השווייצים קובעים, הרצל צדק
חשמל / תעלת הימים חוזרת
05:18 09.03.2004
מאת: הארץ
חזונו של בנימין זאב הרצל - לנצל את הבדלי הגובה בין הים
התיכון לים המלח ליצירת אלפי מגה-ואט של חשמל - זוכה לתחייה: באחרונה הוגשה לעיונם
של משרדי הממשלה הצעה חדשה לכריית תעלת ימים בהשקעה של 5.5 מיליארד דולר, שתייצר
2,500 מגה-ואט חשמל ותתפיל 1.33 מיליארד מ"ק מי ים בשביל ישראל, ירדן
והפלשתינאים.
מדובר בתוכנית לפרויקט ענק. בסיומו יגדל כושר ייצור החשמל של
ישראל ב-25%; בנוסף, יותפלו מים בכמות השווה לכ-75% מצריכת המים השפירים הממוצעת
של ישראל, או לפי-2.5 בקירוב מכמות המים המתוכננת להתפלה עד לסוף העשור.
ההצעה הוגשה על ידי קבוצת יזמים בראשות המהנדס נפתלי קודר.
על פי התוכנית, תיחפר מנהרה באורך 80 ק"מ מחוף זיקים להר קנאים, מערבית לים
המלח. בתעלה יונח צינור שיזרים בשנה 3.33 מיליארד מ"ק מי ים לים המלח, תוך
שימוש במפל הגובה בין שני הימים לייצור חשמל ולהתפלה. שארית המים מההתפלה
("התמלחת") תוזרם לים המלח ההולך ומתייבש.
היזמים הגישו תחשיב של חברת ההנדסה הבינלאומית אלסטום פאוור
(שווייץ), שלפיו מחיר המים המותפלים בפרויקט יסתכם ב-44 סנט למ"ק ומחיר החשמל
ב-10 סנט לקוט"ש. משמעות הנתונים היא שמחיר ההתפלה יהיה נמוך ב-15%-10%
מהמחיר שנקבע במכרזי ההתפלה החופיים של ישראל; מחיר החשמל שיסופק בשעות שיא הביקוש
יהיה נמוך מתעריף חברת החשמל בשעות אלה. כן נכללת בהצעה התחייבות להקמת הפרויקט
בתוך שש שנים.
ניצול מפל הגובה
אין זו הפעם הראשונה שבה מועלה רעיון תעלת הימים. בעשור
האחרון הוצגו רעיונות דומים שלוש או ארבע פעמים, אבל כל ההצעות הקודמות נפסלו כלא
כדאיות מבחינה כלכלית.
בהצעה הנוכחית, טוענים היזמים, יש כדאיות כלכלית ובכך היא
שונה מקודמותיה. היתרון העיקרי של הפרויקט לעומת יוזמות קודמות, מוסבר בניצול יעיל
יותר של מפל הגובה בין הים התיכון לים המלח ובהקטנה משמעותית של הפסדי האנרגיה
בדרך.
כך, חלופת זיקים-ים המלח המוצעת עתה היא הקצרה ביותר - 80
ק"מ - בין אלה שנבחנו. לעומת זאת, אורכה של התעלה על פי החלופה הירדנית - מים
סוף לים המלח - יגיע ל-160 ק"מ, ואורכה של חלופת קטיף - מגוש קטיף לדרום ים
המלח - יהיה 115 ק"מ. בשתי חלופות נוספות - חדרה-עמק יזרעאל-ים המלח
וחיפה-עמק יזרעאל-ים המלח - יהיה אורכן של התעלות כ-200 ק"מ. ככל שהתעלה
ארוכה יותר גדלים ההשקעה בהקמתה והפסדי האנרגיה בדרך, ונדרש כוח שאיבה רב יותר
לדחיפת המים.
בנוסף, חלופת זיקים כוללת מנהרה בקוטר 9 מטר שבתוכה יונח
צינור בקוטר 5.8 מטר -יותר מכפליים מקוטר הצינור של המוביל הארצי. על פי חישובי
היזמים, צינור בקוטר ענק כזה יקטין במידה משמעותית את הפסד האנרגיה מחיכוך המים
בצינור.
יתרה מכך: תעלת זיקים מתוכננת להיחפר בשיפוע קל כלפי מזרח,
כך שהמים מהים התיכון יזרמו בה בכוח הגרוויטציה עד לרגלי הר קנאים ממערב לים המלח.
ניצול הגרוויטציה לאורך 80 ק"מ ללא שימוש בכוח שאיבה, יגדיל את הניצולת
האנרגטית של המערכת. זאת, לעומת החלופות האחרות המחייבות הקמת מערכת לשאיבת המים
מהים ותחנות שאיבה בדרך.
הפרויקט, על פי התוכנית, מנצל בצורה מרבית את עיקרון
"האגירה השאובה"; מי הים שיוזרמו בגרוויטציה לרגלי הר קנאים יישאבו
בשעות הלילה, שבהן מחיר השאיבה נמוך, למאגר עילי בגובה 320 מטר מעל פני הים ובנפח
של 18 מיליון מ"ק. במים ייעשה שימוש לייצור חשמל בשעות שיא הביקוש, שבהן מחיר
החשמל גבוה.
לאחר ניצול המים לייצור חשמל הם יותפלו במתקן התפלה ענק
שיוקם בסמוך לים המלח. לטענת היזמים, בחלופות האחרות לתעלת הימים - כגון תעלות
חדרה ועמק יזרעאל - אין שימוש בעיקרון זה, ובחלופות קטיף והתעלה הירדנית הוא
מתוכנן במנות קטנות בלבד לאורך התוואי, חיסרון הפוגע בניצולת האנרגטית של הפרויקט.
על פי חלופת זיקים, מתוכננת לקום תחנת כוח הידרו-אלקטרית
בהספק של 2,500 מגה-ואט; בחלופת קטיף מתוכננת תחנת כוח בהספק 800 מגאווט ובחלופה
הירדנית אין תוכנית להקמת תחנת כוח. באשר להתפלה, בתעלה הירדנית יותפלו 851 מיליון
מ"ק בעבור ירדן והפלשתינאים בלבד. חלופת קטיף מציעה להתפיל 1.33 מיליארד מ"ק
ב-20 השנה הראשונות להפעלת הפרויקט ולאחר מכן מיליארד מ"ק בשנה. גם כאן עשוי
לפעול היתרון לגודל לשם הוזלת העלויות בחלופת זיקים-ים המלח.
כל היתרונות האלה מאפשרים, על פי תחשיבי היזמים, לספק מים
מותפלים מחלופת זיקים לעמאן ב-52 סנט למ"ק - 44 סנט ייצור ו-8 סנט עלות
האספקה; זאת, לעומת כ-1.34 דולר למ"ק בחלופה הירדנית - 1.26 דולר ייצור ו-8
סנט אספקה.
ים המלח יתמלא
באף אחת מהחלופות אין תשובה לטענת מומחי מפעלי ים המלח,
שלפיה עירוב מי הים התיכון עם מי ים המלח ("אפקט ההלבנה") עלול לפגוע
בפעילות הייצור של המפעלים. על פי חלופת זיקים יוזרמו לים המלח 2 מיליארד מ"ק
מי ים לשנה, כך שלאחר 20 שנות תפעול הוא יתמלא לגובה המפלס מתחילת המאה שעברה - מינוס
395 מטר. לאחר מילוי ים המלח תפחת תפוקת ההתפלה למיליארד מ"ק בשנה כשהתמלחת -
המים המלוחים הנותרים לאחר ההתפלה - יכסו על הפסדי ההתאדות ויאפשרו לשמור על מפלס
מים יציב בים המלח.
כמות המים הגדולה שתותפל בחלופת זיקים, מוסיפים היזמים, תסיר
לחצים הידרולוגיים מהכנרת וממאגרי המים האחרים של ישראל, וכן ייפסק בזבוז שטחי חוף
יקרים להקמת מתקני התפלה ולתחנות כוח. הפוטנציאל לייצור 2,500 מגה-ואט חשמל בשעות
שיא הביקוש יתרום תרומה גדולה להגדלת הרזרבות הבעייתיות של כושר ייצור החשמל
בישראל.
ד"ר אהוד מרגלית, סמנכ"ל בז"ן לשעבר, המייצג
את היזמים, אומר כי הקמת הפרויקט מותנית בתמיכת הבנק העולמי, מכיוון שתחשיב מחירי
ההתפלה והחשמל בו מבוססים על סבסוד בינלאומי של המימון להשקעה. לדבריו, הבנק
העולמי יכיר בפרויקט אם ממשלת ישראל תכיר בו - צעד שמשמעותו התחייבות של הממשלה
לרכוש במחיר מוסכם את חלקה של ישראל במים המותפלים, כ-500 מיליון מ"ק לשנה,
ואת החשמל שייוצר בו.
"לא נוכל לבוא לבנק העולמי עם פרויקט, מוצלח ככל שיהיה,
שלא זכה להכרה ברמה הלאומית", הבהיר מרגלית. "יש לנו הצעה לפרויקט טוב,
שיקנה למשקיעים בו תשואה גבוהה יותר מכל חלופה אחרת של תעלת ימים ברמת סבסוד זהה
של המימון. ואולם, זהו סבסוד מוצדק מבחינת התועלות הכלכליות והמדיניות שלו ותרומתו
לייצוב האזור".
התוכנית הוגשה לעיונם של משרדי הממשלה הרלוונטיים. אם תזכה
ההצעה להכרה ממשלתית, יבוצע סקר היתכנות גאותרמי וסביבתי בהשקעה של עד 20 מיליון
דולר ויחל גיוס משקיעים ובניית המקורות הפיננסיים. ממשרד התשתיות נמסר בתגובה כי
ההצעה נמצאת בבדיקה במשרד המדען הראשי.
תשואה של 12.2% על ההשקעה
נתונים עיקריים כפי שנמסרו על ידי היזמים:
ההשקעה כוללת 5.5 מיליארד דולר. המימון להשקעה יגויס על ידי
היזמים בסבסוד הבנק העולמי. ביצוע ההשקעה יתחלק על פני 6 שנים. 70% מההשקעה תבוצע
בשנתיים האחרונות להקמה. בשנתיים אלו יוקמו מתקני ההתפלה ותחנת הכוח
ההידרואלקטרית.
הפרויקט יניב תזרים מזומנים (ממכירת מים וחשמל) של 700
מיליון דולר לשנה ב-20 השנים הראשנות, ו-440 מיליון דולר לשנה החל מהשנה ה-21 ועד
לשנה ה-50 להפעלתו.
בהנחת החזר השקעה ל-11 שנים (6% ריבית) או ל-15 שנים (9%
ריבית), התשואה הפנימית (IRR) תסתכם ב-12.2%. תשואה מקובלת ויותר מכך בפרויקטים של תשתית.
הנתונים שמציגים היזמים נראים מבטיחים, אולי מבטיחים מדי,
לגבי פרויקט שרמת האי-ודאות והסיכונים הכלכליים והפוליטיים בו הם כה גבוהים.
עמירם כהן
חברת החשמל: תעלת הימים - פרויקט כדאי
פרויקט תעלת הימים לקישור ים המלח עם מקור מים גבוה ממנו,
נבדק כלכלית כמה פעמים בעבר על ידי חברת החשמל.
ב-74', בעקבות משבר האנרגיה ועליית מחירי הנפט ל-40 דולר חבית,
מינתה ממשלת ישראל ועדת מומחים בראשות שלמה אקשטיין לבצע הערכת היתכנות לפרויקט.
מסקנות הוועדה היו כי הפרויקט בר ביצוע. ב-76' הוקמה בחברת החשמל ועדת מומחים
בראשות ד"ר דוד וינר. הוועדה בחנה את חלופת גוש קטיף-ים המלח, חלופה שכללה
הקמת תחנת כוח הידרואלקטרית באתר פרסה בדרום ים המלח בהספק של 550 מגאווט. הבדיקות
הצביעו על כדאיות בהקמת התעלה.
ב-77' הוקמה ועדת היגוי בראשות פרופ' יובל נאמן שביקשה 4
חלופות של תעלת הימים והמליצה להקים את התעלה בתואי הדרומי (גוש קטיף-ים המלח).
ועדת נאמן קבעה כי כדאי יותר להקים את תחנת הכוח בהספק 800 מגאווט. בוצעו סקרים
ונכרתה מנהרת מחקר בבסיס מצוק העתקים באזור בו אמורה היתה לקום תחנת הכוח.
אלא שבעקבות ירידה חדה במחירי הדלקים, שהורידו את מחיר חבית נפט
ל-20-15 דולר, החליט משה שחל, שר האנרגיה בראשית שנות ה-90, להקפיא את הטיפול
בפרויקט מהנימוקים הבאים: ירידת כדאיות ייצור החשמל בתחנת הכוח ההידרואלקטרית
בהשוואה לייצור חשמל בתחנות כוח קונוונציונליות; חשש להשפעות שליליות על הייצור
במפעלי ים המלח בגלל ערבוב מי ים תיכון במי ים המלח; רמת הסיכון הגבוהה בפרויקט.
הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seeking-the-world.com זכויות יוצרים לאתר
