14 במאי 2007

תעלת הימים ההחיאה של ים המוות?

תעלת הימים ההחיאה של ים המוות?
מנהיגי ירדן וישראל רוצים להזרים מים ממפרץ אילת בתעלה עד לים המלח; הארגון "ידידי כדור הארץ - המזרח התיכון" חושש שהתוכנית תגרום נזקים לסביבה
09:26   14.05.2007
הארץ,  מאת: צפריר רינת
במאה הקודמת הצליחו ירדן, ישראל וסוריה לייבש בתוך כמה עשרות שנים אגם (החולה) ולהפוך נהר לתעלת ביוב (הירדן). הן גם הביאו לייבוש מחציתו הדרומית של ים המלח ולתחילת ההתייבשות של החצי הצפוני. כל זאת כתוצאה מהטייה וייבוש של מקורות המים לטובת שימושים אחרים.
החזון הבא של מנהיגי ירדן וישראל, הנתמך על ידי הבנק העולמי, הוא לתקן חלק מהנזק באמצעות הזרמת מים ממפרץ אילת בתעלה עד לים המלח, ולהעלות את המפלס היורד. אלא שהארגון הסביבתי "ידידי כדור הארץ - המזרח התיכון", חושש שתוכנית זו של תעלת ימים תגרום לנזקים נוספים לסביבה. הארגון נאבק למען בחינה מעמיקה יותר של הפרויקט, ובאחרונה הוציא דו"ח המתייחס לבדיקות של השפעות תעלת הימים שיזם בתמיכת הסוכנות של ממשלת ארה"ב לסיוע חוץ. ממצאי הבדיקות הוצגו בכנס שנערך בשבוע שעבר בירושלים.
בדיקות אלה מגבירות את החששות של ארגון ידידי כדור הארץ, הטוען שהבנק העולמי אינו כולל בהליך בדיקת ההיתכנות לפרויקט התייחסות מספקת לכל ההיבטים הסביבתיים. טענה מרכזית של הארגון היא שלא נבחנת ברצינות חלופה נוספת לשיקום ים המלח, המבוססת על השבת חלק מהזרימה הטבעית לירדן, שהיה מקור המים העיקרי של ים המלח.
ידידי כדור הארץ - המזרח התיכון הוא הארגון הסביבתי היחידי שבמסגרתו פועלים במשותף ישראלים, פלשתינאים וירדנים. אחד מתחומי העיסוק העיקריים שלו הוא פעילות להצלת ים המלח ושימור המורשת ההיסטורית והטבעית שלו. הפרויקט המתוכנן של תעלת הימים יתבסס על מים שיישאבו בראש מפרץ אילת. מים אלו יוזרמו לאורך הערבה הירדנית בתעלה, תת-קרקעית בחלקה ופתוחה בחלקים אחרים. ליד ים המלח ינוצלו המים לצורכי התפלה ולהזרמה ישירה אל הים שבו הם אמורים למנוע את המשך ירידת המפלס. בעיני גורמים ממשלתיים בישראל וירדן מדובר בפרויקט שגם יתרום ליצירת שיתוף פעולה ולחיזוק תהליך השלום.
כדי לבחון את ההשפעות האפשריות של הפרויקט נערכו ביוזמת ידידי כדור הארץ בדיקות של השפעת תעלת הימים על ים המלח עצמו, על אזור מפרץ אילת והערבה וכן בדיקה של ההיבטים הכלכליים וחברתיים של התוכנית. את הבדיקות ערכו המכון הגיאולוגי בישראל, המכון המדעי המלכותי למחקר סביבתי בירדן והארגון הפלשתיני "מים, סביבה ופיתוח".
על פי בדיקת ההשלכות בצפון מפרץ אילת, מעריך המכון הירדני שפעולות להקמת מתקני השאיבה יגרמו נזק לצומח ולחי בקרקעית המפרץ. שאיבת המים תשפיע על משטר זרימת המים לטווח של שלושה קילומטרים ועל טמפרטורות המים. לא ברור מה יהיו ההשלכות של השפעות אלו.
המכון הירדני מציין ששאיבת מים בהיקף שבו מדובר לא בוצעה בשום מקום, ולכן אין כל מידע קודם על השפעות של פרויקט מסוג זה. הארגון טוען שמשמעות הדבר היא שיש לבצע בדיקות נוספות, ואפילו להכין מודל ממוחשב של השפעת השאיבה, ואולם הבנק העולמי אינו מתכנן הכנת מודל כזה.

"עושים ניסוי על עצמנו"
בדיקת המכון הגיאולוגי העלתה שבאזור הערבה עלול פרויקט תעלת הימים להיות חשוף לסיכונים כבדים כמו רעידות אדמה ושיטפונות בעוצמה גדולה. פגיעה בפרויקט על ידי גורמים אלו עלולה להציף אזורים נרחבים במי ים ולגרום נזק הרסני לחקלאות ולתיירות.
"בעיה נוספת היא דליפה מהצינור - ולא קיים מתקן כזה שאין בו מדי פעם דליפות. גם זה יהווה סיכון לשטחי חקלאות גדולים, בעיקר בצד הירדני", אמר לפני חודשיים ד"ר משה שירב, אחד האחראים על הבדיקות שערך המכון הגיאולוגי. "מדובר בצינור שיוביל מים בכמות גדולה פי חמישה מזו הזורמת במוביל הארצי. אנחנו עושים פה בעצם ניסוי על עצמנו".
ארגון ידידי כדור הארץ מציין בהמשך לבדיקות אלו כי בירדן וישראל הועלו הצעות לנצל את מי המוביל להקמת אגם מלאכותי וסביבו בתי מלון ואתרי נופש. לטענת הארגון, מדובר בגורם סיכון נוסף שעלול להביא לחלחול מי ים למי התהום ולפגוע בשטחים הפתוחים ובמערכת האקולוגית בערבה.
בדיקה נוספת של המכון הגיאולוגי מעלה את החשש שהחדרת מים ממפרץ אילת תיצור תהליכים כימיים שיגרמו ליצירת גושי גבס בים המלח ולשינוי באופיו וצבעו. כמו כן, עלולה להתפתח שכבה עליונה במים שתהיה דלילה יותר במלח, שבה ישררו תנאים להתפתחות חיידקים בעלי יכולת שרידות ממושכת. הפיגמנט של חיידקים אלו עלול לשנות את צבע הים באופן שיגביר את כמות החום שהוא קולט. כך יגבר האידוי הגורם לירידה במפלס.
לטענת ידידי כדור הארץ, הבנק העולמי אינו מקצה די זמן לבדיקת ההשלכות של ביצוע התוכנית על ים המלח. הבנק אמנם קבע שוועדת היגוי מיוחדת של מומחים מטעם ממשלות ירדן וישראל תחליט אילו מחקרים מדעיים נוספים יש לבצע. ואולם בארגון חוששים שהממשלות יפעילו לחץ פוליטי למניעת מחקרים שעלולים להביא למסקנה שפרויקט התעלה הוא בעייתי.
המחקרים על ההיבטים החברתיים והכלכליים של תעלת הימים התבססו על סקרים בקרב תיירים ומבקרים בצד הירדני של ים המלח. הם מוכיחים, לטענת ידידי כדור הארץ, שלרוב תושבי האזור ותיירים ממדינות אחרות אין כמעט מידע על פרויקט תעלת הימים. ככל שהנשאלים ידעו יותר, כך גברו חששותיהם מהשפעות שיהיו לתעלה על הים המלח. הארגון מציין שהבנק העולמי הבטיח לקיים הליך של שיתוף הציבור, אך גם הליך זה ינוהל על ידי ממשלות ועלול להיות מוטה.

לשחרר מים לירדן
לדעת ידידי כדור הארץ, היבט מכריע בהליך הבדיקה של הבנק העולמי הוא בחינת החלופה של הזרמת מים לירדן כדי להביא לשיקום הנהר עצמו וים המלח. גם בעניין זה טוען הארגון הסביבתי שהבנק העולמי מפקיד את הליך הבדיקה בידי גורמים בממשלות האזור, ולא בידי גורם עצמאי שישקול באופן מקצועי את החלופות השונות.
חלופת הירדן כוללת הזרמה מחודשת של כמויות מים גדולות ממקורות טבעיים (מים שפירים). על פי הערכת המכון הגיאולוגי, יידרשו 850 מיליון מ"ק מדי שנה רק כדי לעצור את ירידת המפלס.
מדובר ביותר ממחצית מצריכת המים השפירים של ישראל, ונראה שהסיכוי להשיג כמות כזו לנוכח מצוקת המים הכוללת באזור הוא אפסי. ואולם לטענת ידידי כדור הארץ, מדיניות מחירי מים אחרת, פעולות שונות לחיסכון במים ופיתוח עתידי של מתקני התפלה יכולים לאפשר בעתיד הזרמת כמויות משמעותיות של מים לנהר הירדן.
על פי ידידי כדור הארץ, בישראל ובירדן צורכת החקלאות יותר ממחצית כמות המים - אך מייצרת פחות מ-3% מהתוצר המקומי. הסיבה לכך הן סובסידיות ממשלתיות המאפשרות הטיית מים בכמות גדולה לחקלאים ופיתוח גידולים עתירי מים כמו פירות טרופיים.
לדעת הארגון, תמחור ריאלי של המים ותכנון אחר של גידולים חקלאיים יביאו לחיסכון משמעותי בצריכת מים. אם מוסיפים לכך את הגברת הניצול של שפכים מטוהרים וגידול בתפוקת מפעלי התפלה, ניתן לשחרר כמות מים גדולה לירדן. כל זאת בעלות נמוכה יותר מהקמת תעלת הימים, ללא השלכות סביבתיות שליליות, ועם השלכות חיוביות כמו שיקום הירדן שכלל אינו נכלל בתוכנית תעלת הימים.

"כארגון הפועל לשיתוף פעולה ובניית השלום, לא קל לנו להביע דאגה כלפי פרויקט שהמטרה המקורית שלו היא קידום השלום", נכתב בפרק האחרון של דו"ח הארגון. "אך לדעתנו יש לקדם פרויקט זה על בסיס של הידע הרחב ביותר; אם לא נעשות בדיקות מעמיקות על ידי גורמים עצמאיים, יש מקום לדאגה. אנחנו קוראים לבנק העולמי, למדינות האזור ולמדינות המתכוונות לתרום לפרויקט, לדון בנושאים המטרידים את החברה האזרחית". 

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seeking-the-world.com זכויות יוצרים לאתר