האם פרויקט תעלת
הימים יציל או יסכן את ים המלח?
היום - שימוע ציבורי של הבנק העולמי והארגונים הסביבתיים
גיוס כללי הוכרז בשבוע שעבר על ידי הארגונים הסביבתיים ותושבי
ים המלח. המטרה - לאסוף כמה שיותר אנשים שייקחו חלק בשימוע ציבורי ראשון מסוגו מטעם
הבנק העולמי וממשלת ישראל במלון פלאזה בנווה אילן. השימוע יעסוק בעתידו של ים המלח
לאור השפעות פרויקט תעלת הימים המתוכנן באזור. מטרת הפרויקט היא הזרמת מים ממפרץ
אילת לים, כחלק מתוכנית "מסדרון שלום", להגברת שיתוף הפעולה עם ירדן
והפלשתינאים.
נציגי הבנק העולמי וראש רשות המים בישראל ד"ר אורי שני,
יציגו את הבדיקות שאותן מתכוון הבנק לערוך לבחינת כדאיות פרויקט הקמת תעלת הימים.
אנשי הבנק כבר הספיקו לקיים שימועים ציבוריים דומים בעמאן, רמאללה ויריחו.
אנשי הארגונים הסביבתיים כמו "ידידי כדור הארץ-המזרח
התיכון", שבו שותפים ישראלים, ירדנים, פלשתינאים ונציגי יישובי ים המלח,
חוששים מההשלכות הסביבתיות של תעלת הימים. בשימוע היום הם מתכוונים להבהיר את
עמדותיהם בנושא ולהעביר ביקורת חריפה על הדרך שבה תוכננה התעלה.
הממונה על הפרויקט מטעם הממשלה ארז רון, הציג בשבוע שעבר את
התקדמות התוכנית בפני אנשי החברה להגנת הטבע. התעלה תעבור בשטח ירדן, חלקה במנהרה
וחלקה מעל הקרקע, ויוזרמו בה מדי שנה מי ים בכמות של 1.5-2 מיליארד מטרים מעוקבים.
סמוך לים המלח יוקם מתקן שישמש להתפלת מי הים ואספקת המים לעמאן בירת ירדן. שארית
המים שהפכה לרכז מלוח, תוזרם לים המלח ותסייע להעלאת המפלס של הים הנמצא בתהליך
התייבשות. על פי לוח הזמנים המתוכנן, הפרויקט יושלם עד לשנת 2020.
המימון לפרויקט יגיע ברובו מגורמים פרטיים, כאשר רון הבהיר,
שהביצוע מותנה בהוכחת כדאיות כלכלית שתתאפשר באמצעות הקמת אגמים מלאכותיים ליד
התעלה, והפיכתם לאתרי תיירות גדולים הכוללים בתי מלון.
בארגונים הסביבתיים חוששים שהתעלה תפגע קשות בערבה בגלל הפיתוח
התיירותי המתוכנן. היא עלולה לחולל שינויים מסוכנים בהרכב מי ים המלח, ובהם שינוי צבעו
לאדמדם עקב פריחת אצות והתפתחות חיידקים. כמו כן היא עשויה לפגוע במפרץ אילת.
לטענת "ידידי כדור הארץ-המזרח התיכון", הבנק העולמי פירסם את דבר השימוע
הציבורי בהתרעה קצרה.
הגורמים הסביבתיים מציגים כמה חלופות שיביאו לשיקום ים המלח והירדן
הדרומי. אחת מהן הוצגה לאחרונה על ידי הגיאולוג אלי רז והאקולוג, רון פרומקין (ראה
מפה). השניים מציעים לחדש בשלב ראשון את זרימת מי הכנרת לירדן ומשם לים המלח,
ולהחליף את מי הכנרת כמקור אספקה למשק הישראלי במים ממתקני התפלה בים התיכון. בשלב
הבא יורחב היקף ההתפלה ומים יוזרמו בתוואי המוביל הארצי, בכיוון ההפוך, מישראל אל
נהר הירדן ואל ירדן עצמה.
הכותב
יוסי לוי joseph levy הינו מומחה ל
איסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר
http://www.gotravel.co.il/.
