30 במרץ 2007

הבעיות של תעלת הימים

הבעיות של תעלת הימים

הארץ, פורסם לראשונה: 29.03.2007   23:00
עודכן ב: 30.03.2007   03:57


בתגובה על "באוויר, במים וביבשה" מאת שמעון פרס ("הארץ", 26.3)

חזון "עמק השלום" שמעלה שמעון פרס במאמרו הוא חזון ענק. חבל שהוא עלול להיכשל בגלל ה"פיל לבן" שנכלל בו, פרויקט תעלת הימים. כגיאולוג החוקר מזה כ-50 שנה את משאבי המים של אזורנו, במיוחד את אלו של הנגב והערבה, התעלה מיותרת ומועדת לכישלון.
אין מחסור במים על מנת להפוך את הערבה לגן פורח. מתחת להרי הנגב, הגובלים עם הערבה, מצויות כמויות ענק של מים מליחים שיספיקו לכמה מאות שנים. מים אלו מתאימים לחקלאות בערבה. לצרכים ביתיים ניתן להמתיקם בעלות שולית.
בצד הירדני מצויים משאבי מים שלא נוצלו עדיין. אלו יתחרו במי הים המותפלים מ"תעלת הימים", שעלותם תהיה גבוהה בגלל ההשקעות שיידרשו להבאתם ולהמתקתם.
הערבה, שהיא חלק מהבקע הסורי-אפריקאי, מועדת לרעידות אדמה קשות. פגיעה בתעלה מסכנת את מי התהום הקיימים. עלות מוביל, שיעמוד בפני אירועים סיסמיים חריגים, תייקר ביותר את המים המומתקים.
התוואי הדרומי של תעלת הימים אינו מאפשר בניית מפעל חלוץ שיבדוק בקנה מידה קטן סיכונים אפשריים, כגון השפעה כימית שלילית של מי הים על מי ים המלח. לעומת זאת, תעלת ימים צפונית מאפשרת בנייה בשלבים.
פרופ' (אמריטוס) אריה ש. איסר
המכונים לחקר המדבר
אוניברסיטת בן גוריון בנגב
*
תוכניתו של פרס מבוססת על תעלת הימים מאילת/עקבה לים המלח. אלא שלא הוא ולא גורם מוסמך אחר שאת הצהרותיו או תוכניותיו קראתי, לא הסביר כיצד יתגבר מוביל מים זה על הפרש הגובה הניכר של לפחות 220 מטר מעל פני הים, אם הוא יתנהל לאורך קו האפיק של עמק הערבה - ולמעלה מזה, אם נתיבו יהיה לרגלי הרי אדום.
באיזו חלופה יבחר פרס, או יבחרו המתכננים מטעמו? חלופה אחת היא כריית מנהרה לאורך כ-80 קילומטרים (עד לעומק 220 מטר מתחת ל"גב הערבה"), משם עוד כ-80 ק"מ במורד עד לגובה פני הים (של אילת) ומשם בתעלה פתוחה לים המלח.
אפשרות שנייה היא הנחת צינור על פני השטח או מעט מתחתם, בשילוב כמה תחנות שאיבה להעלאת המים לגובה הדרוש, עד לנקודת שיא שממנה יוכלו המים לזרום בתעלה פתוחה או בצינור, צפונה אל ים המלח.
מן האנרגיה שתופק בקטע זה צריך יהיה להפריש את האנרגיה הדרושה לשאיבת המים עד ל"נקודת השיא". ככל שנקודה זו תהיה מזרחית יותר (ועל כן גבוהה יותר), כן יקטן שיעור האנרגיה החופשית (שנותרת לניצול כלכלי).
האם גורמים כלכליים, אירופיים ואחרים, התומכים בתוכנית פרס מודעים לבעיות השטח הללו, אשר אינן בולטות לעין בעת הסתמכות על מפה "שטוחה", כלומר על מפה לא-טופוגרפית?
פרופ' נפתלי קדמון
המחלקה לגיאוגרפיה

האוניברסיטה העברית בירושלים 


הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seeking-the-world.com זכויות יוצרים לאתר

26 במרץ 2007

באוויר בים וביבשה

באוויר בים וביבשה
תוכנית "עמק השלום" יכולה להתניע את תהליך השלום ולצאת לדרך כבר עכשיו
שמעון פרס
פורסם לראשונה: 25.03.2007  23:00
עודכן ב: 26.03.2007 02:22


לפני כשבועיים קיבלה ממשלת ישראל החלטה תקדימית חשובה, שלפיה תוכרז תוכנית "עמק השלום" כ"פרויקט לאומי" - על כל המשתמע מכך: קידום בסדר העדיפויות של הממשלה, קיצור הליכים ביורוקרטיים והתגייסות ממשלתית כוללת לביצוע. זה שיאו של מאמץ לשנות תפישות, להתגבר על דעות קדומות ולפעול באמצעים מודרניים כדי להביא לשינוי מדיני אמיתי באזור.
כל אירוע חשוב שהתרחש מאז מלחמת העולם השנייה נעשה באמצעות הכלכלה המודרנית, שמקדמת שימוש במדע וטכנולוגיה במקום היצמדות לטריטוריה גרידא. מהפכה גדולה זו, המשנה סדרי בראשית, מתחוללת ונמשכת לנגד עינינו. העולם משתנה, ונקודת הכובד שלו עוברת מדיפלומטיה ואסטרטגיה למדע וטכנולוגיה - שאינם מוגבלים לשטח ואינם נשלטים על ידי ממשלות.
על רקע חולשתן של הממשלות, מתחזק המגזר הלא-ממשלתי הגלובלי. המעבר מכלכלה טריטוריאלית לכלכלת מדע וטכנולוגיה אינה משנה גבולות, אך משנה יחסים. החברות הגלובליות יוצרות הון משל עצמן, והן מאמצות תרבות של נטילת סיכונים ומיצוי סיכויים חדשים. היות ואין להן צבא או משטרה, הן פועלות מכוח תחרות, ואפילו מדינות שחוששות מחדירת מדינות זרות או צבא זר, מקבלות בברכה השקעות של חברות לא-ממשלתיות, ואילו החברות הגלובליות מחפשות הזדמנויות חדשות.
המזרח התיכון הירבה להישען על אסטרטגיה ודיפלומטיה ומיעט להיעזר בכלכלה. לו היינו משקיעים בבניית כלכלה אזורית מודרנית כראוי, ניתן היה להקטין את העוני החברתי ולבנות יחסי אמון מעשיים עם שכנינו. וכך, למרות שהמזרח התיכון עשיר באפשרויות ועתיר בהזדמנויות, טרם התחוללו בו השינויים האפשריים. תוכנית "עמק השלום", ה-"EPC", מציבה צעד ראשון ומרתק של חזון לקידום השלום, ליציבות אזורית במזרח התיכון, ולקידום חברתי באמצעות שיתוף פעולה כלכלי, אזורי וגלובלי כאחד.
המסלול המדיני עוסק בגבולות, ואילו המסלול הכלכלי עוסק ביחסים. יותר קל להגיע להסכם לגבי יחסים מאשר לגבי גבולות. יחסים כלכליים טובים יקלו בסופו של דבר להגיע להסכם בדבר גבולות. תוכנית עמק השלום היא הניסיון הראשון לעבור לתפישת העולם המודרני: להשתמש במנופים גלובליים, ליטול סיכונים, לעסוק בעתיד, לפתח שווקים חדשים ולהיפתח ליחסים חדשים. הפרויקט יישען על מימון של גורמים חוץ-ממשלתיים שיש להם עניין בפיתוח שווקים חדשים וטכנולוגיות חדשות.
תוכנית עמק השלום משתרעת על תוואי השבר האפריקאי, הנמתח לאורך 520 קילומטר של גבול ישראל וירדן, מהים האדום בדרום ועד נהר הירמוך בצפון. מהם, 420 קילומטר עם ירדן שאתה יש לנו יחסי שלום. 10% מהתוואי עוברים לאורך הגבול העתידי עם הפלשתינאים, הזקוקים לעידוד כלכלי ולא רק לסיוע כספי.
חזון עמק השלום מעורר עניין רב, וכבר כעת נובטות יוזמות כלכליות המבוססות על השקעות פרטיות ותמיכה של מוסדות ומדינות. המיזמים הכלכליים יקדמו פיתוח אזורי שיניב קשת רחבה של יתרונות למדינות האזור ולתושביהן.
הפרויקטים הראשונים יכללו כריית מוביל השלום, שיוביל מים מים סוף לים המלח; פיתוח משותף של חקלאות ותיירות; הקמת שדה תעופה ישראלי-ירדני משותף; יצירת חיבור מסילתי בין ירדן לישראל; הקמת אזור תעשיה בג'נין ואזור אגרו-תעשייתי באזור יריחו-דמיה בסיוע ממשלות גרמניה ויפאן; והקמת ופיתוח חממות טכנולוגיות.
תעלת הימים. ים המלח עובר זעזוע קשה. הוא מאבד את מימיו והבולענים מאיימים על התיירות באזור. התמודדות עם בעיה זו גדולה על מידותיה של מדינה אחת, ולכן נדרשת שותפות של מדינות, השותפות לים, ומעורבות גלובלית המעוניינת במניעת סכנות אקולוגיות לקידום השלום.
לאורך תעלת הימים יוקמו פרויקטים כלכליים-עסקיים שיכללו, בין היתר, אגמי תיירות, מתקנים לייצור אנרגיה, חקלאות חדישה, מתקני התפלת מים, ובתי מלון ומסלולי תיירות משני צדי הגבול.
פרויקט תעלת הימים יהפוך את הערבה לגן פורח ולמוקד משיכה לתיירים מכל רחבי העולם. הוא גם יפצה את ים המלח על אובדן מימיו, וייצור מים מותפלים לנגב שלנו מצד מערב, ולחקלאות הירדנית מצד מזרח. הוא יחזק מאוד את יחסי ישראל ירדן ויסייע לפלשתינאים ליצור צמיחה כלכלית.
שדה תעופה משותף. שדה תעופה משותף לירדן וישראל יסייע בעתיד לשיתופי פעולה תיירותיים בין שתי המדינות. יהיו בו מסוף ירדני שיוביל נוסעים לירדן ומסוף ישראלי, שיוביל תיירות לאילת. הפעילות המתואמת בשדה משודרג תביא להתייעלות ולחיסכון, ליתר ביטחון בתנועה האווירית ולשיפור בשירות. הקמת השדה המשותף תאפשר לשדרג את אילת ולפתחה תוך שחרור שטחים לבנייה באזורים יוקרתיים בעיר. עדיף להשקיע בעיר מתחדשת ובשדה קיים, מאשר להקים שדה נוסף שיעלה מאות מיליוני דולרים, אותם ניתן להשקיע בפיתוח העיר.
חיבור מסילתי ותחבורתי. התוכנית מביאה בחשבון חיבור מסילתי ותחבורתי בין ירדן לישראל, חיבור שיקצר טווחים, יקטין עלויות, ויפתח שינוע חדש בין אירופה ואמריקה למרחב המזרח תיכון. האירופאים מציעים גם סלילה עתידית של שני קווי רכבת שיקשרו בין המזרח התיכון לאירופה. אפשר להוסיף קו צפוני בין אירביד בירדן ובין חיפה בישראל, וקו דרומי לעבר ים סוף, שיקשור את עקבה, את ים סוף ואת נמל אשדוד במארג מסילתי אחד. קווים כאלה עשויים ליצור אינטגרציה של המזרח התיכון עם אירופה ויביאו לתנופה כלכלית.
אזור תעשייה בג'נין. הגדה משוועת למקומות עבודה. הסיוע הכספי של המדינות התורמות לא השיג את מטרתו. האבטלה הגדולה וקו העוני בשטחי הרשות מחייבים התייחסות רצינית גם של ישראל. באזור צפון השומרון נוצר פוטנציאל לאזור תעשייה. ממשלת גרמניה הסכימה להקצות כ-30 מיליון דולר להקמתו של אזור כזה, וממשלות אחרות מוכנות לכוון את החברות הפרטיות שלהן להעביר סניפים משלהם לאזור. גם יישובי עמק יזרעאל מגלים בו עניין. באזור ניתן להקים תעשייה שתעסוק בענפי הטקסטיל, העץ ומוצרי המזון, ולהקים מערך שירות לוגיסטי שיתמוך בתעשייה זו בצד הישראלי. אזור תעשיה כזה יכול ליצור עשרות אלפי מקומות עבודה לסביבה כולה. כפי שקרה באזור התעשייתי בירדן.
פיתוח חקלאי-תעשייתי ביריחו. אזור יריחו יכול לשמש מרכז חקלאי למזרח התיכון כולו. ממשלת יפאן החליטה לסייע בפיתוח חקלאות תעשייתית ביריחו, שתכלול פארק חקלאות תעשייתי עתיר ידע יחד עם שדה תעופה בצד הירדני, שיוכל להפיץ תוצרת חקלאית למרחב כולו. פרויקט זה יאפשר לגדה המערבית לשלוח תוצרת לשווקים לכל המזרח התיכון, ולהעלות את רמת החיים בגדה.
עמק השלום פותח איפוא דלת לאפשרויות חדשות. הוא עשוי להיות גשר בין שלושה שותפים שהטבע והשלום כאחד מחייבים אותם לשתף פעולה. זה ייקח זמן, זה ייתקל בקשיים, אבל כל יוזמה גדולה יוצרת מריבה גדולה, הן עם טבע הקרקע והן עם טבע האדם. עמק השלום הוא הזדמנות יוצאת דופן לשינוי אוירה. לשיפור יחסים, להתנסות משותפת.

עמק השלום הוא ראשיתה של תקווה כלכלית, שתשמש את המשא ומתן המדיני שייערך במקביל, כשהאחד אינו תלוי ברעהו, ואינו צריך לחכות לחברו. ישראל, ירדן והפלשתינאים כבר נתנו הסכמתם לתוכנית זו. ארה"ב, ארצות אירופה ויפאן הודיעו על תמיכתן בו. זה ההסכם הכלכלי הראשון בין שלוש השותפות, והראשון שייתמך על ידי מעורבות גלובלית. פרויקט עמק השלום יכול לקדם את תהליך השלום. והוא יכול לצאת לדרך כבר עכשיו. 


הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seeking-the-world.com זכויות יוצרים לאתר