פואד כובש את
התעלה
* פרס התנגד, אבל שר התשתיות בנימין בן אליעזר בכל זאת הצליח לשכנע
את אולמרט להעביר לידיו את מיזם "תעלת הימים" שהשאיר אחריו הנשיא במשרד
לפיתוח הנגב והגליל * ואיך הצליח פלשתינאי אחד עקשן להשיג התנצלות מצה"ל
הארץ, עקיבא אלדר
פורסם לראשונה: 30.12.2007 23:00
עודכן ב: 31.12.2007
19:06
הידיעה הבאה עלולה לקלקל את היום לקורא שמעון פרס. ואולי יותר
מזה. ראש הממשלה אהוד אולמרט הפקיד את הבייבי שלו, פרויקט "מובל השלום"
המוכר כתעלת הימים, מים סוף לים המלח, בידי שר התשתיות בנימין בן אליעזר. הבשורה
המרה הזאת, מבחינתו של הנשיא, מופיעה במכתב רשמי שנשלח בימים אלה ממשרד ראש הממשלה
לח"כ אסתרינה טרטמן מ"ישראל ביתנו", ראש השדולה להצלת ים המלח.
זהו הסיבוב האחרון בקרב התרנגולים הממושך ששני הפוליטיקאים
הוותיקים מנהלים על הפרויקט, שנראה יותר ויותר בדיוני. בסיבוב הקודם, לפני שנה,
לאחר לבטים קשים ולמרות לחץ כבד מצד פואד, אולמרט פסק לטובת פרס. שר התשתיות לא
הסתיר את זעמו והכתיר את אולמרט בתואר "ראש ממשלת רפובליקת בננות". הוא
לא הסתפק בכך, וכתב לו כי הוא "טרף את הקלפים בכל הנוגע לעתידו של פרויקט
מובל השלום, ולהערכתי נפל הפור ומעתה והלאה הפרויקט נידון לכישלון".
בן אליעזר התלונן כי "למרות ההסכמות, מתחוור לנו כי המשנה
לראש הממשלה, אליו העברת את הטיפול בפרויקט, מבקש לזנוח את דרך המלך ולחפש לה
קיצורים באמצעות בניית מובל השלום, בתוך שנתיים, בסיוע של קונסורציום מופרך של
אנשים מישראל ומהעולם". פואד עמד על כך שתחילה יש לערוך סקר היתכנות מקיף
שיבחן חלופות אחרות, ובראשן תעלה מהים התיכון לים המלח (שירדן מתנגדת לה מסיבות
פוליטיות).
בחירתו של פרס לנשיא היתה אמורה לפנות לפואד את דרך המלך אל
הפרויקט, שמבטיח שליטה בהון עתק (2.5-5 מיליארד דולר). אבל פרס המשיך למשוך
בחוטים. הוא שמר על קשר הדוק עם אל"מ (מיל') ארז רון, שמונה על ידו לעמוד
בראש מינהלת "מסדרון השלום", ולא חסך במאמצים לשכנע את אולמרט להפקיד את
התיק בידי השר בלי תיק, עמי אילון, שאינו סובל אף הוא מעודף תעסוקה.
יותר משפרס דאג לפרנסתם של השניים, הוא היה מודאג מהאפשרות
שאולמרט יגלגל את הביצה שלא נולדה בחזרה לידיו של פואד. אבל עם כל הכבוד לנשיא וכל
ההערכה לאילון, הדבר האחרון שראש הממשלה צריך עכשיו, ערב פרסום הדו"ח הסופי
של וינוגרד, הוא ליפול לפה הגדול של פואד. האדמירל אילון היה שמח לקפוץ לתעלה, אבל
דומה שלא למד עדיין שבפוליטיקה לא עומדים בשקט בתור ומחכים שייתנו לך. בפוליטיקה
לוקחים.
בינתיים, פואד כופף לאולמרט את הזרוע, ביד השנייה ניטרל את
אהוד ברק, והתעלה חזרה לידיו. ואם לא די בכך, לשכת ראש הממשלה הודיעה לטרטמן כי במסגרת
סקר ההיתכנות, צוות היגוי משותף לישראל, ירדן, הרשות הפלשתינאית והבנק העולמי לא
יתמקד רק במובל השלום הדרומי מבית מדרשו של פרס, אלא ב"מכלול ההיבטים של
בניית המובל הבין-ימי, לרבות את החלופות להצלת ים המלח".
ארז רון, שהחזיק מעמד חצי שנה בלי אבא, הלך הביתה. מקבוצת
היועצים שעבדו לצדו נותר יועץ אחד. בנוסף למובל השלום, רון חלש על שורה של מיזמים
בינלאומיים לאורך קו התפר ישראל-פלשתין-ירדן. שר הקליטה יעקב אדרי, שמונה זמנית
לשר לפיתוח הנגב והגליל, אינו מגלה עניין מיוחד בנושאים הללו.
רון אומר שעם שר זמני ונטול סמכויות, קשה לקדם דברים כמו פתיחת
נקודות מעבר נוספות לסחורות ואזורי תעשייה בגבול ישראל-הגדה. כך גם בנוגע למאמצים
לקדם תוכנית לחיסול הביורוקרטיה המסורבלת הכרוכה בהנפקת ויזות לאנשי עסקים ואזרחים
ירדנים אחרים שמתעקשים לקיים קשרים הדוקים עם ישראל. "עזבתי בצער רב",
מסכם רון, "הפרויקטים האלה קרובים מאוד ללבי".
נציגים בכירים של מדינות כמו יפאן, טורקיה, ארצות הברית וגרמניה,
שהפרויקטים קרובים גם ללבם ושהקצו כספים לתוכניות פיתוח משותפות, נאלצים להסתפק
בפגישות עם פקידי ממשלה דלי סמכויות. וגם לטוני בלייר, נציג הקוורטט למזרח התיכון,
המאמין הגדול בפיתוח כלכלי, אין פרטנר בדרג הולם לקידום התוכניות, שהוצגו לפני כמה
שבועות, באירוע מתוקשר עם שר הביטחון אהוד ברק. הדים לתסכול נשמעו בסדנה על פיתוח
הכלכלה הפלשתינית שהתקיימה בסוף השבוע בהרצליה בהשתתפותם של פרס, ראש הממשלה
הפלשתינאי, סלאם פיאד, שר המסחר כאמל חסונה ושר התכנון סמיר עבדללה. כמעט בכל
הדיונים דובר על כך שהעדר כתובת מיניסטריאלית בצד הישראלי מכביד על קידום נושאים
כלכליים מרכזיים שקשה להגזים בתרומתם לקידום היחסים בין ישראל לשכנותיה המזרחיות.
מלשכת ראש הממשלה לא הגיעה תגובה.
הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seeking-the-world.com זכויות יוצרים לאתר
