכולל יישום בשלבים של תעלת הימים וכך גם הבנק העולמי. אנחנו הולכים להוציא את הפרויקט אל הפועל. "ים המלח גווע והדרך להציל אותו זה להתחיל בביצוע הפיילוט, לבדוק את ההשפעות הסביבתיות וזה מה שאנחנו מתכוונים לעשות".

"המשך ההימנעות מעשייה היא החלופה הגרועה ביותר מבחינה סביבתית ומבחינה כלכלית"

המשנה לראש הממשלה סילבן שלום. צילם יוסי אלוני

ההחלטה לה שותפים הירדנים והבנק העולמי מדברת על יישום הפרויקט בשלבים: הנחת צינור אחד מתוך הארבעה. שאיבה של כ- 200 מיליון מ"ק לשנה מים סוף, התפלה של כ-100 מיליון מ"ק לשנה שיועברו לירדן ומעבר של כ-100 מיליון מ"ק לשנה שיועברו לים המלח.

עלות הפיילוט כולל התפלה היא בסך של כ- 1.25 מיליארד דולר. זאת לעומת סך של 10- 15 מיליארד דולר שצפוי לעלות הפרויקט השלם.. הפיילוט יאפשר בדיקת השפעות סביבתיות - הזרמת המים תאפשר בדיקה של ההשפעות האקולוגיות ובחינה של ממשקי שאיבה/שחרור שונים. התהליך יתקיים ללא נזק מהותי לאחד הימים.

כן לעשייה

לדברי שלום, הגישה השלבית תבחן בעדיפות הגבוהה ביותר במסגרת מחקר ההיתכנות. "המטרה בפיילוט היא בדיקת ההשפעות הסביבתיות על ים סוף וים המלח. זה יאפשר לנו לבחון מבחינה הנדסית מה קורה כשמניחים צינור אחד במקום ארבעה. וכמובן נושא התפלת המים שהוא הנושא האקוטי ביותר לצד הירדני שסובל ממחסור חמור במים".

הדמיית תעלת הימים צילום: איי-פי

בישיבה הציג השר שלום חלק מקביעתו של מבקר המדינה מדוח שהתפרסם השנה ודן בנושא הטיפול בים המלח "המשך ההימנעות מעשיה, היא החלופה הגרועה ביותר מבחינה סביבתית ומבחינה כלכלית", נכתב בדוח. "זו הדרך היחידה להציל את ים המלח. והמתכון הוא שיתוף פעולה אזורי שיחמם את השלום הקר", ציין שלום.

במהלך המאה ה-20 ירד מפלס ים המלח ביותר מ-25 מטר. נפח המים המתנקז לים המלח הוא 350 מלמ"ק, ואילו

הנפח המתאדה הוא כ-1,000 מלמ"ק. אובדן שנתי של כ- 650 מלמ"ק בשנה. לפיכך יורד מפלס ים המלח בשיעור של יותר ממטר בשנה. לעליית המפלס יידרשו כ- 1.2 מיליארד קוב בשנה. שינוי זה אינו תוצאה של שינוי באקלים אלא תוצאה של התערבות אדם, הסיבות: שימוש במקורות המים השפירים בנהר הירדן והירמוך, גורם ל-70% מירידת המפלס. תעשיה ישראלית וירדנית גורמת לאובדן של כ-250 מלמ"ק לשנה ממי ים המלח.

סיכונים סביבתיים

חברי ועדת הכלכלה תמכו בעריכת הפיילוט, במיוחד נוכח הקשר עם הירדנים, שהפרוייקט יביא להעמקתו. יו"ר הוועדה, ח"כ אקוניס המליץ להמשיך את ההידברות עם כל הארגונים הנוגעים בדבר כדי שתעלת הימים תזרום באזורינו בשנים הקרובות. פרופ' אורי שני, מנהל רשות המים הביע תמיכה בפרויקט ובפיילוט שהשר הציע, מתוך תקווה שכך ניתן יהיה לקבל הערכה מספקת על הפרויקט, ללא גרימת נזק, אם יגלו שהפרויקט בעייתי.

עו"ד ציפי איסר-איציק, מנכ"ל אדם טבע ודין אמרה, כי "יש להתייחס לפרוייקט שמציע השר שלום כאל פיילוט בלבד היא אחיזת עיניים. מדובר בהתחלת ביצוע בפועל של פרוייקט תעלת הימים ללא בדיקת סיכונים סביבתיים וללא בחינת חלופות. מדובר בהקמת מתקן התפלה מן הגדולים בעולם (100 מליון קוב). התנהלות זו כרוכה בסיכונים סביבתיים ובלתי הפיכים לים המלח ולסביבה".

ואילו גדעון בלומברג, מנכ"ל אגודת ידידי כדור הארץ הוסיף, כי "לפי ההסכמים הבינלאומיים הירדנים לא יוכלו לקדם את הפרויקט לבדם ללא הסכמה מצידנו. הבנק העולמי מקיים בדיקה שעתידה להסתיים בעוד כשנה וחצי ולכן אין עניין לקדם את הפיילוט לפני תוצאות הבדיקה. הבנק העולמי מסר לאגודה כי בכוונתו לצאת מהפרויקט במידה ויתחילו את הפיילוט המוצע".