תעלת הימים הדרך היחידה להצלת ים המלח

תעלת הימים  הדרך היחידה להצלת ים המלח

השר לשיתוף פעולה אזורי, סילבן שלום, ממשיך לקדם את הפרויקט. בדיון בוועדת הכלכלה אמר: "ים המלח גווע והדרך להציל אותו זה להתחיל בביצוע הפיילוט, תוך בדיקת ההשפעות הסביבתיות".

העלות הצפויה, בשלב הראשון, 1.25 מיליארד דולר

לירן דנש ודליה מזורי | 27/7/2009 12:56

"ים המלח גווע ואין מציל, אנחנו נמצאים בשלב שבו הגענו לפריצת דרך דרמטית וחייבים להמשיך", אמר הבוקר (ב') המשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח איזורי, סילבן שלום, בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת. לדבריו, ירדן קיבלה את המתווה הפוליטי שכולל יישום בשלבים של תעלת הימים וכך גם הבנק העולמי. אנחנו הולכים להוציא את הפרויקט אל הפועל. "ים המלח גווע והדרך להציל אותו זה להתחיל בביצוע הפיילוט, לבדוק את ההשפעות הסביבתיות וזה מה שאנחנו מתכוונים לעשות".

"המשך ההימנעות מעשייה היא החלופה הגרועה ביותר מבחינה סביבתית ומבחינה כלכלית"

המשנה לראש הממשלה סילבן שלום. צילם יוסי אלוני

ההחלטה לה שותפים הירדנים והבנק העולמי מדברת על יישום הפרויקט בשלבים: הנחת צינור אחד מתוך הארבעה. שאיבה של כ- 200 מיליון מ"ק לשנה מים סוף, התפלה של כ-100 מיליון מ"ק לשנה שיועברו לירדן ומעבר של כ-100 מיליון מ"ק לשנה שיועברו לים המלח.

עלות הפיילוט כולל התפלה היא בסך של כ- 1.25 מיליארד דולר. זאת לעומת סך של 10- 15 מיליארד דולר שצפוי לעלות הפרויקט השלם.. הפיילוט יאפשר בדיקת השפעות סביבתיות - הזרמת המים תאפשר בדיקה של ההשפעות האקולוגיות ובחינה של ממשקי שאיבה/שחרור שונים. התהליך יתקיים ללא נזק מהותי לאחד הימים.

כן לעשייה

לדברי שלום, הגישה השלבית תבחן בעדיפות הגבוהה ביותר במסגרת מחקר ההיתכנות. "המטרה בפיילוט היא בדיקת ההשפעות הסביבתיות על ים סוף וים המלח. זה יאפשר לנו לבחון מבחינה הנדסית מה קורה כשמניחים צינור אחד במקום ארבעה. וכמובן נושא התפלת המים שהוא הנושא האקוטי ביותר לצד הירדני שסובל ממחסור חמור במים".

הדמיית תעלת הימים צילום: איי-פי

בישיבה הציג השר שלום חלק מקביעתו של מבקר המדינה מדוח שהתפרסם השנה ודן בנושא הטיפול בים המלח "המשך ההימנעות מעשיה, היא החלופה הגרועה ביותר מבחינה סביבתית ומבחינה כלכלית", נכתב בדוח. "זו הדרך היחידה להציל את ים המלח. והמתכון הוא שיתוף פעולה אזורי שיחמם את השלום הקר", ציין שלום.

במהלך המאה ה-20 ירד מפלס ים המלח ביותר מ-25 מטר. נפח המים המתנקז לים המלח הוא 350 מלמ"ק, ואילו

הנפח המתאדה הוא כ-1,000 מלמ"ק. אובדן שנתי של כ- 650 מלמ"ק בשנה. לפיכך יורד מפלס ים המלח בשיעור של יותר ממטר בשנה. לעליית המפלס יידרשו כ- 1.2 מיליארד קוב בשנה. שינוי זה אינו תוצאה של שינוי באקלים אלא תוצאה של התערבות אדם, הסיבות: שימוש במקורות המים השפירים בנהר הירדן והירמוך, גורם ל-70% מירידת המפלס. תעשיה ישראלית וירדנית גורמת לאובדן של כ-250 מלמ"ק לשנה ממי ים המלח.

סיכונים סביבתיים

חברי ועדת הכלכלה תמכו בעריכת הפיילוט, במיוחד נוכח הקשר עם הירדנים, שהפרוייקט יביא להעמקתו. יו"ר הוועדה, ח"כ אקוניס המליץ להמשיך את ההידברות עם כל הארגונים הנוגעים בדבר כדי שתעלת הימים תזרום באזורינו בשנים הקרובות. פרופ' אורי שני, מנהל רשות המים הביע תמיכה בפרויקט ובפיילוט שהשר הציע, מתוך תקווה שכך ניתן יהיה לקבל הערכה מספקת על הפרויקט, ללא גרימת נזק, אם יגלו שהפרויקט בעייתי.

עו"ד ציפי איסר-איציק, מנכ"ל אדם טבע ודין אמרה, כי "יש להתייחס לפרוייקט שמציע השר שלום כאל פיילוט בלבד היא אחיזת עיניים. מדובר בהתחלת ביצוע בפועל של פרוייקט תעלת הימים ללא בדיקת סיכונים סביבתיים וללא בחינת חלופות. מדובר בהקמת מתקן התפלה מן הגדולים בעולם (100 מליון קוב). התנהלות זו כרוכה בסיכונים סביבתיים ובלתי הפיכים לים המלח ולסביבה".

ואילו גדעון בלומברג, מנכ"ל אגודת ידידי כדור הארץ הוסיף, כי "לפי ההסכמים הבינלאומיים הירדנים לא יוכלו לקדם את הפרויקט לבדם ללא הסכמה מצידנו. הבנק העולמי מקיים בדיקה שעתידה להסתיים בעוד כשנה וחצי ולכן אין עניין לקדם את הפיילוט לפני תוצאות הבדיקה. הבנק העולמי מסר לאגודה כי בכוונתו לצאת מהפרויקט במידה ויתחילו את הפיילוט המוצע".