שימוע ציבורי בנושא תעלת הימים

קואליציית ארגוני הסביבה בשימוע הציבורי בנושא תעלת הימים: הבנק העולמי מנהל את המחקר באופן לא מקצועי ולא ראוי במסגרת השימוע שערך היום הבנק העולמי דרשה קואליציית ארגוני הסביבה כי הבנק ירחיב את הבדיקות שהוא עורך בנושא, הן מבחינת ההתעמקות בפרטים והן מבחינת היקפן

תאריך פרסום: 29.7.08, עודכן לאחרונה: 30.7.08 16:00

הבנק העולמי ערך היום (30.7) שימוע ציבורי במסגרת תכנית חקר שהוא מבצע עבור ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית, הבוחנת את ההיתכנות של מערכת הולכת מים מים סוף לים המלח, כפתרון לירידה במפלס ים המלח ולבחינת האפשרות לספק מים מותפלים ו/או אנרגיה הידרו-אלקטרית לאזור. השימוע הנוכחי הוא המשך ישיר של שימוע שערך הבנק העלמי לפני כשנה בישראל, ירדן וברשות הפלסטינית. בשימוע שהתקיים לפני כשנה בישראל השתתפו למעלה מ–200 איש אשר תבעו, בין השאר, לבחון חלופות לפרויקט המוצע.

במסגרת השימוע היום הציגה קואליציית ארגוני הסביבה את עמדתה בנושא. רענן בורל, מרכז הקואליציה, אומר כי "הבדיקה שעורך הבנק העולמי היא בדיקה שטחית ונקודתית, שאינה יכולה לתת מענה הולם וראוי לסוגיה אותה הוא בוחן. הבנק מתמקד בתכנית אחת ואינו בודק חלופות שמן הראוי לבדוק, העשויות לתת פתרונות זולים יותר בכסף ובפגיעה בסביבה, ומועילות יותר מבחינה מדינית".

הקואליציה טוענת כי בפרויקט רחב היקף וחשוב כמו מערכת ההולכה (המכונה "תעלת הימים"), יש לבדוק כל אלטרנטיבה קיימת, ולא רק את האלטרנטיבה שבה הפרויקט לא ייצא לפועל, כפי שהבנק מגדיר בנוגע לבחינת ההיבט הכלכלי של שיקום ים המלח. בהקשר זה, הציגה הקואליציה את האופציה הצפונית של שיקום נהר הירדן. הקואליציה הצביעה על הבעייתיות בעובדה, שהבדיקה שעורך הבנק העולמי כלל אינה מתייחסת להשפעות התכנית לשיקום ים המלח על תעשיית התיירות לים המלח. כל שינוי בהרכב המים בים המלח עשוי להיות בעל השפעה מהותית על המאפיינים הבריאותיים של המים, ובכך להשפיע על התיירות לאזור. בנוסף לכך, ציינו בקואליציה כי ביצוע פרויקט מעין זה, על כל מרכיביו, עשוי להשפיע על יכולתן של המדינות לבקש להכיר בים המלח כאתר מורשת עולמי ויש להתחשב גם בכך במהלך קבלת ההחלטה בנושא.

הקואליציה הציגה בשימוע דרישה, כי הבנק ינהג בשקיפות מלאה בניהול המחקר ויחשוף את כל המסמכים הנוגעים להתקשרות עם היועצים הבינלאומיים שנשכרו לביצוע המחקר המדעי. לטענת הארגונים החברים בקואליציה, הגופים אשר איתם עשוי הבנק העולמי להתקשר, באופן ישיר או עקיף, לביצוע המחקר, עלולים להיות נתונים ללחצים כלכליים ופוליטיים, מה שיביא ליצירת קונפליקט בקרב אותם גופים ולפגיעה באיכות המחקר. מחוץ לאולם הציגו ילדים מבקה אל-גרביה שרטוט של אלטרנטיבת שיקום נהר הירדן, אותה הם למדו לאורך השנה. הקואליציה, הכוללת את ששת ארגוני הסביבה הגדולים בישראל, הוקמה לפני מספר חודשים במטרה למנוע את קידום התכנית במתכונתה הנוכחית, ללא בדיקת ההשלכות הנרחבות על איזור ים המלח, הערבה ומפרץ אילת.

רקע

פרויקט תעלת הימים מוצע כפתרון בלעדי למי השתייה של מדינת ירדן ולירידת מפלס ים המלח, והוא מכוון לשיתוף פעולה איזורי לחיזוק השלום. ארגוני הסביבה סבורים כי יש לבחון חלופות להשגת שלוש מטרות אלה – מי שתיה, ייצוב מפלס ים המלח ושיתוף פעולה איזורי - במערכת של קריטריונים כלכליים, טכנים-הנדסיים, סביבתיים ומדיניים.

עד לפני כשנתיים קידם מלך ירדן פרויקט שמטרתו לספק מי שתייה לירדן באמצעות התפלת מי ים שיובלו ממפרץ אילת לים המלח. תוצאות תהליך ההתפלה – מי רכז – יוזרמו לים המלח במטרה לייצב את מפלסו היורד בכל שנה. את בדיקת ההיתכנות הכלכלית והסביבתית של הפרויקט מממן הבנק העולמי.

לפני כשנה החליטה ממשלת ישראל על פרויקט אחר – עמק השלום, במסגרתו יובלו אותם מים בתעלה פתוחה לאורך גבול ישראל ירדן כולל בניית אגמים ופעילות כלכלית לחופי האגמים.            

לאחרונה אימץ היזם יצחק תשובה תכנית זו במלואה או בחלקה, והוא מקדם אותה, בכל פעם תחת הכרזה זו או אחרת, עם שינויים עליהם אנחנו מתבשרים כמעט מדי יום ביומו...            

יסודו של הפרויקט בהבאת מים לים המלח. מלך ירדן, המעוניין העיקרי בהפקת מי שתייה, מעוניין לעשות זאת ממקור מים שאינו תלוי במדינות אחרות. לפיכך מוצע במסגרת הפרויקט לשאוב מים ממפרץ אילת (עקבה), להובילם בצינור ותעלה לאזור ים המלח, ושם להתפיל את המים. רוב המים המותפלים יועברו לירדן והשאר לישראל ולרשות הפלשתינאית. מי התמלחת, תוצר לוואי של תהליך ההתפלה, יוזרמו לים המלח במטרה לייצב את מפלסו.

מהן ההשלכות מהן חוששים אנשי הטבע, הסביבה והמדע בפרויקט תעלת הימים?  פגיעה אפשרית בים המלח I עירוב מי ים עם מי ים המלח גורם להיווצרות גבישי גבס ועלול לגרום לפריחת אצות. אין היום ידע האם גבישי הגבס ירחפו על פני המים או ישקעו. אם ירחפו, יהיה צבעו של ים המלח לבן. פריחת אצות עלולה לצבוע את פני ים המלח בגוון אדום. החשש נוגע לשינוי יסודי בתכונות ים המלח. פגיעה אפשרית בעמק הערבה I העברת כמות גדולה של מי ים בצינור לאורך כ-200 ק"מ בעמק הערבה, איזור בעל רגישות סיסמית גבוהה, עלול להביא לתקלות בצינור ולדליפה של מי ים למי התהום בתת הקרקע. מי תהום אלה משמשים היום את תעשיית החקלאות בערבה.  פגיעה אפשרית במפרץ אילת I חשש מהשפעת כמויות מים רבות שתישאבנה מראש המפרץ על הזרמים במפרץ. בחינת חלופות הינה שלב קריטי בתהליך קבלת החלטות. הבנק העולמי המממן את בחינת היתכנות תעלת הימים אינו בודק חלופות אחרות. בחינת החלופות תסייע לבחון כיצד ניתן לחלוטין להימנע מיצירת נזקים לסביבה ולחסוך את הצורך להשקיע במיזעור נזקים ותיקונם. האם ראוי לשעבד חבלי ארץ שלמים כדי להביא מים לים המלח, או שהבאת כמות מים מוגבלת, אשר תאט את ירידת המפלס נותנת מענה מספק? לדעתנו, בכל חלופה שתיבחר, יש לאזן בין הרצון לייצב את מפלס ים המלח לבין נזקים שעלולים להיגרם לאזורים אחרים במרחב.

מה מתכנן היזם יצחק תשובה? בנוסף לתעלת הימים מקודמת תכנית אחרת, גדולה יותר, על ידי היזם יצחק תשובה. הוא מתבסס על החלטת ממשלה משנת 2007 לפיה יוקם מובל מים בגבול שבין ישראל וירדן, המים יוזרמו בתעלה פתוחה, ייבנו שלושה אגמים אשר לחופיהם תפותח פעילות כלכלית. פעילות זו כוללת 200,000 חדרי מלון, מגורים ל-3 מיליון איש ופעילות חקלאית אינטנסיבית. תכנית זו עדיין בגדר רעיון ומעת לעת מתפרסמים שינויים לתכנית המקורית. השינוי האחרון שפורסם, הוא כי התעלה לא תגיע לים המלח. המים יותפלו בראש המפרץ ויוזרמו לאגמים בלבד.

חלופה לתעלת הימים: שיקום הירדן זוהי אחת החלופות המעניינות, לה מספר גרסאות- ואלו הם עיקריה:
• מי הכנרת כמקור אספקת מים יוחלפו על ידי מים מותפלים במישור החוף -מה שיגרום לזרימה של מים בעונת החורף בירדן.
• תוספת מים לירדן מהים התיכון ("תעלת ימים דרך עמק יזרעאל).
• הקטנת גירעון המים בים המלח באמצעות החלפת תהליך אידוי המים במפעלי ים המלח בתהליך מיצוי מינרלים מהים שאינו דורש אידוי.
חשבון של חלופה זו נותן כ-350 מלמ"ק בממוצע רב שנתי מהפסקת שאיבת המים בכנרת. הפסקת אידוי על ידי מפעלי ים המלח הישראלי והירדני מקטינה את הגירעון השנתי של ים המלח בהיקף של 350-250 מלמ"ק בשנה. כך, בהקטנת גירעון ובהגדלת כמות מים נכנסים, ללא השפעות סביבתיות דרמטיות - אנו עשויים להביא לים המלח מים רבים (600-400 מלמ"ק) - כמות המספקת כדי להאט את קצב ירידת המפלס. במידה ויוחלט על תוספת מים לים המלח ניתן להתפיל מים נוספים במישור החוף ולהזרימם לעמק בית שאן בירדן. יסודה של חלופה זו בניסיון לפתור את בעיית ים המלח בהתמודדות עם שורש הבעיה – נטילת המים שהגיעו בעבר לים המלח לשימושים אחרים. ישראל אינה היחידה אשר עשתה זאת (ראה טבלה), אולם התמודדות עם בעיית המים של כל מדינות האזור עשוייה לייצר מרחב אפשרויות למימון בינלאומי לשיתוף פעולה בנושא המים.
לעניין מי השתייה של ירדן – זו יכולה לקבל מים מותפלים מהים התיכון או להתפיל את המים הדרושים לה במפרץ אילת. אין ספק שלהתפלה בראש המפרץ תהיה השפעה סביבתית שלילית, אולם מדובר בכמות מים קטנה בהרבה מזו המוצעת בתעלת הימים (2 מיליארד מ"ק בשנה לעומת גידול הדרגתי כפי צרכי ירדן). באשר למשמעות המדינית של חלופה זו - היא נוגעת גם לרשות הפלסטינית אשר נמצאת לחלוטין מחוץ לפרויקט תעלת הימים. שיקום הירדן יאפשר גם לפלשתינאים גישה למים.