תעלת הימים two seas canal: מרץ 2013

14 במרץ 2013

כנס הרצליה ה-13 של המרכז הבינתחומי הרצליה

במושב תחת הכותרת "ציונות במאה ה21"

אפי שטנצלר, יו"ר קק"ל:

תעלת הימים היא מנוע הצמיחה של ישראל במאה ה-21

היום השני של כנס הרצליה של המכון של מדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה.

נחתם במושב בנושא "הציונות במאה ה-21 ". אפי שטנצלר, יו"ר קק"ל, אמר כי המהפכה הציונית חיה ומשגשגת ואחת הסיבות לכך היא קרן קיימת לישראל. שטנצלר אמר כי בתחום המים ראתה הקרן את הנולד ובנתה מאגרי מים שמספקים כשני שליש מצריכת המים לחקלאות בישראל. בזכות זה הגיעה ישראל לשיא עולמי במיחזור מים לחקלאות - כ87%! שטנצלר אף אמר כי קק"ל קרן מתכוונת לעודד הקמת משטחים סולריים צפים שלא רק יחסכו בחשמל אלא גם יחסכו במים. פרויקט המשלב את כל אלו יחדיו, אומר שטנצלר, זוהי תעלת הימים. תעלה שתחבר בין הים התיכון לים המלח. תעלה זו היא מנוע הצמיחה של ישראל במאה ה21. שטנצלר הוסיף כי קק"ל תעמוד על כך כי הנחת צינור המים תתבצע תוך שמירה על הסביבה. פרויקט זה מחייב שיתוף פעולה עם ירדן, אומר שטנצלר, כיום צריך לדעת שישראל מספקת המון מים לירדן, תעלת הימי תסייע לקידום השלום בין ישראל לירדן.

נתן שרנסקי, יו"ר הסוכנות היהודית לארץ ישראל אמר במליאה כי גם היום עליה ארצה היא התגשמות חלום, מדינת ישראל היא המשך ישיר של מאבק מתמשך של 2000 שנה. כשאני עליתי ארצה, אמר שרנסקי, הצטרפתי לדיונים בסוכנות והיה ברור לכולנו שכל יהודי התפוצות ייעלמו עם הזמן. כיום ישנם 43% של יהודי בגולה, אין ספק שאנו הקהילה הכי בריאה ופורחת בגולה. הנתונים מראים כי כל שנה עולים עוד 4000 איש לישראל. הדבר החשוב ביותר, אמר שרנסקי, הוא חיזוק הזהות היהודית דרך ביקורים בישראל. אנו לא רוצים רק להביא את היהודים לישראל אלא להביא את ישראל ליהודים. אנו צריכים לכבוש מחדש את האוניברסיטאות בארצות הברית בהם נמצאים המון יהודים צעירים שאותם ניתן למשוך לעלייה. כיום אנו כובשים את הקמפוסים - בשלוש שנים עלינו מ15 קמפוסים ל- 70 קמפוסים.

פרופ' אוריאל רייכמן נשיא ומייסד המרכז הבינתחומי הרצליה אמר כי חייב להיות ברור שקבוצות שרק תובעות כספים ותמיכה מהמדינה, אבל לא מוכנות לתרום לה, מנוגדות לערכי היסוד שלה תוך זריעת ניגוד וניכור – אין לתמוך בהן. האתגרים הניצבים בפני החברה שלנו גדולים - אנחנו מוכרחים לקדם את ההבנה והשלום באזור לצד נכונות הרבים להגן על המדינה תוך סיכון עצמי. מאמץ עליון צריך להיעשות כדי להתמודד עם מגזר ציבור אנכרוניסטי, מנוכר לציבור ומנופח. רפורמה נדרשת גם בשיטת הבחירות והממשל שתשים מגבלות להכנעת הרוב בפני המיעוט.

כנס הרצליה ה-13 של המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה: "לקראת סדר יום חדש", יעמוד בסימן כינונה של ממשלה חדשה בישראל ויהווה במה מרכזית לגיבוש סדר היום הלאומי, כיווני אסטרטגיה ומדיניות חדשים שיוכלו לשמש את הממשלה החדשה. דיוני הכנס ילבנו את האתגרים המורכבים מבית ומחוץ לצד הכרעות גורליות מולם תעמוד הממשלה החדשה, יהיה הרכבה אשר יהיה. מערכת הבחירות התמקדה אמנם באתגרים הפנימיים, אולם ישראל מצויה במוקד פעולתם של כוחות, של תהליכים ושל אירועים דינאמיים המעצבים מציאות אסטרטגית חדשה בקנה מידה היסטורי ואשר השלכותיהם יידונו בכנס. מאז החלו התמורות במערכת הגלובלית והמזרח-תיכונית נמנעו מקבלי ההחלטות מלעצב אסטרטגיה-רבתי להתמודדות עם מכלול אתגרי המדיניות, אף שההשלכות ניכרו מבית. זו אינה תופעה ייחודית לישראל והיא מובנת לנוכח השינויים הבו-זמניים בסדרי בראשית. דווקא לנוכח המורכבות, ישראל זקוקה לחשיבה אסטרטגית שתאתר גם סיכויים והזדמנויות אל מול סיכונים ואיומים.

עדכונים שוטפים על הכנס ניתן לקבל באמצעים הבאים:

תמונות במהלך הכנס מאתר www.herzliyaconference.com

שידור חי של מושבי מליאת הכנס (מליאת הרצליה ומליאת נוף ים) ועדכונים שוטפים באתר www.herzliyaconference.org

פייסבוק http://www.facebook.com/HerzliyaConference,

טוויטר http://twitter.com/herzliyaconf #HC13

ארד תקשורת, דוברות כנס הרצליה

לירן אלרם, דובר כנס הרצליה, 054-6699323, lirane@havasww.co.il

מורן מרקוס, צוות דוברות כנס הרצליה, 054-6699331, moran@havasww.co.il

דוברות המרכז הבינתחומי הרצליה:

ענבל חן, דוברת המרכז הבינתחומי הרצליה: 09-9602824, 054-4400784, inbalc@idc.ac.il

נעה אופיר, סגנית דוברת, המרכז הבינתחומי הרצליה, 09-9527376, 054-6226727, nofir@idc.ac.il

המרכז הבינתחומי הרצליה | חטיבת דוברות, שיווק ואירועים

ת.ד. 167 הרצליה, 46150 | www.idc.ac.il| טל: 09 9527317| פקס: 09 9516696| pr@idc.ac.il

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

7 במרץ 2013

מצעד האיוולת של תעלת הימים (2)

מצעד האיוולת של תעלת הימים (2)

הצלת ים המלח ושיקומו, שלהם חשיבות עולמית, צריכים להיות יעד קריטי וראשון במעלה לכלל תושבי האזור וממשלותיהם

15:36 06.03.2013

הארץ, מאת: גדעון ברומברג

הבנק העולמי יסכם השבוע סדרת שימועים ציבוריים באזורנו הנוגעים לתכנון תעלת הימים מים סוף לים המלח. הבנק נחוש, בשותפות ממשלות האזור ובעידוד גופי הון בעלי אינטרס צר, להתמיד במצעד האיוולת הנמשך זה עשור לקידום מתווה בעל פוטנציאל הרסני ובלתי הפיך לים המלח.

חלופות זולות וכדאיות יותר הן לסביבה והן לכלכלה, כפי שנסקרות בדו"ח הבנק עצמו, מותירות סימן שאלה גדול מעל השיקולים שהנחו את מחברי הדו"ח בגיבוש המלצותיהם. חרף מטרתו המוצהרת לשיקום ים המלח ואספקת מים וחשמל בעיקר לירדן, מציב דו"ח הבנק יעדים שאפתניים, בעוד המציאות החזויה לאחר הקמת הפרויקט עומדת בסתירה מוחלטת לשילוש צפוי של מחיר המים - ל-2.7 דולרים לקוב בירדן, ול-1.8 דולרים בישראל וברשות הפלסטינית.

עוד קובע הדו"ח את הצורך בהקמתן של תחנות כוח שיספקו 880 מגה־ואט לטובת הפרויקט. ואולם בחינה מעמיקה מגלה כי התחנות לא יספקו את כמות האנרגיה הנדרשת ואינן כדאיות כלכלית. התחנות ישרתו כנראה רק את תאגידי התשתיות, המעוניינים בקידום המימון להקמתם של מתקני התפלה וחשמל על ידם.

פרט לנזק הסביבתי הצפוי וייקור עלויות המים לצרכן הסופי, המתווה הקיים מאיים לחבל במימון המאמצים להבניית שלום ושיתוף פעולה אזורי. מחברי הדו"ח טוענים לפירות של "דיווידנד שלום" בסך 43 מיליארד דולר ובפועל הפרויקט ישרת בעיקר את ירדן וייצור מקומות עבודה זמניים לא רבים, אך במקביל הוא נוגס בעוגת המשאבים למימון מיזמים אזוריים חוצי גבולות, בעלי עלות נמוכה יותר והיתכנות ותועלת גבוהות יותר, דווקא בימים שבהם נראה פתח קטן אפילו לחידוש הדיאלוג באזור.

נהר הירדן. שיקומו הוא הפתרון לים המלח

צילום: ירון קמינסקי

עיון מהיר במדורי הכלכלה בשנים האחרונות מספיק כדי שהמומחים המכובדים, מחברי הדו"ח, יוכלו לדייק יותר בנוגע לשאלת המימון. יש לתהות כיצד פרויקט המצריך השקעה של יותר מ-10 מיליארד דולר מתיימר לגייס הון כזה בעוד שהשווקים הפיננסיים במדינות המערב - שאמורים לשמש מקור המימון - נמצאים על עברי פי פחת ובה בעת המתווה דורש גיוס 2.6 מיליארד דולר מירדן עצמה, שעה שהממלכה ניצבת בפני פשיטת רגל.

כיצד מוסד פיננסי מכובד כמו הבנק העולמי דורש מירדן לקצץ בתשלומי הסובסידיה שמעניקה ממשלתה לאזרחים כתנאי לקבלת אשראי דחוף, ומנגד קורא לגיוס מענק שווה סובסידיה בסך 5 מיליארד דולר לסבסוד תעריפי המים בממלכה כחלק מהמתווה?

הצלת ים המלח ושיקומו, שלהם חשיבות עולמית, צריכים להיות יעד קריטי וראשון במעלה לכלל תושבי האזור וממשלותיהם, ומן הראוי הוא שערוצי הפעולה המוצעים יתאימו למציאות בשטח כיוצרים מציאות סביבתית, כלכלית וחברתית טובה יותר.

הפתרון ההולם ביותר נמצא תחת הפנס, בדו"ח החלופות הנלווה לדו"ח הבנק העולמי ושלהכנתו התנגדו תחילה הבנק וממשלות האזור ומצאו לנכון לתקצבו בחצי מיליון דולר, לעומת 16 מיליון דולר שהושקעו בהכנת המתווה המוצע. בדו"ח החלופות נכתב כי דווקא שיקום חלקו הדרומי של נהר הירדן וחידוש זרימה רבתי ממנו לים המלח, כפי שנעשה מאז ימי קדם, הוא הפתרון בעל התועלת הסביבתית הטובה ביותר, לצד שיעור כדאיות כלכלית לא מבוטל - עם פוטנציאל הכנסות רב מתיירות ומיזמים נוספים.

למתווה חלופי זה השלכות חיוביות ביותר גם אם אינו משרת את מטרותיהן של קבוצות כלכליות רבות עוצמה והצורך של הפוליטיקאים בגזירת סרטים על רקע אתרים להקמת מיזמי תשתיות מגלומניים. יהיה זה מן הראוי לבנק העולמי וממשלות האזור לשקול חלופות אחרות ולסגת ממה שנראה יותר ויותר כאוברדרפט רציני בהפעלתו של היגיון בריא ושכל ישר.

הכותב הוא מנכ”ל ארגון ידידי כדור הארץ והמזרח התיכון

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

מצעד האיוולת של תעלת הימים

מצעד האיוולת של תעלת הימים

הצלת ים המלח ושיקומו, שלהם חשיבות עולמית, צריכים להיות יעד קריטי וראשון במעלה לכלל תושבי האזור וממשלותיהם

15:36 06.03.2013

הארץ, מאת: גדעון ברומברג

הכותב הוא מנכ”ל ארגון ידידי כדור הארץ והמזרח התיכון

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

3 במרץ 2013

הקונפליקט אדם וטבע

הקונפליקט אדם וטבע.

פרויקט תעלת הימים

הוא רעיון שמלווה את ארץ ישראל עוד מימי זאב הרצל.

את עיקר הפרסום לרעיון בניית תעלת הימים ,הביא בנימין זאב הרצל, חוזה המדינה וממנהיגי התנועה הציונית בראשיתה. התנועה הציונית תמכה ברעיון של פרויקט תעלת הימים, החל משנות התשעים של המאה ה-19.

לאורך השנים הרבות , הרעיון המהפכני והעצום המשיך לעלות ולהגיע לשלבי תכנון ודיונים מהותיים. עם זאת, גם כיום ,התעלה עדיין אינה בנויה, למרות שהנושא נמצא בשלבים מתקדמים ביותר.

תעלת הימים היא שם כולל למיזמים של הובלת מים בין ימים בישראל.

תוכננו מסלולים שונים:

*המסלול הצפוני:הזרמת מי הים התיכון בתעלה דרך עמק יזרעאל לעמק בית שאן ומשם לים המלח.

*המסלול המרכזי: הזרמת מי הים התיכון מאשקלון בתעלה פתוחה ובמנהרה תת קרקעית מתחת להרי חברון לים המלח.

*המסלול הדרומי: הזרמת מי ים סוף לים המלח בתעלה פתוחה בערבה לים המלח.

התוכנית המקובלת היום היא המסלול הדרומי שעתיד לחבר בין ים סוף אל ים המלח שהולך ומאבד ממפלסו. פרויקט תעלת הימים נועד לאזן את מפלס ים המלח, ליצר חשמל באנרגיה הידרואלקטרית ,להתפיל מים תוך שיתוף פעולה בין ירדן, הרשות הפלסטינית וישראל ,וחיזוק השלום.
בנוסך,לאורכה של התעלה יבנו אתרי נופש ,ספורט ומלונות שימשכו תיירים רבים.

המלונות, אתרי הנופש והספורט המתוכננים לאורך תעלת הימים

הפרויקט עשוי ליצור מקומות עבודה רבים, ויפתח את סביבת הדרום כולה. הבנק העולמי תומך בעיקר העלויות של הפרויקט.

אזור ים המלח מצוי במצב של דרדור מתמשך אשר מתבטא בירידת מפלס ים המלח וכמטר אחד בשנה. זאת בשל שימוש מוגבר של מדינות האזור במים שהיו אמורים להגיע לים המלח ובשל השפעת מפעלי ים המלח ומפעל האשלג הירדני, אשר שואבים מים של ים המלח לצרכי פעילות תעשייתית.

לנסיגת המפלס מתווספים גם נזקים חמורים, ביניהם: שינוי פני הנוף, פגיעה במפעלי תיירות ובאפשרויות פיתוח חופי רחצה, נזקי בולענים ועוד...

נסיגת ים המלח.

הבולענים.

אחת החלופות המרכזיות שנבחנות על מנת לתת מענה לבעיית נסיגת מפלס ים המלח היא התרומה האפשרית של תעלת המים.

בשנת 2009 הושגה פריצת דרך לגבי פרויקט תעלת הימים. כנסת ישראל (בוועדת הכלכלה של הכנסת) והממשלות של ישראל, ירדן והרשות הפלשתינית, תוך שיתוף הבנק העולמי, הגיעו להסכמה מסוימת לבניית פיילוט של תעלת הימים לבחינת ההשפעות והיכולות של הפרויקט.

התגובות לפרויקט:

מחקר חדש שהוזמן על ידי הבנק העולמי, טוען כי אם תיכרה תעלת הימים שתחבר בין ים סוף לים המלח, קיימת אפשרות שהדבר יביא להלבנתו בשל התפתחות שכבות גבס ואף ייתכן שיתפתחו בו אצות. בנוסף לכך סוברים החוקרים כי התעלה רק תגביר את תופעת הבולענים.

המחקר, שבוצע במסגרת בדיקת התכנות של פרויקט התעלה שעורך הבנק, מציע להתקדם בשלבים לפני מימוש מלא של התוכנית ומעריך שביצוע פרויקט ניסיוני שבו יוזרמו כמויות מים קטנות יותר, יוכל לפתור חלק מהאי ודאויות הקיימות לגבי השלכות התעלה הגדולה. החוקרים מהמכון הגיאולוגי וחברת תה"ל, שבדקו את ההשלכות האפשריות של התעלה על הים, קבעו שהזרמת מי מפרץ אילת בכמות של 400 מליון מטרים מעוקבים לא תחולל שינויים משמעותיים, אבל ציינו שהיא גם לא תצליח להביא לייצוב המפלס אלא רק להאט את קצב ירידתו. כדי לייצב את המפלס יש צורך בכמות של לפחות 700 מליון מטרים מעוקבים בשנה.

המשרד להגנת הסביבה והארגון הסביבתי "ידידי כדור הארץ - המזרח התיכון" מזהירים מפגיעה קשה בים המלח בעקבות הקמת "תעלת הימים", שתזרים מים לים המלח ממפרץ אילת. בעוד המשרד טוען שיש לקיים בשלב ראשון בדיקה של הפרויקט בהיקף ניסיוני, טוען הארגון הסביבתי שיש לבטל את הפרויקט ולבחון חלופות אחרות להצלת ים המלח. הבנק העולמי אמור לקיים בירושלים שימוע ציבורי בעקבות פרסום דו"חות מומחים מטעמו, שקבעו שיש יתכנות הנדסית וכלכלית למערכת להובלת מים מאילת לים המלח. בפרויקט זה תועבר כמות גדולה של מים למתקן התפלה בשטח ירדן. מי השתייה יועברו לאזור עמאן והתימלחת שנותרה תוזרם לים המלח כדי לעצור את ירידת המפלס.

לקראת השימוע פרסם המשרד להגנת הסביבה את עמדתו המקצועית והזהיר שהזרמה של יותר ממיליארד מטרים מעוקבים של תוצרי לוואי ממתקן התפלה (התימלחת), כמתוכנן, תביא לשינוי שלילי בהרכב ים המלח. היא עלולה להביא להתפתחות אצות שיצבעו את הים באדום ולהתפתחות גושי גבס שיצבעו אותו בלבן. קיימת גם סכנה של שחרור גז מימן גופרתי המהווה מטרד ריח קשה. פירוש הדבר פגיעה קשה בתיירות באזור ובאופי הייחודי של ים המלח.

גדעון ברומברג, מנכ"ל ארגון ידידי כדור הארץ המזרח התיכון (ארגון ששותפים בו ישראלים, ירדנים ופלסטינים), אמר כי כדי לספק את האנרגיה הנדרשת לפרויקט צריך יהיה להקים בירדן עוד שתי תחנות כוח לייצור חשמל שיגרמו לזיהום אוויר ופליטת גזי חממה. ברומברג הטיל ספק ביכולת לממן את הפרויקט. "ההנחה היא שמדינות בעולם יתנו מתנה של 4.5 מיליארדי דולרים, וקשה לראות איך זה קורה במצב הכלכלי הקיים. ירדן אמורה להלוות 2.6 מיליארד דולר כדי לממן את שאיבת המים לעמאן וכבר כיום מצבה הכלכלי קשה. הפרויקט יעלה מאוד את מחיר המים בירדן, בניגוד למטרה שהציב הבנק העולמי".

ברומברג ציין שיש גם קושי מדיני בכך שישראל מסרבת לראות בפלסטינים צד בעל זכויות באזור צפון הים המלח. לדבריו, אין סיכוי שמדינות העולם יתרמו כסף לפרויקט אם הפלסטינים לא ישתלבו בו.

המשרד להגנת הסביבה טוען שיש לבחון בשלב ראשון את הפרויקט באמצעות מתקן ניסיוני, שיזרים כמות קטנה יחסית של מים לקטע בים המלח, שייחסם בסכר וכך ניתן יהיה לעקוב אחר ההשלכות הפרויקט על ים המלח. אך לדברי ברומברג, דו"ח הבנק העולמי מציין שפרויקט כזה לא יפיק מידע מספק על ההשלכות הפרויקט הגדול.

לדעת ברומברג יש לאמץ חלופות לשיקום ים המלח, שעליהן המליצו גם מומחים שהכינו דו"ח חלופות לבנק העולמי. המדובר בייעול השימוש במים באזור, הפניית חלקם למתקני התפלה לשיקום הירדן וים המלח, והרחבת השימוש בשפכים מטוהרים כדי להגדיל את כמות המים הטבעיים הזורמים כיום בירדן. הוא גם טען שיש לחייב בתשלום את מפעלי ים המלח בעד מי הים שהם שואבים ובכך ליצור תמריץ לייעול השימוש במי הים.

דעתנו האישית:

פיתוח הסביבה לרווחת האדם הינה דילמה קשה. האדם מעוניין לנצל לרווחתו את משאבי הטבע. כתוצאה מכך משתנים סדרי בראשית. לרוב, השינוי הוא בעל השפעות סביבתיות שליליות שלא נלקחות מספיק ברצינות בשלב התכנון והביצוע.

לדעתי,חייבים לבחון בשלב ראשון את הפרויקט באמצעות מתקן ניסיוני, שיזרים כמות קטנה יחסית של מים לקטע בים המלח, שייחסם בסכר וכך ניתן יהיה לעקוב אחר ההשלכות הפרויקט על ים המלח- כפי שממליץ המשרד להגנת הסביבה.

חובה ללמוד את ההשלכות, להיות מפוקחים ואמיצים . חובה לשנות, לעכב או אפילו לבטל את התוכנית אם הפגיעה באותם האזורים אינה בתחום הסביר.

ים המלח הוא נכס עולמי. מוטלת עלינו האחראיות להפסיק לפגוע בו ולשנות את אופיו.

המפלס יורד בקצב מהיר. ים המלח

ביבליוגרפיה:

1. ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית הסכימו לקדם את הקמת תעלת הימים:

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=100081456

".2חשש: תעלת הימים תהפוך את ים המלח ללבן"

http://www.haaretz.co.il/news/science/1.16012

3. המשרד להגנת הסביבה והירוקים: תעלת הימים תפגע קשות בים המלח

http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1930321

כותב לא ידוע

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.

לפניות לכותב shark4162@gmail.com