31 בינואר 2012

חלופה לתעלת הימים - מים תיכון לים המלח

חלופה לתעלת הימים - מים תיכון לים המלח
דוח חדש מזהיר מהשלכות תעלת הימים בין ים סוף לים המלח. החוקרים ממליצים על העברת מים מהים התיכון ועד הירדן התחתון. "החלופה תציג פתרון לייצוב מפלס ים המלח וגם לאספקת מים"
nrg מעריב | 30/1/2012 17:58
דוח של מחקר של מכון ירושלים לחקר ישראל בנוגע לתעלת הימים מזהיר מפני אי הוודאות העצומה לגבי ההשלכות הסביבתיות, הכלכליות ואחרות על ים המלח ועל סביבת התעלה. הדוח ממליץ לקיים פיילוט מוקטן בפרויקט תעלת הימים, בטרם יוחלט על הפרויקט כולו. הדוח ממליץ על העברת מים מהים התיכון לים המלח.


ים המלח. מי יבוא לעזרתו?
צילום: יהודה לחיאני



על פי הדוח, למרות עבודתו היסודית של הבנק העולמי העומדת להתפרסם בימים הקרובים, לא בטוח כלל שהחלופות המוצגות בו הן החלופות היעילות ביותר מבחינה כלכלית. הדוח מציג חלופות נוספות, ולא רק לתעלה שתעבור מים סוף לים המלח.

מחברי הדוח ממליצים על העברת מים מים התיכון, דרך בית שאן, ועד הירדן התחתון. מחברי הדוח טוענים כי "ייתכן שזהו פתרון 'תעלת ימים' המיטבי כלכלית כדי להתמודד גם עם מפלס ים המלח וגם עם אספקת מים שפירים לישראל, לירדן ולפלסטינים. על פי ההערכות עלות פרויקט שכזה יעמוד על כ-5.2 מיליארד דולר.
הדוח חובר על ידי ידי צוות רחב של כלכלנים, אנשי סביבה, נציגי גופים ירוקים, גיאולוגים ועוד בראשותו של ד"ר עמוס ביין, חוקר בעל שם עולמי שהיה גם מנהל המכון הגיאולוגי.

השוני המרכזי מעבודת המחקר של הבנק העולמי, הוא העובדה שהבנק העולמי בחן
למעשה רק חלופות בתחום הרעיון של העברת מים בין ים סוף לבין ים המלח. עבודה זו בחנה למעשה חלופות נוספות - 4 חלופות של תעלות שיעברו בדרכים שונות בין ים סוף לבין ים המלח ושלוש חלופות נוספות של ים תיכון (דרך בית שאן, עפולה או קומראן).

פיילוט מוקטן
"ברור שההחלטה לכרות תעלה כזו היא בסופו של דבר החלטה שאינה רק כלכלית", מסבירים עורכי הדוח, "חשוב להבין את המשמעויות הכלכליות הכרוכות בכל חלופה, מידת היעילות שלהן ולא רק של פתרון ים סוף לבדו". הדוח ממליץ שלא "להינעל" על אחת החלופות ולשקול ביצוע פיילוט מוקטן או פתרון מודולרי (בחלקים), וזאת מפאת החשש וחוסר הודאות הגדול באשר להשלכות סביבתיות וסיכונים כלכליים כבדים שאינם ניתנים לחיזוי.

"הרעיון למובל-ימים נועד לשנות את מאזן המים הגירעוני באגם באמצעות שאיבה והזרמה של מי-ים ונגזרותיהם לים המלח, בשילוב התפּלה ויצירת אנרגיה הידרואלקטרית. הזרמה כזו תשנה סדרי בראשית ותהיה כרוכה בתהליכים ובסיכונים סביבתיים וכלכליים שאינם ניתנים לחיזוי מלא ומכאן אי-הוודאות באשר להשלכותיו האפשריות של המיזם", הוסיפו החוקרים.

לדבריהם, כפי שזה נראה מן הבדיקות - החלופה המיטבית שתציג פתרון גם לייצוב מפלס ים המלח, גם לאספקת מים לממלכת ירדן וגם להזרמת מים שפירים בירדן התחתון, היא הבאת מים מן הים התיכון דרך בית שאן.

הדוח מוצג, כאמור, לפני פרסום של הבנק העולמי בנושא. על פי הפרסומים בסוף השבוע שעבר הפיילוט להקמת תעלת הימים צפוי לצאת לדרך. על פי התוכנית של הבנק העולמי יישאבו מים סוף 200 מיליון ממ"ק. מהם 100 מיליון יוזרמו למפעל התפלה בעקבה והיתר יוזרם בצינור לים המלח.
 


30 בינואר 2012

שובה של תעלת הימים: חשש בארגוני הסביבה

שובה של תעלת הימים: חשש בארגוני הסביבה
הבנק העולמי צפוי להציג את מתווה הפיילוט של התעלה. ארגוני הסביבה: ים המלח צריך טיפול שורשי, לא פרויקט עם השלכות לא ידועות
nrg מעריב | 29/1/2012 14:50
תעלת הימים חוזרת? על פי הפרסומים בסוף השבוע הפיילוט להקמת תעלת הימים יוצא לדרך.  על פי התוכנית יישאבו מים סוף 200 מיליון ממ"ק. מהם 100 מיליון יוזרמו למפעל התפלה בעקבה והיתר יוזרם בצינור לים המלח. נשיא הבנק העולמי, בוב זליק, צפוי להציג את הנושא בכנס הרצליה שיתקיים השבוע.

יוני 2010: הירוקים ומפעלי ים המלח נגד תעלת הימים.
כתבת: מיכל הוכברג; צילום: דודי ויזגאן; עריכה: מתן כהן

בארגוני הסביבה כבר חוששים מהבאות.  "כדי להתמודד עם ירידת מפלס ים המלח צריך טיפול שורשי באמצעות ניהול משק מים נכון וצמצום הפעילות התעשיתית. ביד אחת מקדמת הממשלה פרויקט שהשלכותיו הסביבתיות  עדיין לא ברורות וביד שניה דוחה הצעת חוק לשיקום ים המלח, אשר תחייב את המפעלים לצמצמם את שאיבת המים ואת האוצר לממן תוכנית שיקום אמיתית לאגן הצפוני", אומר היום עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין.

תעלת הימים הוגדרה על ידי החברה להגנת הטבע כאחד האיומים המרכזיים על הטבע בישראל. בדוח האיומים שפרסמה לפני כשבועיים נכתב: "החברה להגנת הטבע מטילה ספק ביכולתה של הבדיקה הנערכת על ידי הבנק העולמי מפני ההשלכות הסביבתיות של הפרויקט". לטענתם, זאת בשל ריבוי מרכיבי אי הוודאות הכלולים בו.




ים המלח. גלגל הצלה? צילום: איי-אף-פי
שנים של תוכניות ומאבקים

12/3/07: "תעלת הימים עלולה להמית את ים המוות". הארגונים הסביבתיים תוקפים את פרוייקט "מסדרון השלום הכלכלי" הגרנדיוזי של שמעון פרס, הכולל כריית תעלה בין ים סוף לים המלח: "זו החלטה אומללה שהתקבלה בחוסר אחריות"

14/3/2007: הקרב על התעלה: מאז ייבוש החולה לא נראתה כאן איוולת שכזו. בניגוד לדעת מומחים, תעשיינים וירוקים, הוחלט על פרויקט תעלת הימים המגלומני, בניצוחו של השר שמעון פרס. בכייה לדורות? העיקר התמונה החגיגית עם עבדאללה

30/7/08: ארגוני הסביבה נגד תעלת הימים: בדיקת הבנק העולמי מצומצמת. 15 מיליון דולר השקיעו בבנק העולמי בבדיקת היתכנות הפרויקט, אך קואליציית הארגונים הסביבתיים מתרעמים: "הבדיקה שעורך הבנק העולמי היא בדיקה

שטחית ונקודתית". הנושאים הפתוחים: ההשפעה על התיירות, ערבוב מים ובחינת חלופות אחרות. כך או כך, כל פתרון למצב ים המלח עוד רחוק

27/7/09: שלום: תעלת הימים - הדרך היחידה להצלת ים המלח. השר לשיתוף פעולה אזורי, סילבן שלום, ממשיך לקדם את הפרויקט. בדיון בוועדת הכלכלה אמר: "ים המלח גווע והדרך להציל אותו זה להתחיל בביצוע הפיילוט, תוך בדיקת ההשפעות הסביבתיות". העלות הצפויה, בשלב הראשון, 1.25 מיליארד דולר

26/9/09: בדרך לתעלת הימים? בישראל סקפטיים. גורמים המקיימים קשר עם הבנק העולמי בנושא מטילים ספק בכך שהבנק מתכוון להשקיע בפיילוט. השר שלום: "בעוד שבועיים ייסגרו פרטים נוספים ותוך 9 חודשים עד שנה ניתן יהיה להתחיל לעבוד"

10/10/09: ירדן: לא נמתין ליישום תוכנית תעלת הימים. בעמאן לא מתכוונים להמתין עוד עד שישראל והפלסטינים יגיעו להסכמה עם הארגונים הירוקים ובזמן הקרוב תתחיל לחבר את ים המלח לים סוף

15/10/09שלום: נמשיך לקדם את תעלת הימים בשיתוף ירדן: השר לפיתוח איזורי מאשים את ארגוני הסביבה בעיכוב הפרויקט. "המתנגדים לא מציגים חלופות", אמר. שלום הכחיש כי הירדנים מקדמים את כריית התעלה ללא שיתוף ישראל


29 בינואר 2012

ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית הסכימו לקדם את הקמת תעלת הימים

ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית הסכימו לקדם את הקמת תעלת הימים
לפי מקורות ישראלים, בשבוע שעבר הסכימו הצדדים להתחיל בקידום השלב הראשון - הקמת פרויקט שיזרים מים בהיקף של 200 מיליון קוב מים סוף לים המלח

06:52   29.01.2012
הארץ,  מאת: אורה קורן
בפגישה משולשת שנערכה בשבוע שעבר בחסות נציגי הבנק העולמי, הסכימו גורמים רשמיים בישראל, ירדן והרשות הפלסטינית לקדם את פרויקט תעלת הימים, שאמורה להזרים מים מים סוף לים המלח ולהתפיל כמות מסוימת מהם - כך מסרו בסוף השבוע מקורות ישראלים. עוד הוסכם כי בשלב ראשון תתבצע הזרמת מים בשיעור של 10% מפוטנציאל הפרויקט, כדי לבחון את השפעתה על ים המלח וסביבתו.
לפי המקורות, ההסכמה הושגה בביקור שערכו באזור שני נציגי הבנק העולמי. השלב הראשון של הפרויקט יכלול הקמת מתקן התפלה בעקבה והנחת צינורות ממנו לים המלח, שיזרימו 200 מיליון קוב מים בשנה. עלות הפרויקט, בשקלול החזרים ממכירת המים, נאמדת ב-300 מיליון דולר.
בחינת הבנק העולמי את הפרויקט מול ישראל, ירדן והרשות הפלשתינית נמשכת כמה שנים, כולל ביצוע שימועים לתומכים ולארגונים ירוקים שהתנגדו לו. בישראל מתבצעת פעילות הבנק העולמי מול המשרד לשיתוף פעולה אזורי בראשות השר סילבן שלום, שדוחף לקדם את הפרויקט.
המקורות העריכו כי לפרויקט צפויה התנגדות של ארגונים ירוקים. מעמותת אדם טבע ודין נמסר, כי העמותה תתנגד לפרויקט, מכיוון שישנה סכנה אקולוגית משמעותית בערבוב מי ים סוף עם מי ים המלח, אלא אם יציגו בפניה סקר לגבי השפעת התוכנית על הסביבה שיפריך את החששות, ויאפשרו לה להגיב מבעוד מועד. בסוף השבוע התייחס גם מנכ"ל אגודת אדם טבע ודין עמית ברכה לפרויקט ואמר, כי מעבר לכך שההשלכות הסביבתיות של תעלת הימים אינן ברורות, לא די בה כדי להציל את ים המלח.
"כדי להתמודד עם ירידת מפלס ים המלח צריך טיפול שורש באמצעות ניהול משק מים נכון וצמצום הפעילות התעשייתית", אמר ברכה. "ביד אחת מקדמת הממשלה פרויקט שהשלכותיו הסביבתיות עדיין לא ברורות, וביד שנייה היא דוחה הצעת חוק לשיקום ים המלח, אשר תחייב את המפעלים לצמצם את שאיבת המים, ואת משרד האוצר לממן תוכנית שיקום לאגן הצפוני". העמותה הציגה עמדה זו בפני הבנק העולמי, בשימוע שערך לגופים ישראלים.
לטענת גורמים ירוקים, הזרמת המים עלולה ליצור גושי גבס בים המלח, לכן הוסכם על הפעלת הפרויקט בשלבים, שיאפשרו לבחון נזקים שעלולים להיגרם לסביבה.
המקורות ציינו כי בימים הקרובים צפוי להתפרסם דו"ח הבנק העולמי לגבי פרויקט תעלת הימים, שיכלול את הערכת הבנק לפיה ראוי לקדם אותו בשלבים. כחודש לאחר מכן מתוכנן להתפרסם הדו"ח בעברית ובערבית. ככל הנראה ייערך באפריל שימוע אחרון למתנגדים ובעקבותיו יתפרסם הדו"ח הסופי. בהמשך יצטרכו שלוש הממשלות לאשר אותו ולקבוע כיצד יתבצע, ומי יממן אותו - משקיעים פרטיים או ממשלות וגופים בינלאומיים, כדוגמת הבנק העולמי.
הפרויקט הכולל יהיה בעלות של 11-12 מיליארד דולר ויזרים 2 מיליארד קוב מים מים סוף לים המלח. 1.2 מיליארד קוב ישמשו להעלאת מפלס ים המלח ו-800 מיליון קוב להתפלה, שתשרת את ירדן וישראל. מתקן ההתפלה יוקם בשיתוף פעולה ישראלי-ירדני. הנחת הצינורות תהיה פרויקט משולש, שבו תשתתף הרשות הפלשתינית.

האינטרס הישראלי בפרויקט הוא שיקום ים המלח ואחריו העברת מים לערבה. האינטרס הירדני הוא בעיקר אספקת מים מתוקים. מכיוון שירדן זקוקה למים במרכז ובצפון המדינה, כולל בעמאן הבירה, ייתכן כי יוסכם על חילופי מים בין ישראל לירדן. במסגרתו ישראל תעביר מים לירדן ממקורותיה בצפון, ותקבל יותר מים ממתקן ההתפלה בעקבה. האינטרס הפלסטיני הוא בעיקר מדיני - הכרה בחלקם בצפון ים המלח. 


הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seeking-the-world.com זכויות יוצרים לאתר