תעלת הימים two seas canal: ינואר 2013

20 בינואר 2013

חשבנו שנפטרנו מתעלת הימים הירדנית, אז חשבנו.

חשבנו שנפטרנו מתעלת הימים הירדנית, אז חשבנו.

הבנק העולמי עדיין חושב אחרת

מאת דר. אסף רוזנטל | 20 בינואר 2013 | 8

‫"מה הוא קופץ?" שואל ד"ר אסף רוזנטל על תגובתו של נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, שהיה בעבר מנכ"ל משרד האנרגיה שביטל את פרויקט תעלת הימים המקורית.

תמונה של הכניסה לחמי זוהר, מתוך שירות גוגל סטריט וויו, שאליו התווספו השבוע מספר אתרי טבע בישראל

בשעה "טובה", אחרי זמן רב, פורסמו מסקנות סקר ההיתכנות מטעם הבנק העולמי להקמת תעלת הימים ממפרץ אילת לים המלח (הבנק העולמי כותב מפרץ עקבה ולא אילת).
כתגובה לפרסום הוציא נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, הודעה לעיתונות ובה הוא קורא לממשלת ישראל "לאמץ את מסקנות הבנק העולמי", וממשיך כי "יש לברך על החלטת הבנק המציעה תוואי חדש לתעלת הימים – מים המלח לים סוף". האמנם ? ‫(מענין כי הכוונה היא למפרץ אילת שהבנק העולמי קורא לו מפרץ עקבה ואוריאל לין מתיחס לים-סוף. מעט ידע בגאוגרפיה אינו מזיק).

נזכיר כי אוריאל לין שכיהן בעבר כמנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות היה בין האחראים להחלטה להפסקת מיזם תעלת הימים שתוכנן בין הים התיכון לים המלח, זאת לאחר שכבר בוצעו עבודות בכ-100 מליון דולר – בכסף שנאסף במגבית בארה"ב.

עכשיו כותב לין כי "לתעלה כזו, מעבר לחשיבותה האסטרטגית תהיה חשיבות עצומה בפיתוח הכלכלה האזורית, הצלת ים המלח, מתן דחיפה ושגשוג למפעלי התיירות סביב ים המלח ולאקולוגיה של הסביבה כולה." לדבריו, "היא בוודאי תהיה אחת מיצירות המופת של ישראל ויש לקוות כי רשויות המדינה וממשלת ישראל תאמצנה אותה במהירות ואף תעניק דחיפה ליישומה."

אז מה השתנה מהתקופה בה היה מנכ"ל? מדוע מיזם שעולה פי שלושה חשוב יותר מהמיזם שנעצר?

אוריאל כותב כי תהיה "דחיפה לאוקולוגיה של הסביבה כולה" מהיכן הוא שואב את ההבל? עברתי על פרסום הבנק העולמי וראיתי כי הערכת העלות היא כ-10 מיליארד דולרים, וכי "חצי מהסכום "יתרם" ע"י ירדן וישראל" זאת אחרי שממשלת ירדן הודיעה כי לא תשתתף במיזם.
הרבה טבלאות שרטוטים ומפות מתארים את ההיתכנות הכלכלית החיובית. בפרסום כתוב כי "נבדקו חלופות", אבל התייחסות לחלופה של הובלת מים מהים התיכון אין. כתוב כי נבדקו ההשלכות הסביבתיות והחברתיות וכי המיזם "יהווה סיכון לעשרות אתרים ארכיאולוגיים ואתרי טבע" וכי "קיים סיכון של המלחת המים בעמק הערבה".

כתוב גם כי "הזרמת התמלחות לים המלח יגרמו לפריחת אצות ולגושי גבס שיכסו את המים". במילים אחרות קיים סיכון סביבתי משמעותי והרכב מי ים המלח ישתנה. כמו כן (כמובן), אין התיחסות לנזק הסביבתי שיתהווה בעקבות מחנות עבודה ותחנות חניה לצמ"ה שיוקמו לאורך הערבה (הירדנית) לצורך הקמת המיזם. ושוב לא נבדקה החלופה הנכונה – ים תיכון לים המלח.

מענין אם אוריאל לין ראה את המפה שמתארת את המובל שכולו בצד הירדני? לכן נשאלת השאלה "מה הוא קופץ"? מדוע הופסק המיזם להובלת מים מהים התיכון? היום יש קבוצת יזמים שמנסים לקדם את המיזם בתוואי נכון. עלותו של מיזם ים התיכון היא שליש מעלות "מובל השלום" והשלכותיו הסביבתיות ניתנות לניטור. מיזם זה גם יספק חשמל להתפלת מים, יחיה את הירדן הדרומי ויזרים מים לים הגוסס.

17 בינואר 2013

לראשונה זה עשור- מפלס ים המלח עלה

לראשונה זה עשור- מפלס ים המלח עלה

הסערה שפקדה את ישראל הביאה לעליית משמעותית של 10 ס"מ במפלס כתוצאה מזרימה חזקה של נהר הירמוך והנחלים באזור

דליה מזורי | 16/1/2013 20:56

לראשונה מזה עשר שנים מפלס ים המלח עולה. אירוע הגשם הנדיר אשר פקד את אזורנו בשבוע שעבר השפיע לא רק על מפלס הכנרת אלה גם על מפלס ים המלח.

עלייה נדירה במפלס ים המלח , פלאש 90: צילום

מאז פברואר 2003 מפלס ים המלח יורד באופן קבוע, אך השבוע נרשמה עליית מפלס משמעותית של
כ-10 ס"מ במפלס, זאת כתוצאה מעלייה משמעותית בזרימת נהר הירמוך המתנקז לחלקו הדרומי של נהר הירדן, וכן מכניסות מי שיטפונות מנחלים כמו חרוד, תבור, יששכר, ונחלים בצד הירדני.

יצויין, כי זרימות שיטפונות בירמוך ובחלקו הדרומי של הירדן הינן נדירות והתרחשו בעוצמה כזו רק לפני 10 שנים. מדידות מפלס ים המלח מבוצעות אחת לחודש, ובמקרים מיוחדים כמו בעקבות אירוע גשם נדיר כפי שאירע לפני כשבוע.

אשר למפלס הכנרת - הוא עלה הבוקר (יום ד') בעוד 2 ס"מ, חצה את הרף של מינוס 211.00 והגיע ל-210.99 מטרים מתחת לפני הים. מיום שישי (ה-4.1) עלה מפלס הכנרת ב-94 סנטימטרים (ומנקודת השפל עלה ב-1.34 מטר), הבוקר מפלס הכנרת הוא הגבוה ביותר מאז אוגוסט 2005. לכנרת מלאה חסרים 2.19 מטרים.

דוח: לגנוז את רעיון תעלת הימים

בתוך כך, הבנק העולמי פרסם את טיוטת המחקר בנוגע לתעלת הימים על-פיה מסתמן כי רעיון ליצירת
תעלה שתקשר בין הים האדום לים המלח - ייגנז. הטיוטה הסופית של דו"ח ההיתכנות מאשרת, כי סיכוני פרויקט תעלת הימים רבים - בהם הפיכת ים המלח לים של אצות אדומות וחלביות תוך היווצרות זיהום של מי ים ומי תהום בערבה והשפעות שליליות על שוניות האלמוגים של אילת ועקבה.

עורכי המחקר מסכמים כי פרוייקט הצינורות יכול להיות מיושם כלכלית, אך הוא מסתמך על מענקים בינלאומיים של 5 מיליארד דולר ועוד 2.5 מיליארד דולר שתגייס ירדן להוצאות נלוות לתשתיות מים שיזרמו לעמאן.

בארגון ידידי כדור הארץ והמזרח התיכון אומרים, כי עורכי המחקר שכחו שיש שבר כלכלי עולמי, ירדן על סף פשיטת רגל, כך שהציבור הירדני לא יוכל לשלם את הסכום הזה.

מנכ"ל הארגון, גדעון ברומברג אמר, כי "קידום פרוייקט תעלת הימים הינו שיאו של מצעד האיוולת ויהווה בכייה לדורות. גם מחקרי הבנק העולמי מעידים כי הפרוייקט עלול לגרום לנזק סביבתי הרסני לים המלח ולחופי אילת ועקבה, כשהנהנים היחידים יהיו הטייקונים הגדולים, הקשורים לבניית מגה מתקן ההתפלה הגיע הזמן לגנוז סופית את רעיון תעלת הימים".

הבנק העולמי פרויקט תעלת הימים הוא בר ביצוע

הבנק העולמי פרויקט תעלת הימים הוא בר ביצוע

בתום 6 שנות בדיקה קובע הבנק העולמי כי ניתן לבצע את הפרויקט מבחינה מימונית וסביבתית. תחנת שאיבה מול חופי אילת ועקבה תשאב מים ותזרים אותם אל ים המלח הנעלם. בדרך המים יותפלו וינוצלו להשקיה ולשתיה, ואפילו יגיעו לעמאן. העלות: 12 מיליארד דולר. המכשול המרכזי: האביב הערבי .

אלפי שאולי YNET

פורסם:

16.01.13, 13:46

תעלה שתעביר מים מהים התיכון ומים סוף אל ים המלח, אשר יספק על הדרך מים מותפלים לערבה, לנגב ולשכנות הערביות - נשמע כמו חלום רחוק, אבל יכול להיות שהוא מתקרב. הבנק העולמי הכריז בסוף השבוע, כי פרויקט תעלת הימים הוא בר ביצוע הן מבחינה יישומית והן מבחינה מימונית וזאת לאחר שש שנות בדיקת התככנות שערך. בחודש הבא ייערך שלב השימועים של המתנגדים לתוכנית, שיכלול בעיקר את ארגוני איכות הסביבה.

פרויקט תעלת הימים הוא אחד המיזמים הגרנדיוזיים שתוכננו אי פעם, והדיבורים סביבו צצים אחת לכמה שנים אך לעולם לא הבשילו לידי ביצוע.

הרעיון הראשוני היה עוד של חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, וכלל פתרון למים ולחשמל למדינת היהודים. הבסיס לרעיון הוא הפרש הגבהים בין מפלס הים למפלס ים המלח וימת כנרת. פרויקט תעלת הימים הנוכחי מכוון להנעת מים מים סוף בלבד, באמצעות צינור ישיר אל ים המלח.

לצפייה במפה בגודל המלא

במרחק לא רב מחופי אילת ועקבה תמוקם תחנת השאיבה. התחנה תשאב בשלב הראשוני 200 מיליון קוב מדי שנה, שיעברו התפלה במקום. מחצית מהמים יישפכו חזרה אל הים (מים בעלי ריכוז מלח גבוה יותר). 100 מיליון קוב המים הנותרים יזרמו לכיוון ים המלח. על פי התכנון, בדרך יוקמו מספר תחנות נוספות להתפלת מים, תחנת כוח חשמלית וכן פיצול הצינור והובלת מים לעמאן בירת ירדן. בשלב הסופי התוכנית תייצר 800 מיליון קוב מדי שנה.

שלום אזורי על בסיס כלכלי

במשרד לפיתוח הנגב והגליל, המקדם את הפרויקט מכיוונה של ישראל, מסבירים כי לפרויקט שלושה יעדים מרכזיים: האחד הוא העלאת מפלס ים המלח והחזרתו למימדיו הטבעיים. השני הוא, אספקת מים לתושבי הנגב, לרשות הפלסטינית ולירדן. נקודה זאת תפחית את התלות של הרשות הפלסטינית בישראל בהיבט המים. יעד נוסף, ואולי החשוב מכל, הוא קידום שיתוף פעולה עם שכנינו בירדן ועם הרשות הפלסטינית. שיתוף פעולה שכזה יכול לקדם שלום אזורי על בסיס כלכלי.

הזרמת המים אל עמאן היא שלב נוסף ונפרד בפרויקט הגדול, ועלותו מייקרת את הפרויקט פי שניים, כך לפי גורמים במשרד לפיתוח הנגב והגליל. לעת עתה, חלק זה של הפרויקט נחשב לפחות ישים. לאחרונה הכריזה ירדן על הסתייגות מהפרויקט בשל מצבה הכלכלי הקשה במדינה.

סך כל העלות המוערכת לביצוע הפרויקט תעמוד על 12 מיליארד דולר. המימון יגיע בעיקר ממדינות תורמות, ביניהן ארצות הברית, שוודיה, יפן, קוריאה ועוד.

המים יזרמו תוך חמש שנים? אולי

מבחינת משך הפרויקט, מדובר על תהליך שייערך חמש עד שבע שנים. מנגד, עד ליישום הפרויקט הדרך עוד ארוכה. הסיבה לכך כפולה: האקלים המדיני כעת בעיקר לאחר "האביב הערבי", ככל הנראה לא יאפשר שיתוף פעולה שכזה.

בנוסף, ישנה התנגדות של ארגוני סביבה הטוענים כי מתקני הפרויקט יפגעו בערכי הטבע במקום וכי קיים חשש לדליפת מים מלוחים למי התהום. "קידום הפרויקט יהווה בכייה לדורות", מסר גדעון ברומברג, מנכל ארגון ידידי כדור הארץ והמזה"ת.

"גם מחקרי הבנק העולמי עצמם מעידים כי נזק סביבתי הרסני עלול להיגרם ולהפוך את ים המלח לים של אצות אדומות וחלביות, תוך היווצרות זיהום של מי ים ומי התהום מהערבה והשפעות שליליות על שוניות האלמוגים של אילת ועקבה. הדו"ח ממליץ על הקמת הפרויקט באופן מלא או חלקי כאשר השלכותיו אינם צפויות ובעיקר בלתי ניתנות להפיכה ללא שום מקום לבחינה מוגבלת בטרם ייגרם הנזק הקבוע".

עם זאת, מדוחות הסיכום של הבנק העולמי עולה כי אם יטורפד הפרויקט, בסופו של יום הנזקים הכלכליים והסביבתיים יהיו יקרים יותר מעלות הקמתו - ולכן יש למהר בקידום הקמתו. "כשש שנים פעלו הבנק העולמי וצוותים מקצועיים אשר הפכו אבן ואבן על מנת לבדוק קיימות הפרויקט הכרחי לאזור" , אמר השבוע המשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב הגליל ושיתוף פעולה אזורי, סילבן שלום.

לדבריו, "משיתוף פעולה זה ייהנו כל הצדדים, והדבר יוביל בעיקר להצלת פלא עולם שהינו ים המלח. הבנק העולמי והמדינות התורמות מאמינים ביכולת התממשות של שיתוף פעולה מעין זה. מכאן והלאה נפעל לרתום גורמים בעלי השפעה על מנת לגרום שהפרויקט ירקום עור וגידים".

16 בינואר 2013

הבנק העולמי הכריע בוויכוח: כדאי להקים את פרויקט תעלת הימים

הארץ- הבנק העולמי הכריע בוויכוח: כדאי להקים את פרויקט תעלת הימים

הבנק קבע שהקמת הפרויקט בין מפרץ סוף וים המלח אפשרית הן מבחינה הנדסית והן מבחינת המימון. ההשפעה על הנוף עדיין בוויכוח

הארץ, צפריר רינת

16.01.2013 09:0677

לאחר כעשור של ויכוחים על כדאיות פרויקט תעלת הימים והשלכותיו הסביבתיות, פרסם הבנק העולמי בסוף השבוע שורת דו"חות שבהם הוא קובע שקיימת היתכנות הנדסית, כלכלית וסביבתית להקמת הפרויקט בין מפרץ סוף וים המלח. המשרד לשיתוף פעולה אזורי רואה בכך צעד נוסף לקראת מימוש הפרויקט. מנגד, הארגון הסביבתי "ידידי כדור הארץ-המזרח התיכון" טוען כי על פי ממצאי הדו"חות, יש לקבור סופית את רעיון התעלה.

פרויקט תעלת הימים נועד לייצב את מפלס ים המלח, לספק מים וחשמל למדינות האזור, ובראשן ירדן, וכן לקדם שיתוף פעולה שיהדק את השלום באזור. בדיקת הבנק קובעת שללא ייצוב המפלס באמצעות פרויקט התעלה, יוסיף מפלס ים המלח לרדת ובתוך כחמישים שנה יאבד הים קרוב לעשירית משטחו. המשמעות היא נזקים נרחבים לתיירות ולתעשייה באזור וכן פגיעה אקולוגית נרחבת.

הבנק בחן באמצעות מומחים מכמה מדינות, בהן ירדן וישראל, כמה חלופות להעברת כמות גדולה של מים ממפרץ אילת דרך ירדן אל ים המלח. החלופה האופטימלית לפי המלצתו היא להקים תחנת שאיבה באזור עקבה, להזרים את המים לנקודה גבוהה וממנה להעביר את המים בצינורות ובמנהרה עד לאזור הנמצא מדרום לים המלח.

באזור זה יוקם מתקן ההתפלה הגדול בעולם שיספק מי שתייה בעיקר לירדן (חצי מיליארד מטרים מעוקבים בשנה). בנוסף יוקם גם מפעל הידרואלקטרי שיספק חשמל לירדן ולרשות הפלסטינית וישראל. המים המלוחים שיוותרו לאחר ההתפלה יוזרמו בצינור אל ים המלח, יביאו להפסקת ירידת המפלס ולאחר מכן לעלייה הדרגתית שלו.

בסך הכל יוזרמו מדי שנה שני מיליארד מטרים מעוקבים של מים בפרויקט וחלק גדול מכמות זו תגיע בסופו של דבר לים המלח. העלות הכוללת של הפרויקט נאמדת בכעשרה מיליארד דולרים, שימומנו מסיוע של הקהילה הבינלאומית והלוואות. לדעת הבנק, ניתן להחזיר חלק מהותי מההלוואות באמצעות הרווחים מהפקת מים וחשמל. לפי לוח הזמנים המתוכנן, הפעלת הפרויקט תהיה בתחילת העשור הבא.

הבנק העולמי מציין שלפרויקט המתוכנן עשויות להיות השלכות שליליות על הסביבה והנוף ובהן שינוי הרכב ים המלח, הכולל התפתחות גושי גבס לבנים והתפתחות אוכלוסיית אצות.

דליפה מהצינורות בערבה עשויה להמליח מאגר חשוב של מי תהום. להערכת הבנק ניתן להתמודד עם השלכות סביבתיות אלו. בכל מקרה, הוא ממליץ לבחון אפשרות לביצוע פרויקט ניסיוני של הזרמת מי מפרץ אילת לים המלח אבל מודה שיכולתו של הניסוי להעריך השלכות סביבתיות היא מוגבלת. דו"ח אחר של הבנק בחן את ההשלכות הסביבתיות של הפרויקט וקבע: "הענקת תשומת לב נאותה ליישום, פיקוח וניטור תאפשר ליישם את הפרויקט ללא השפעות סביבתיות או חברתיות בלתי קבילות בכל הנוגע לשלב של אספקת מי שתייה. עם זאת, עדיין קיימת אי-ודאות לגבי השפעות אפשריות של הפרויקט על ים המלח ועל האפשרות להביא לייצוב מבלי לגרום נזק בלתי הפיך לערכו התרבותי".

"בדיקת הבנק העולמי מאשרת שים המלח ייהפך לים של פריחת אצות אדומות וגושי גבס לבנים וכי קיים סיכון למי התהום בערבה", אומר גדעון ברומברג, מנכ"ל הארגון "ידידי כדור הארץ- המזרח התיכון". "הוא אמנם קובע שיש היתכנות כלכלית אבל מוסיף באותיות קטנות שיידרש סיוע של 5 מיליארד דולר מהקהילה הבינלאומית וכי ירדן תצטרך להשקיע 2.5 מיליארד דולרים בתשתיות שיעבירו את המים לעמאן. הבנק שוכח שיש משבר כלכלי בעולם ושירדן על סף פשיטת רגל. הפרויקט יביא לעליית מחירי המים בירדן ויגרום למהומות". לאחרונה הביעו גם הירדנים חשש מעלות הפרויקט ואמרו שיבחנו אפשרות לביצוע פרויקט בהיקף קטן יותר שרק יזרים מים מותפלים ממפרץ אילת לעמאן.

במשרד לפיתוח הנגב והגליל ושיתוף פעולה אזורי הגדירו את פרסום הדו"חות כצעד חיובי ובסיס להמשך קידום התהליך של פרויקט התעלה. "בדיקת הבנק קובעת שיש לפרויקט היתכנות הנדסית, כלכלית וסביבתית" ציין המשרד. "בניית הפרויקט בשלבים, באמצעות מערך צינורות, היא האופציה המתאימה ביותר מבחינה אקולוגית וסביבתית. הדו"חות יגיעו לשימוע ציבורי וגם לממשלה יהיו דגשים והשגות משלה. לאחר ההמלצה הסופית של הבנק העולמי תקבל הממשלה את ההחלטות הנדרשות בהתאם לאינטרסים של המדינה". המשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל ושיתוף פעולה אזורי, סילבן שלום, אמר: "משיתוף פעולה סביב הפרויקט יהנו כל הצדדים והדבר יוביל להצלת ים המלח שהוא פלא עולמי. נפעל לרתום גורמים בעלי השפעה על מנת להביא לכך שהפרויקט ימומש בפועל".

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

הבנק העולמי הכריע בוויכוח כדאי להקים את פרויקט תעלת הימים

הבנק העולמי הכריע בוויכוח כדאי להקים את פרויקט תעלת הימים

הארץ, צפריר רינת 16.01.2013 09:06

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

לאמץ את ההמלצה להקמת תעלת הימים

אוריאל לין: לאמץ את ההמלצה להקמת תעלת הימים

יובל אזולאי

גלובס

16/1/13

נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, בירך היום (ד') על הפרסום ב"גלובס" של הטיוטה לדוח של הבנק הלאומי ולפיה קיימת כדאיות בהקמת תעלת הימים בין ים סוף לים המלח. לדברי לין, "מעבר לחשיבותה האסטרטגית - לתעלה כזאת תהיה חשיבות עצומה בפיתוח הכלכלה האזורית, הצלת ים המלח ומתן דחיפה לשגשוג מפעלי התיירות שמסביבו. תעלה כזאת תהיה אחת מיצירות המופת של ישראל ויש לקוות כי רשויות המדינה וממשלת ישראל יאמצו את הרעיון במהרה".

לין כיהן כמנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות בשנת 1984, עת הממשלה פירקה חברה שהקימה למען בחינת הכדאיות להקמת תעלת הימים בין הים התיכון לבין ים המלח. לין תמך בפירוק החברה הממשלתית, לאחר שבנתונים של אותם ימים, לא נמצאה כדאיות בהקמת התעלה.

"כיום המצב שונה לחלוטין, שכן גם הבנק העולמי נמצא בתמונה, ותעלה כזאת יכולה להיות מנוף לפיתוח היחסים בינינו לבין שכנינו", אמר היום לין ל"גלובס".

לעומת לין, מנכ"ל ארגון ידידי כדור הארץ, גדעון ברומברג, ביקר את התוכנית ואמר כי "קידומה היא שיאו של מצעד האיוולת ויהווה בכייה לדורות, שכן גם מחקרים שעשה הבנק העולמי מעלים כי עשוי להיגרם לים המלח נזק סביבתי הרסני, להפוך אותו לים של אצות אדומות, לזהם את מי התהום בערבה ולפגוע בשוניות האלמוגים באילת ובעקבה".

לדברי ברומברג, "מצעד האיוולת נמשך ביתר שאת, בזמן שירדן ניצבת לפני משבר כלכלי קשה ביותר ומדינות המערב במשבר פיסקלי - לא ברור מי יוכל לשאת בעלויות של הפרויקט". על-פי תחשיבים של הבנק העולמי, היקף הפרויקט עשוי להסתכם בכ-10 מיליארד דולר.

גדעון ברומברג, ביקר את התוכנית ואמר כי "קידומה היא שיאו של מצעד האיוולת ויהווה בכייה לדורות, שכן גם מחקרים שעשה הבנק העולמי מעלים כי עשוי להיגרם לים המלח נזק סביבתי הרסני, להפוך אותו לים של אצות אדומות, לזהם את מי התהום בערבה ולפגוע בשוניות האלמוגים באילת ובעקבה".

15 בינואר 2013

הבנק העולמי עלות הקמת תעלת הימים - כ-10 מיליארד דולר

הבנק העולמי עלות הקמת תעלת הימים - כ-10 מיליארד דולר

מומחים: לפרויקט הגרנדיוזי יש היתכנות כלכלית והתועלות שלו עולות על עלויות ההקמה ■ תוואי התעלה, מים סוף ועד ים המלח, יהיה בשטח ירדן, שתהיה המרוויחה העיקרית מהפרויקט.

גלובס- יובל אזולאי

15/1/13

טיוטת הדוח הסופי להיתכנות תעלת הימים בין ים סוף לים המלח חושפת את ההיקף הכספי וההנדסי האדיר של הפרויקט המדובר כבר עשרות שנים, שעלותו נאמדת ב-9.97 מיליארד דולר.

הטיוטה גובשה בספטמבר האחרון בידי מספר חברות הנדסה ואנרגיה גדולות עבור הבנק העולמי, שמוביל את התוכנית הגרנדיוזית, ובמרכזה קו להולכת מים שרובו תת-קרקעי - מצפון עקבה ועד צפון ים המלח. החברות הן COYNE ET BELLIER , Tractebel ו-KEMA.

כל הקו מתוכנן לקום מזרחית לישראל, בשטח ירדן, ועל-פי התוכנית המוצעת הוא יכלול מתקן ענק להתפלת מים ותחנות כוח הידרו-אלקטריות שיספקו חשמל ומים לירדן, לרשות הפלסטינית ולישראל. בקצה הצפוני שלו - הוא ימלא את ים המלח ויאפשר את בלימת ההתייבשות הטבעית של האגן הצפוני. בהעדר פתרון, בעיית ההתייבשות של האגן צפויה להחמיר בעשורים הבאים.

בסיכום טיוטת הדוח המפורט נקבע בידי הצוותים ההנדסיים שגיבשו אותו כי לתוכנית קיימת היתכנות כלכלית והכי התועלות הכלכליות הישירות שלה עולות על העלויות הכלכליות הגדולות של המיזם.

מיליארד קוב מים לים המלח

טיוטת הדוח כוללת סקירה מפורטת של היבטים רבים הקשורים למיזם, בהם התנאים הטופוגרפיים בתוואי השטח שבו מתוכנן המובל; ההשפעות הסביבתיות האפשריות של הזרמת מים מאזור עקבה לים המלח ומורכבותן; הסכנה של דליפת מים מקו ההולכה למי התהום; היקף ההתפלה הדרוש לפתרון מצוקת המים של ירדן - שעתידה להיות הצרכנית המרכזית של המים המותפלים; כמות החשמל הדרושה להפעלת המערכות רבות העוצמה שיניעו את המיזם; והמסגרת המוסדית שתנהל אותו - תחת מטריה של אמנה בין ממשלתית משותפת לישראל, ירדן והרשות הפלסטינית.

מחברי הדוח מציינים כי הכנת התוכנית הפיננסית נמצאת בעיצומה והיא תסתיים רק לאחר שיושלמו התייעצויות שוטפות שנעשות עם מוסדות מימון אפשריים. היעד הסופי של התוכנית, שמכונה "פרויקט מובל השלום ים סוף-ים המלח" הוא הצלת ים המלח מהתנוונות סביבתית, התפלת מים והפקת חשמל הידרו-אלקטרי במחירים סבירים לטובת תושבי ירדן, ישראל והרשות הפלסטינית ובניית סמל לשלום במזרח התיכון.

על-פי התוכנית המומלצת, מדי שנה יוזרמו מים סוף לאגן הצפוני של ים המלח כמיליארד קוב של מים וזאת באופן שבכוחו למנוע את הירידה הקבועה במפלס הים בעקבות ההתאיידות הטבעית, ובעקבות הפסקת הזרמת המים אליו - עם הקמת סכר דגניה שבדרום הכנרת.

טיוטת הדוח קובעת כי המרוויחה המרכזית מהמיזם האדיר היא ירדן: בהקמת התעלה, הנחת הצנרת הגדולה ובניית המתקנים השונים שלאורכה יועסקו לפחות כ-1,700 איש, רובם הגדול מירדן וייתכן שאף מיהודה ושומרון. מלאכת הכרייה תיעשה באמצעות מערכות ייעודיות, ב-12 חזיתות עבודה שונות בו זמנית.

אפשר שמערכות חשמליות שישמשו את הצוותים באתרי העבודה יתבססו על רשת החשמל הירדנית. בכל מקרה, ירדן תיהנה מרוב המים שיותפלו לאורך המובל, ורשת הולכה חדשה שתוקם תאפשר את הזרמתם ממתקן ההתפלה עד אזור עמאן. מערך צנרתי מקביל עתיד להזרים מים גם לאזור הערבה.

הנזק לתיירות - 3 מיליארד דולר

אם הפרויקט כזה לא ייצא לדרך, מזהיר הדוח, מפלס האגן הצפוני של ים המלח יוסיף ויצטמצם ב-50 השנים הבאות, גם אם חברות תעשייתיות שפועלות בים המלח יחדלו מפעילותן. עיקר הפעילות התעשייתית באזור היא של מפעלי ים המלח מקבוצת כימיקלים לישראל שבבעלות משפחת עופר ומפעלי ים המלח הירדניים. בדוח צוין כי גם ללא פעילות תעשייתית באזור, בתוך 150 שנה יתייצב מפלס ים המלח על 550- מטר. כיום המפלס של ים המלח עומד על כ 425- מטר.

באין מובל שיסדיר באופן קבוע את הזרמת המים אל האגן הצפוני של ים המלח, תעשיית הכימיקלים עתידה להמשיך ולהתמודד עם הירידה במפלס. החברות התעשייתיות נוהגות לשאוב מים מהאגן הצפוני אל האגן הדרומי - שבו הן מחזיקות בבריכות אידוי להפקת אשלג. בעקבות הירידה הקבועה במפלס האגן, הן נאלצות "לרדוף" מדי כמה שנים אחר קו המים הנסוג. כך מפעלי ים המלח מתכוונים להקים בשנים הקרובות תחנת שאיבה חדשה, צפונית לנחל צאלים, בעקבות התרחקות קו המים מתחנת השאיבה הנוכחית.

טיוטת הדוח מתייחסת גם לירידה שניכרת בשנים האחרונות בהיקף הפעילות התיירותית באזור ים המלח ועל-פי תחשיבים שנעשו, ב-50 השנים הבאות עלות הירידה עשויה להסתכם בכ-3 מיליארד דולר.

בסוף הדוח המפורט צוין כי המוסדות שיממנו את המיזם האדיר עשויים להציב תנאים מוקדמים טרם הקצאת הכספים וזאת בין השאר בגלל ההקשר הפוליטי. הן עתידות לדרוש מגוון נרחב של בטוחות מסחריות, אימוץ של חוקי מים ושיטות עבודה שמוכרים מבחינה בינלאומית, מתן ערבויות ממשלתיות חד-צדדיות ואף תלת-צדדיות והתחייבות לפעול לפי סטנדרטים בינלאומיים: "עלות הסכסוך ויתרונות השלום עבור האזור הם עצומים", נכתב בטיוטה: "הפרויקט לכשעצמו אינו יכול להביא את השלום, אם הוא ייבנה כראוי - הוא יוכל להשפיע במידה מסוימת על תהליך השלום ופני הסכסוך".

From תעלת הימים two seas canal