פעילי איכות
הסביבה מזהירים: תעלת "מובל השלום" תזיק למי התהום בערבה
ישראל תציג בוועידת האו"ם ביוהנסבורג פרויקט תעלת
"מובל השלום"
הארץ, מאת צפריר רינת
21.08.2002 00:00
בשבוע הבא תשתתף ישראל בוועידת האו"ם על איכות הסביבה
ביוהנסבורג. אחד הפרויקטים המרכזיים שתציג שם הוא "מובל השלום" - תעלת
הימים שתחבר את ים סוף וים המלח, ותוקם במשותף עם ירדן ובסיוע בינלאומי. המים
בתעלה אמורים לשמש מתקן התפלה שיספק מים לירדן. מי הרכז (תמיסת מים ומלח הנותרת
אחרי ההתפלה) מהמתקן יוזרמו לים המלח וישמשו לשיקום מפלסו היורד במהירות.
על פי המשרד לשיתוף פעולה אזורי, שמקדם את הפרויקט, אישורו
הסופי מותנה בבדיקה הכוללת גם התייחסות להשפעות סביבתיות. ואולם הארגון הסביבתי,
"ידידי כדור הארץ", שבו חברים גם ישראלים, פלשתינאים וירדנים, טוען
שהמשרד עומד להציג ביוהנסבורג את תעלת הימים כפרויקט שכבר מוסכם שיש להקימו.
חששם של הארגונים הסביבתיים נובע מהתבטאויות של מנכ"ל
המשרד, מג'לי ווהבה, שאמר כמה פעמים בשבועות האחרונים, כי צוות מדעי מהמכון
הגיאולוגי בישראל שעבד בשיתוף פעולה עם מדען ירדני, בדק את הפרויקט וקיבל תוצאות
חיוביות הנותנות אור ירוק לקידומו.
"מובל השלום" יתבסס על שאיבת מים ממפרץ אילת והולכתם
בתעלה לאורך הצד הירדני של הערבה עד לאזור ים המלח. עדיין לא נקבע אם התעלה תהיה
סגורה או פתוחה. בצד הירדני, על המצוק באזור צפון ים המלח, יוקם מתקן התפלה.
כיום יש הסכמה בין ירדן לישראל שיש להציג את "מובל
השלום" כתוכנית להצלת ים המלח. הירדנים מעונינים בעיקר במים המותפלים, ואולם
גם הם הבינו את החשיבות הבינלאומית של ים המלח כאתר בעל ייחוד אקולוגי והיסטורי.
ירידת המפלס (יותר ממטר בשנה) פוגעת קשות בתוכניות תיירות וגורמת לתופעות כמו
היווצרות בורות המאיימים למוטט מתקני תשתית חיוניים.
במשרד לאיכות הסביבה מדגישים, כי התוכנית להקים את "מובל
השלום" היא חלק מבחינה כוללת של הדרכים לשפר את מצבו של ים המלח. כמה משרדי
ממשלה בישראל עוסקים בהכנת מסמך מדיניות שבו ייבחנו כמה תוכניות חלופיות להגנה על
הים, והקמת המובל היא רק אחת מהן. לדברי מנהל הסניף הישראלי של ארגון ידידי כדור
הארץ, גדעון ברומברג, הארגון אינו מתנגד בהכרח לפרויקט, אך האישור להקמתו תלוי
בבדיקה מעמיקה של ההשפעות הסביבתיות מרחיקות הלכת, שייגרמו כתוצאה מהקמתו.
לטענת הארגון לתעלה עלולות להיות השפעות על השוניות במפרץ
אילת, מכיוון שהיא תביא לשאיבת מים בכמות גדולה מהמפרץ הצר והקטן בהיקפו. בנוסף,
ייגרם שינוי גם בהרכבו הכימי של ים המלח, דבר שעלול להשפיע על מעמדו של הים כאתר
מרפא וכמרכז תיירות. כמו כן, חלחול מים מהתעלה אל הערבה עלול להמליח את מי התהום
באזור.
לטענת ברומברג, אין כל הצדקה לתת אישור לפרויקט כה מרחיק לכת
כאשר הבדיקות של השפעותיו נמצאות רק בראשיתן. לפני כשבועיים השתתף ברומברג בפגישה
עם מנהל המכון הגיאולוגי, ד"ר עמוס ביין, וקיבל את הרושם כי אין די מידע כדי
לנתח את ההשפעות הסביבתיות של "מובל השלום". לדברי ביין, אמור המכון
הגיאולוגי לבדוק רק את ההשפעה של הזרמת כמות מי ים גדולה לים המלח. השלב המכריע של
הבדיקה ייעשה באמצעות מודל ממוחשב, שיאפשר עריכת סימולצייה של תרחישים שונים של
הזרמת המים.
ביין אומר שאם יתברר שלפרויקט יש השלכות סביבתיות חמורות,
יכולים החוקרים להמליץ שלא לבצע אותו. בהתבסס על הידע שכבר קיים, הם אינם רואים
סיבה לשלול את התוכנית. "נראה לנו שלא צפוי שנגלה גם בעתיד משהו שיקטול את
הפרויקט", הוא הוסיף.
הפעלת "מובל השלום" תביא להיווצרות שתי שכבות מים
בים המלח: שכבה עליונה של מי ים סוף ושכבה שנייה של מי ים המלח. חלוקת הים לשכבות
תחזיר במידת מה את המצב שהיה קיים בעבר, כאשר מים מתוקים בכמות גדולה זרמו לים
ויצרו שכבת מים עליונה.
אחת מתוצאות הלוואי האפשריות של הפעלת התעלה, שאותה יבדקו
החוקרים, היא היווצרות כמויות גבס גדולות בים המלח. אם גבס זה יצוף על פני המים,
הוא עלול להפוך את ים המלח ללבן למשך פרקי זמן ארוכים. אם הגבס יצוף בגושים גדולים
הוא ישמש כמחזיר של קרינת השמש ובכך יפחית את ההתאיידות מהים; לכך עשויות להיות
השפעות על הרכב הים וגובה המפלס.
כמו כן, תיבדק האפשרות של התפתחות מערכת ביולוגית בים המלח
בגלל השתנות התנאים. לא ברור איזה בעלי חיים או צמחים יוכלו להתקיים בים ומה תהיה
השפעתם על איכות המים. תיבחן גם ההשפעה של היווצרות השכבות בים על מפעלי ים המלח
בצד הירדני והישראלי. מפעלים אלה יישאבו מים מהשכבה התחתונה (המלוחה יותר) ובה
עלולים להתפתח חומרים שיכולים להזיק לתהליכי הייצור השונים.
לדברי ביין יש שאלות רבות הנוגעות לתכנון הפרויקט, שאותן ניתן
יהיה לבחון טוב לים ובאיזו נקודה יש לעשות זאת. "בכל מקרה, מדובר בתוכנית
אדירה שיידרשו שנים רבות לבצע אותה. לכן אנחנו מדגישים שצריך להשלים את כל
הבדיקות, כדי שניתן יהיה לתכנן אותה כראוי", אמר.
חתני נובל מתגייסים למען כדור הארץ
יוהנסבורג (ע"צ). בוועידת כדור הארץ לפיתוח מתמשך, שתתכנס
בסוף אוגוסט ביוהנסבורג, ישתתפו כ-50 אלף נציגים וכ-100 ראשי מדינות. היא תדון
בבעיות העוני בעולם, בבעיות הייצור והצריכה, ובשמירת המערכת האקולוגית.
"רק אחריות קולקטיווית תאפשר חקיקה יעילה ליישום
המחוייבויות", נאמר בהודעה שפירסם השבוע מכון המדע העולמי, בו חברים חתני פרס
נובל רבים. המכון, שלוחם נגד "ניצול המדע ללא בקרה" - לרבות במישור
הגרעין והגנטיקה - הזהיר שהזמן למציאת פתרון לבעיות אלה "מתחיל לאזול".
"מכון המדע יפגיש בין האליטות של המדע, הכלכלה והחברה, ויקרא
להקמת ועדה שתחבר המלצות לטיפול בבעיות העיקריות והחיוניות של כדור הארץ",
הדגישה ההודעה.
הכותב
יוסי לוי joseph levy הינו מומחה ל
איסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר
http://www.gotravel.co.il/.
