תעלת הימים- סירטון

תעלת הימים-  סירטון

הודעה זו נערכה על ידי צימרמן: 24 יולי 2008 - 00:26

אל תגיד לא ידעתי

באמצע חודש יוני הכריז נשיא המדינה, שמעון פרס.במסגרת ועידת הנשיא, על יציאתו לדרך של פרויקט ''עמק השלום'', המכונה גם ''תעלת הימים'' של יצחק תשובה.נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, שהגיע לביקור בישראל ב -22-24 ביוני, הקדיש חלק ניכר מביקורו לשיתוף צרפת וחברות צרפתיות בפרויקט תעלת הימים.

תעלת הימים סרט קצר ומעניין

החלום המקורי היה של הרצל בטוואי שטח קצת שונה
בין יתר הרעיונות שהעלה בנימין זאב הרצל בספרו "אלטנוילנד" משנת 1902 (תורגם על-ידי נחום סוקולוב לשם תל אביב), היה חפירת תעלה אשר תזרים מים מהים התיכון לים המלח, רעיון שהתבסס על הפרשי הגובה המשמעותיים בין שני הימים (ים המלח הינו המקום הנמוך ביותר בעולם). לתעלה מתוכננת זו ניתן מאוחר יותר השם "תעלת הימים".בויקיפדיה, שם מביאים את הציטוט שבפסקה הראשונה מוסיפים כי הרצל היה משפטן במקצועו ולא מהנדס, ואת רעיונו זה ביסס על תוכנית שהועלתה על-ידי מהנדס בשם מקס ורקארט בשנת 1899 ובה פירוט של כריית תעלה שתוביל את מי הים התיכון במסלול הבא: מהים התיכון דרך עמק יזרעאל ודרך עמק בית שאן ושקע הירדן לים המלח.תועלתה של התוכנית היה שהיא תאפשר לייצר חשמל בכוח נפילת המים שיניעו טורבינות שיפיקו חשמל וכן ניתן יהיה ליישם את התעלה כמפעל מוביל מים לצורך צינון מיכון הנדסי כבד במפעלים, אגמי תיירות מלאכותיים ומקור מים להתפלה עבור מי שתיה.

השלכות סביבתיות
מפעל יצור חשמל בעזרת מפל מים יכול לחסוך שריפת דלק רב בתחנות הכוח ולשפר משמעותית את איכות האוויר בישראל. כמו כן, יכול המפעל לאפשר ייצור חשמל בשעות שיא הצריכה ולחסוך עלויות גבוהות של ייצור חשמל בשיטות קונבנציונליות בשעות אלה (בעלות נמוכה יותר, על ידי בניית מאגרי מים שיאפשרו זאת). מפעל תעלת הימים יכול גם לפתור את בעית התייבשות ים המלח שנובעת מעודף שאיבה מהכנרת, מהירדן וממקורות הירדן. מפעל כזה אינו מסכן את היישובים שליד ים המלח בהצפה כי כמות המים המוזרמת ניתנת לשליטה. אם התעלה תהיה תת-קרקעית, לא יהיה נזק משמעותי לנוף.הגופים הירוקים התנגדו לרעיון תעלת הימים משום שהוא עשוי להוזיל הקמה של מפעלים המשתמשים במימיו לקירור, בשל הנזק לנוף שעשויים לעשות אגמים מלאכותיים לתיירות שנזונים ממימיו, משום שמנחם בגין השווה את חשיבות הפרויקט לייבוש אגם החולה ומשיקולים זרים של התנגדות פוליטית למנחם בגין ויובל נאמן . אולם, למעט תעלה העוברת במסלול הערבה, אחת הבעיות החמורות שבתוכנית היא המלחת מי התהום או המלחת אדמות עמק יזרעאל והבקעה. החדרת מים מלוחים לאקוויפרים המים המתוקים, כמו כן יש צורך לשאוב את המים כדי להעבירם את רכס ההר, או לכרות מנהרות עמוקות במעבי ההר. רעיון דומה הועלה על ידי המומחה הבינלאומי לשימור קרקע, וולטר קליי לאודרמילק.

תוכניות הנדסיות הובאו על ידי המהנדסים שמחה בלאס וג'יימס בנימין הייס בשילוב עם תוכניות מוקדמות של המוביל הארצי. כמו כן מחקרים מראים כי הזרמת מים מהים התיכון לים המלח תגרום לשיכבת סיד בים, דבר שיגרום לנזק חמור ול"הזדקנות" ים המלח, נזק אשר לא ניתן לרפאו.

גם בקרב המדענים ישנם מתנגדים לתוכנית.

התעלה במובנים מעשיים
שנים לאחר הקמת המדינה, ניסו לבנות את תעלת הימים. כמה מאות מטרים מן התעלה נכרו ואחרי כן העבודה פסקה עד עצם היום הזה. תעלת הימים נותרה למעשה כתוכנית לא ממומשת.לאחר הסכם השלום בין ישראל לירדן דובר על פרויקט כריית תעלה מים סוף לים המלח The Red Sea Dead Sea Canal, RSDSC , בין היתר על מנת לטפל בבעיה של התייבשות ים המלח ותופעת הבולענים. השיפוע המתון בערבה פגע באפשרות לנצל את זרימת המים להפקת חשמל. בשנים האחרונות נערכים מספר מחקרים בנושא פוטנציאל התגובות הכימיות העלולות להתרחש בעת המפגש בין מי ים סוף וים המלח. בעיקר נלמדת הקינטיקה של תגובת יוני הסידן הנמצאים בריכוז גבוה במי ים סוף ובין הגופרית הנמצאת בריכוז גבוה במי ים המלח, ליצירת גבס. לתגובה זו השלכות רבות על תוצאות והכדאיות של פרויקט תעלת הימים.

** ** ** **

בשנות השמונים העלה שר האנרגיה דאז, פרופ' יובל נאמן ז"ל הצעה לכרות תעלה מהים התיכון לים המלח שתעקוף את באר שבע מדרום ותגיע לים המלח, כאשר חלקה יעבור במנהרות. לפני שהמים יפלו לים המלח, הם היו אמורים להניע טורבינה הידרו-אלקטרית. בראיון שערכתי עמו חודשים ספורים לפני מותו, לרגל יום הולדתו ה-80 הביע יובל נאמן צער על כך שלא הצליח לממש את פרויקט תעלת הימים, וכי הטיעונים הכלכליים נגדו שגרמו להפלתו, היו לא מדויקים, ולדבריו הביטול נבע מכך שהדור הנוכחי אינו מסוגל לבצע פרויקטים לאומיים גדולים כדוגמת המוביל הארצי בשנות החמישים.ב-11 במרץ 2007 אישרה ממשלת ישראל את תוכנית פרויקט "מסדרון השלום הכלכלי" של שמעון פרס כ"פרויקט לאומי", המקבל עדיפות במסגרת פעולות הממשלה. תוכנית מסדרון השלום הכלכלי משתרעת ממפרץ אילת לאורך הערבה ועד לנהר הירמוך (הגבול עם סוריה) לאורך 500 ק"מ של גבול.בין הפרויקטים שייהנו מקיצור הליכים ומעדיפות בפעולה הם מובל מים סוף לים המלח באורך של כ-160 ק"מ, הקמת פרויקטים תיירותיים לאורכו וחקלאות בערבה, התפלת מים וייצור חשמל;

הקמת שדה תעופה משותף ישראלי/ירדני באזור עקבה; אזור תעשייה חקלאי בבקעת הירדן בסיוע ממשלת יפן; אזור תעשייה ישראלי/פלשתיני בצפון השומרון; חיבור רשת מסילות הברזל של ישראל עם רשת המסילות הירדנית כדי לאפשר בעתיד הנעת סחורות מעיראק ומירדן לנחל חיפה וחזרה. התוכנית תבוצע במימון שעיקרו חוץ ממשלתי באמצעות גופים כמו הבנק העולמי, מדינות וגופים בינלאומיים.ארז רון, ראש פרויקט מסדרון השלום, הכפוף למשרד לפיתוח הנגב והגליל, תיאר בפני "מבנים" את מסלול המובל, הידוע בשמו העממי תעלת הימים. פתח המובל יהיה בחוף ים סוף על הגבול בין ישראל לירדן, בשטח שהיום הוא למעשה שטח הפקר. לדברי רון, ישנה משמעות סמלית לכך ששני הצדדים מחזיקים בברז השאיבה באילת/עקבה. לאחר מכן, משיקולים סייסמיים תיכנס התעלה כ-5 קילומטרים לתוך שטח ירדן.

המים יועלו באמצע הערבה, מול פראן, לגובה של כ-200 מטרים ובנקודה מסוימת צפונית לפראן, ודרומית לים המלח, שוכן בשטח ירדן מפל גובה מ-107 מטרים מעל פני הים ל-375 מ' מתחת לפני הים. מפל זה ינוצל כדי ליצור את מרבית האנרגיה הנדרשת כדי להתפיל את המים (נדרש לחץ של 70 אטמוספירות, והמפל יכול לספק רק 47 מהם), לפיכך תותקן במקום גם תחנת כוח שתייצר את האנרגיה הנדרשת. בשל השיטה שבה מתבצעת ההתפלה, מחצית המים – כמיליארד קו"ב יותפלו ואילו המלח יועבר למחצית השניה – ומים עודפים אלה – מי הרכז, יוזרמו לים המלח בכוח המשיכה, כאשר חלק מסלולם יתחיל בירדן, יחצה את הגבול, ויועבר בתעלה עד לאגן הצפוני של ים המלח, ושם יזרום לים התיכון, כאשר המים עשויים לשמש לפעילויות ספורט. לדברי רון, המסלול הזה עדיף מכיוון שנדרשים לו פחות אישורים, והוא אינו דורש השבתת קרקע שיכולה לשמש לחקלאות. "אני אישית כמנהל הפרויקט מעדיף שמרבית המובל יעבור בירדן, בנגב קשה לקבל קרקע, זה תמיד פוגע במישהו ותמיד זה בא על חשבון פרויקט אחר או פוגע במגבלות משרד הבטחון."לדברי רון, המים המותפלים ירכשו על ידי ממשלת ירדן ויועברו לעמאן הצמאה, במחיר של כדולר למ"ק, מחיר יקר אבל כנראה הזול ביותר שהיא תוכל להשיג כאשר הפרויקט יחל לפעול בעוד כעשור.רון מפתיע ואומר כי הבנק העולמי מוכן לממן את התוכנית לא בגלל התוצר שלה – מים מתוקים לממלכת ירדן, אלא כדי להציל את ים המלח, ההולך ומתייבש, ומתחילות להיווצר סביבו תופעות שהמפורסמת שבהן היא הבולענים.דר' אסף רוזנטל, מומחה לענייני סביבה, ובעבר מנהל של שמורות טבע בארץ. הוא מתגורר באילת, ומביא את דעתו כמומחה אך גם כתושב הערבה, שהוא לדבריו חרד לגורלה. "ים-המלח מתייבש ונסוג , נזקים עצומים נגרמים לסביבה ליושביה ולתיירות, מצב שהעלה מחדש את חזון התעלה , אלא שהפעם הכוון הוא דרומה, כלומר תעלה שתזרים מים ממפרץ אילת לים-המלח, ה"תירוץ" העיקרי ליוזמה המגלומנית היא השבת מים לים-המלח, באותה הזדמנות , ייצור חשמל, התפלת מים, פיתוח ויישוב.היזמים מכריזים על פיתוח תיירות ופעילויות כלכליות אחרות סביב התעלה, זאת למרות שברור לכל בר-בי-רב כי בגלל מבנה השטח, חלקים גדולים של התעלה יהיו. .. צינור , התייחסות היזמים היא ל"פיתוח הנגב" ואמצעי הייצור, ו"יישוב אלפי אנשים" כאילו הערבה ריקה מתושבים, אין בה אמצעי יצור, אין בה תיירות, אין ולא חיים בה תושבים, במילים אחרות היזמים חוזרים לסיסמה הנואלת "נלבישך שלמת בטון ומלט"… אותה סיסמה שהביאה לאסונות סביבתיים רבים , הגדול והידוע בהם ייבוש החולה."נו? מה אתם אומרים תהיה או לא תהיה תעלה
יש גם קולות נגד